אני מודה , אני אוהב חנויות ספרים. יותר את המשומשות מהמסחריות. המבחר שם גדול יותר ובחלקן חוסר הסדר גורם לי למצוא הפתעות. אני כמובן אוהב לקנות ספרים אבל על המדף מחכים לי מספיק ספרים לשנתיים קריאה אז אני מגביל עצמי רק לאלו שאני באמת רוצה. בגלל זה, אבל בעיקר בגלל שאני אוהב למצוא באקראי ספר שאני מחפש, אני אף פעם לא מזמין ספר או מבקש מהמוכרים לחפש לי במחסנים. תנין פיגוע שבר לי את המנהג הזה.
זה התחיל כשראיתי שדיוויד מיטשל ממליץ על הספר ( הוא המליץ על גרסא שנקראית:
ALMOST DEAD)
ואז הייתה כתבה על ספר חדש של גברון שבו הגיבור הוא הגיבור של תנין פיגוע – תנין. הכתבה הייתה מסקרנת מספיק כדי שאתחיל לחפש את הספר . את הידרומניה של גברון אני רואה כמעט בכל חנות אבל על תנין פיגוע לא שמעתי לפני כן וגם לא המוכרים.בסטימצקי ובצומת ספרים הוא לא היה בחנויות וגם לא במחסנים – עברתי בכמה חנויות ספרים משומשים אבל אף אחד לא שמע עליו. למזלי יש את סיפור חוזר ושם באתר שלהם מצאתי עותק כחדש.
העטיפה מכוערת. והשם לא ממש מזמין. בכתבה צויין שגברון ממוצא אנגלוסקסי ושהוא משתתפף בתרגום של ספריו לאנגלית. השם באנגלית :
Croc attack
הרבה יותר הגיוני ומצדיק את השם המוזר של הגיבור מאשר זה בעברית .
מתבקש שאחרי חיפושים רבים לא אוהב את הספר – ככה זה בחיים . או ככה זה בחיים שלי והאמת שבהתחלה לא התחברנו. זה מתחיל אמנם בפיגוע אבל עובר מהר לתיאור הייטקיסט בחברה קטנה וקולית עם אנשים שנונים . הייתי שם – קראתי אותם . משם הספר ממשיך למה שנראה כמו עוד מערכת יחסית בספרות העיברית- פעם הייתה פה אהבה עכשיו יש פה הרגלים מגונים וריבים. לסופרים ישראלים יש נטייה להוציא בפינצה את כל מה שטוב בקשר זוגי ולהשאיר רק הריבים וההתחשבנויות . בעיברית זוגיות זה סבל. למות. ואם זה לא מספיק,הספר מזגזג בין תנין הישאלי לתודעתו של פהמי ששוכב בבית חולים בלי יכולת לתקשר – מישהו אמר אני אבן שמשתינה מים אצל א. ב יהושוע.
אבל מתוך הבנאליות הישראלית הזאת גברון מצליח להתרומם. הוא נוגע בגסות ובעדינות באזור הרגיש של פיגועים ושכול. מזגזג בין ההוויה הישראלית לפלסטינאית ואפילו מצליח לדחוף עלילת מיסתורין בתוך כל זה.
כששואלים אנשים מדוע הם נמנעים מספרות מקור ברוב המקרים הסיבה היא שספרים הם בריחה והספרות הישראלית מלאה באקטואליה. הספר הזה מתרחש בתקופת הפיגועים כאשר לכל מקום שלא הלכת היה פיגוע. הוא מתחיל בתנין שעולה על קו תשע קטן בתל אביב ,מבטל את חשדותיה של הזקנה שחושדת בבחור שיושב מקדימה ופוטר את חששותיו של הצעיר שיושב לידו ואז... את השאר אם תרצו ולא תחששו להשאר במציאות הישראלית בהזחה ספרותית תגלו לבד.
אני שמח שמצאתי אותו – מגיע לו קצת יותר מקום על מדפי ספרות המקור ואני בהחלט אנסה עוד ספרים של גברון.

















