איך להגדיר את הספר המדהים הזה.
כולם קוראים לו 'תנין' כי שמו- איתן אינוך- מצלצל כמו 'היי תנינוך'.
חייו מתנהלים די בשגרה. מגורים בתל אביב, בת הזוג דוצ'י שהיתה אמורה להינשא לו ביום שנפלו המגדלים בניו יורק והחתונה בוטלה כי יום קודם, ב-10 לספטמבר 2001, החליטה אמא שלה להתפגר מהתקף לב (במקור).
לתנין עבודה לא שגרתית בחברת 'טיימס ארו'- חץ הזמן. ייעול וחיסכון הזמן בעולם בו הכל נמדד בשניות ולאנשים אין זמן וסבלנות. שירות מודיעין טלפוני במנהטן. 5.5 מיליון שיחות נכנסות ביום. שנייה פחות לשיחה, 5.5 מיליון שניות הם 63 ימי עבודה שניתן לחסוך ביום והתוכנה של החברה שווה 10,000 דולר ליום. תנין המספרים.
עד היום הגורלי שאחריו חייו לא יהיו לעולם אותו דבר. הוא עולה על קו קטן תשע, מונית שירות. אחד מהם נראה לחלק מהאחרים חשוד. הוא מתוודע במקרה לנוסע עם פאלם, גיורא גואטה הירושלמי. במעלית הוא לא שומע את ה'בום' של המיניבוס שהתפוצץ. מחבל מתאבד. את הפאלם הוא מוצא במקרה על עץ בלי מושג איך הצעצוע הזה ישנה הכל.
ומנגד, בילאל הקיצוני מהכפר מְרָיֶיר, המוח המתכנן. אחיו פהמי שהגורל היתל גם בו.
תנין ניצל במזל עיוור מעוד שני פיגועים קטלניים. הראשון, ירי קטלני בדרך לירושלים לשם נסע לחפש את חברתו של גיורא שמצא את שמה בצעצוע האלקטרוני. אור הזרקורים, ראיונות, חשיפה אדירה שלא ברצונו. תרבות הסלבריטי הנבובה חוגגת את הגיבור הלאומי החדש, תנין הפיגועים.
ובילאל מתכנן את 'האמא של הפיגועים'.
סיפורי שני צידי המתרס מובאים לסירוגין. שני צירים עיקריים עליהם נשענת העלילה. יהודים וערבים. בין תל אביב, ירושלים, גבעות השומרון. כפרים ערביים וזכרונות של פהמי מסבו. ישראל המדממת והאבלה על מתיה בשיא תקופת הפיגועים בתחילת המילניום. הבכי, השנאה, מעצרים. קריאות "צריך להרוג את הבני זונות, למחוק את שכם וג'נין" ומהצד השני- "להילחם בשם אללה נגד הכיבוש". טראומה אישית ומדינית, סוג של הלם קרב. רק מי שחווה פיגוע עם הריח, הדם והצרחות יבין.
לאט לאט מתאחדים שני הצירים במקריות מצמררת ובלתי נתפסת.
יש עוד פכים קטנים שחוברים בסיפור המרתק. חברו של תנין, בר, אשף הגימטרייה. תנין=פיגוע אמש. האחים תאמר ואמין. הרופא המבוגר, האחות סווטלנה. חברים מהשירות הצבאי הקשה ופעולות צה"ל בשטחים. האחיות לולו בצד אחד ו'דפדף' (דפנה) בשני. מסעו המפרך של פהמי שבוע על גב חמור.
והכל מתלכד בספר מטלטל שאינו נותן מנוח.

אני מודה , אני אוהב חנויות ספרים. יותר את המשומשות מהמסחריות. המבחר שם גדול יותר ובחלקן חוסר הסדר גורם לי למצוא הפתעות. אני כמובן אוהב לקנות ספרים אבל על המדף מחכים לי מספיק ספרים לשנתיים קריאה אז אני מגביל עצמי רק לאלו שאני באמת רוצה. בגלל זה, אבל בעיקר בגלל שאני אוהב למצוא באקראי ספר שאני מחפש, אני אף פעם לא מזמין ספר או מבקש מהמוכרים לחפש לי במחסנים. תנין פיגוע שבר לי את המנהג הזה.
זה התחיל כשראיתי שדיוויד מיטשל ממליץ על הספר ( הוא המליץ על גרסא שנקראית:
ALMOST DEAD)
ואז הייתה כתבה על ספר חדש של גברון שבו הגיבור הוא הגיבור של תנין פיגוע – תנין. הכתבה הייתה מסקרנת מספיק כדי שאתחיל לחפש את הספר . את הידרומניה של גברון אני רואה כמעט בכל חנות אבל על תנין פיגוע לא שמעתי לפני כן וגם לא המוכרים.בסטימצקי ובצומת ספרים הוא לא היה בחנויות וגם לא במחסנים – עברתי בכמה חנויות ספרים משומשים אבל אף אחד לא שמע עליו. למזלי יש את סיפור חוזר ושם באתר שלהם מצאתי עותק כחדש.

העטיפה מכוערת. והשם לא ממש מזמין. בכתבה צויין שגברון ממוצא אנגלוסקסי ושהוא משתתפף בתרגום של ספריו לאנגלית. השם באנגלית :
Croc attack
הרבה יותר הגיוני ומצדיק את השם המוזר של הגיבור מאשר זה בעברית .

מתבקש שאחרי חיפושים רבים לא אוהב את הספר – ככה זה בחיים . או ככה זה בחיים שלי והאמת שבהתחלה לא התחברנו. זה מתחיל אמנם בפיגוע אבל עובר מהר לתיאור הייטקיסט בחברה קטנה וקולית עם אנשים שנונים . הייתי שם – קראתי אותם . משם הספר ממשיך למה שנראה כמו עוד מערכת יחסית בספרות העיברית- פעם הייתה פה אהבה עכשיו יש פה הרגלים מגונים וריבים. לסופרים ישראלים יש נטייה להוציא בפינצה את כל מה שטוב בקשר זוגי ולהשאיר רק הריבים וההתחשבנויות . בעיברית זוגיות זה סבל. למות. ואם זה לא מספיק,הספר מזגזג בין תנין הישאלי לתודעתו של פהמי ששוכב בבית חולים בלי יכולת לתקשר – מישהו אמר אני אבן שמשתינה מים אצל א. ב יהושוע.

אבל מתוך הבנאליות הישראלית הזאת גברון מצליח להתרומם. הוא נוגע בגסות ובעדינות באזור הרגיש של פיגועים ושכול. מזגזג בין ההוויה הישראלית לפלסטינאית ואפילו מצליח לדחוף עלילת מיסתורין בתוך כל זה.
כששואלים אנשים מדוע הם נמנעים מספרות מקור ברוב המקרים הסיבה היא שספרים הם בריחה והספרות הישראלית מלאה באקטואליה. הספר הזה מתרחש בתקופת הפיגועים כאשר לכל מקום שלא הלכת היה פיגוע. הוא מתחיל בתנין שעולה על קו תשע קטן בתל אביב ,מבטל את חשדותיה של הזקנה שחושדת בבחור שיושב מקדימה ופוטר את חששותיו של הצעיר שיושב לידו ואז... את השאר אם תרצו ולא תחששו להשאר במציאות הישראלית בהזחה ספרותית תגלו לבד.

אני שמח שמצאתי אותו – מגיע לו קצת יותר מקום על מדפי ספרות המקור ואני בהחלט אנסה עוד ספרים של גברון.

ברגישות מדהימה מתאר אסף גברון, את צידו האנושי והכואב של הסכסוך, בו אין אמת אחת, אין צודק, אין אשם וקיים רק צורך טבעי לחיות.

ספר שלא ניתן להישאר אדישים אליו. אם דעתכם הפוליטית היא X, הוא עשוי להפוך אותה ל X+, או ל Y.
הסופר מתאר בצורה אמינה ומדויקת מציאות של הטרור בארץ, הן מצד הישראלים והן מצד הפלשתינים.
הספר סוחף ולי היה קשה להניחו מהיד.