הפסקה הראשונה של הביקורת כוללת תיאור חלקי של העלילה...בקיץ בריטי נעים, בתחילת שנות הששים של המאה הקודמת, בעיצומה של מסיבת יום הולדתו של בנה התינוק, רוצחת דורותי סמית'ם-ניקולסון בדקירת סכין גבר זר שמגיע לשער הגן של ביתה הפסטורלי. היא בטוחה שאיש לא ראה אותה, אך בתה הבכורה, לורל בת השש עשרה, צופה במחזה ממקום המסתור אליו היא פרשה. חמשים שנה לאחר מכן, כשאמה על ערש דווי, יוצאת לורל למסע שיגלה את הסוד הגדול של אמה.
ממבט קריאה ראשון, הרעיון המרכזי של הסיפור נראה מבטיח. חומר לסיפור מתח ומסתורין סוחף.
לצערי, הסופרת אינה מקיימת את ההבטחה. שיטת הכתיבה של קפיצות בזמן וסיפור מנקודת מבט של כל דמות בנפרד יוצרים כאוס שמקשה לשמור על קו קריאה אחיד, וככל שהקריאה מתקדמת, היא הופכת למעיקה יותר ויותר.
"..."רומן נפלא – שומרת הסוד הוא ספר שתענוג לקרוא" האקזמינר.."
אני נאלצת שלא להסכים עם הביקורת של ה"אקזמינר" שמצוטטת בסיפור העלילה של הספר פה באתר.
עבורי הקריאה לא הייתה תענוג כלל וכלל. במחצית הספר החלטתי להניח אותו ולהפסיק לקרא.
לא הסתקרנתי לגלות מה קרה לדורותי סמית'ם ניקולסון, למה היא רצחה את הגבר שבא אל סף דלתה, ולמה היא הסתירה את עברה מבני משפחתה במשך כל השנים האלה.
אפשר לוותר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
