ספר לא מוצלח, עם תיאורי זוועות של אלימות מינית הכי גרועה שקראתי עד היום. הלוואי שיכלתי פשוט למחוק אותו מהזיכרון שלי. לא מומלץ בשום צורה

או מאי גאאאאאד!!!!!!!!!!!!!!
בחיים שלי לא קראתי ספר שהוא העתק מוחלט כל כך לספר אחר.
ברצינות.
אני חושבת אם הספר הזה היה מספיק טוב כדי להתפרסם בחו"ל (והוא ל א) אז גיי קיי רולינג היתה תובעת את הסופרת המסכנה של 'איבי פנורי נושאת הסימן- מסדר האור השביעי'.
אוקיי. אז מה קורה בספר?
-----ספויילרים ספויילרים------ (דא.)
רוצים מתכון לאיך ליצור את הספר הזה?
אז קדימה.
קחו את הארי פוטר ואבן החכמים.
שנו בנים לבנות וההפך, ושנו את השמות.
אבל השאירו את האישיות ואת התפקיד----- זה חשוב מאוד, במיוחד אם אין לכם מספיק דמיון כדי ליצור דמויות משלכם.
הפכו את המטאטאים לדרקונים, ואת הסניץ' לביצת זהב.
הפכו את סנייפ לסנייקלו, המורה המרושע.
הפכו את מאלפוי לבת, ואת מצנפת המיון לקערה מיוחדת, ואת אבן החכמים למשהו שאני לא זוכרת איך קוראים לו אבל פועל ת אותה הפעולה.את וולדמוט לגבירה שאסור לומר את שמה -(מלריאן) שהשאירה לגיבורה(איבי) סימן בצורת כוכב על היד אחרי שהיא לא הצליחה להרוג אותה, בניגוד להורים שלה. ועוד, ועוד ועוד. פשוט אין לי כוח לכתוב הכל, כי זה יצא משהו כמו מאתיים עמודים.
מה קיבלתם--------------------
מסדר האור השביעי!!!!!!!!!!!
אני ממליצה מאוד לקרוא אותו, אבל אך ורק בשביל לצחוק על הדבר ההזוי הזה.

אחלה ספר.
הסופרת הצליחה להיכנס מעולה גם לדמות של נער בן 18 לא תמים בעליל, גם לכתוב ספר עם דמויות משכנעות, וגם שהוא יהיה מציאותי מאוד. אהבתי מאוד את יודה, ואת אחותו של טיילר. הספר הזה הוא מאוד מאוד אמיתי, כלומר הייתי ממש מסוגלת להאמין שהוא מבוסס על סיפר אמיתי. שם דבר לא מוגזם מדי. יש היום הרבה ספרים שהגיבורים הם מסכנים מעונים חסרי חברים עם שני הורים שלא שמים לב אליהם, כמעט עניים, לא מקובלים, עם מלכי כיתה מרושעים. לא שאני אומרת שזה לא אמיתי, אבל זה הרבה יותר משכנע ככה. לא שטיילר לא מסכן בגלל מה שהולך בבית שלו.
טיילר מאוד מתוסבך, מאוד אנושי, מאוד מציאות. הוא גם שמח וגם עצוב, הוא לא רק בכעס אינסופי או שמחה מתפרצת. הוא מורכב. אמנם, יש בו גם טימטום ברמה כלשהי, אבל יכול להיות שבנים יגידו שאני לא מבינה מה שאני אומרת, ויש מצב שהם צודקים.
דבר אחרון: אם אתם תמימים ורוצים לשמור על זה או בני13-14 ומטה---- אל תקראו אותו.
אבל זה ספר ממש נחמד ואהבתי אותו.

הספר הזה הוא אידיוטי.
לחלוטין.
קודם כל, הוא אמור להיות רומנטי. דגש על אמור. דבר שני: הדמות הראשית נשית מאוד. אין לי בעיה עם זה במציאות כי בדרך כלל זה בא גם עם אופי. בספר הזה פשוט מאגישים בכל מילה ומילה שהגיבור אומר שהבנות שכתבו אותו פשוט לא מצליחות להיכנס לראש של בנים בני 17. בספר "מסובך" של לורי האלס אנדרסון זה הרבה יותר יותר אמין. כאילו, איתן תמים מ-ד-י. הסופרות רצו אולי לכתוב ספר אמין על שמסופר ע"י בן ועדיין להשאיר את הקוראים תמימים.
שילוב שאיפות שלא יכולות להתגשם ביחד.
כמה חבל.
דבר שלישי: כל העולם הקסום שם עבר את כ-ל הגבולןת. אם היה אפשרי איכשהו לסלוח לסופרות על מה שהן עשו לדמות הראשית, על ההעללות בעולם הקסום אי רפשר. "מלחשים?!" כאילו, מה אנחנו מדברים על מכשפות ונסיכים?! עוד רגע גם יגידו שלכל המלחשים האמיתיים יש צפרדעים וחתולים.
חה.
התחלתי לקרוא איכשהו את הספר השני אין לי מושג למה ואני פשוט לא מצליחה להתקדם מרוב שעמום. גם כל הדמויות לא שוות הרבה.
רק לינק ורידלי הוא דמויות שאהבתי. צריך להודות שהם ממש חמודים, לא?
ולינה ממש מוזרה.ויותר מדי חסרת אופי בשביל להיות גיבורה ששווה משהו.
וואו.
ממש כיף לצחוק על הספר הזה.

וואו.
קשה לי להחליט. מצד אחד, הספר הזה הוא פשוט שילוב של מלאכים, (בקה פיצימשהו) ובני אלמוות, (אליסון נואל.) **ספויילרים** עם כל הקטע של הגילגולים הקודמים שלהם, שהם אף פעם לא הצליחו להיות ביחד, ושהוא תמיד חיכה לה. ועם הכנפיים, כמובן. אה, וזה גם מזכיר עוד ספר (נולדו בחצות) עם הקטע של בחור אחד מסתורי ומרגש, ובחור אחד חמוד ורגוע. עד הסוף, כמובן. אבל איכשהו גם אהבתי אותו. כאילו, כן, הסופרת חסרת דמיון, וגם המוות של פן בסוף היה ממש לא נחוץ, והמהפך של הספרנית היה צ פ ו י . וממש. ממש. ממש.לא מקורי. אבל הספר כ ן סבבה.
אוף.
אין לי מושג מה להמליץ. פשוט תקראו ותחליטו.

אני שונאת קומיקס.
זה תמיד חסר כל עלילה, טיפשי, מעצבן לקרוא את זה וזה רדוד. אבל יומנו של חנון יוצא דופן. ספר מקסים ומצחיק, שפשוט אי אפשר לקרוא אותו בלי לגחך או לצחוק. חוסר המודעות של גרג הופך אותו לחף מפשע, גם כשהוא האשם היחידי. לא יודעת על מה בדיוק לשים את האצבע, אבל יש בספר הזה משהו שאין בהרבה ספרים אחרים.

לא מזמן קראתי אותו שוב. מקסים וקסום כמעט כמו הראשון.

ספר מעולה מדהים ממש טוב כשראיתי אותו בהתחלה הייתי בטוחה שזה איזה ספר מוזר על אינדיאנים... זהו שזה ממש ל א. ספר מדהים ואני ממש אהבתי את זה שאחרי שנגמרת הדרמה הגדולה ואני לא אעשה ספויילרים אז הסיפור ממשיך ועוד קורה. אחד הספרים הטובים מומלץ מומלץ מומלץ נראה לי שאפשר להנות ממנו גם בגיל 1000
(-:

קראתי את הספר הראשון בסדרה כי לא היה לי מה לקרוא. (מצב נורא ואיום בפני עצמו) ולקח לי שנים לגמור אותו כי הוא היה משעמם. ממש. המשכתי לספרים הבאים אין לי מושג למה והם היו יותר טובים. אבל הספר הזה פשוט הזוי. ועכשיו -----+++ספוילרים++++----- נראה שלסופרות אין מה לעשות עם הדמויות אז עוד ועוד מהן הופכות לאיכשהו קרובות משפחה של אורטון ואוציוס. כאילו, באמת זה היה יכול להיות מגניב שטוגדואל הוא הבן של אורטון אם זה לא היה ממש ממש ממש לעוס... כאילו, אין לי מה לעשות עם טוגדואל אז אני אקרב אותו לרעים. אורטון מת, אופס, הוא לא. (לעוסססס) כאילו, באמת!!!!!!!!! משהו הזוי. לא יודעת אם הספר הזה בסדר או לא אבל אם הגעתי עד לפה אז אני חייבת לגמור את הסדרה מקווה שזה לא יהיה מאכזב