ביקורת ספרותית על סיפורי אגדה מאת אוסקר ויילד
ספר מעולה

---

אתמול, כשהלכתי לרוקן את תיבת הדואר ציפיתי כהרגלי למצוא עלוני פרסומת וחשבונות מים וחשמל, אולי הודעת תשלום לגבי המשכנתה וקטלוג בגדי ספורט המגיע מדי שבוע.
פתחתי את התיבה בחיפזון כי החום היה גדול ורציתי כבר לשבת במכונית הממוזגת ולכוונה חזרה לביתי. בתוך התיבה מצאתי מעטפה מסקרנת בצבע קרם, ועליה רשומים שמי וכתובתי בכתב מסולסל ומחובר.
היא היתה מסוגרת בחותמת שעווה אדומה כפי שהיו נוהגים לאטום מעטפות בעבר ונראתה כאילו נשלחה מהעבר אל ההווה.
מיהרתי לבדוק מהיכן הגיעה ואמנם ליד הבול שנשא את דיוקנו של אוסקר ויילד היה מודפס המיקום: לוס אנג׳לס ולידו התאריך בו נשלח המכתב.
אין לי משפחה שם וזה לא נראה כמו הודעת תשלום, חשבתי.
ידיי רעדו קמעה, קילפתי את השעווה בעדינות, משתדלת שלא לפגום במעטפה והוצאתי מתוכה נייר מכתבים מהודר ובו רשום היה כתב היד היפה ביותר שראיתי מעודי.
ציורי, מסולסל ומחובר שנכתב בעט נובע, לבטח יקר ערך.

מחשבה החלה לחלחל בראשי: לא! זה לא יכול להיות...זה בלתי אפשרי!

התחלתי לקרוא את המשפטים בקושי רב שכן אינני בקיאה בנפלאות הכתב המחובר ועד מהרה נעשיתי מתוסכלת. אך כה סקרנית הייתי עד כי החלטתי לדפוק על דלתה של השכנה ולבקש את עזרתה, דבר ש-ב-ח-י-י-ם לא עושים במידה ואתה גר באמריקה.
היא דווקא היתה נחמדה ושמחה לעזור לאחר שתיארתי בפניה את בעייתי.
וזה היה בערך לשון המכתב:

שרון היקרה,

הרשי לי תחילה להתנצל על הזמן הרב שחלף מאז קיבלתי את מכתבך המרגש.
הייתי עסוק מאוד בעינייני פרנסה והתחלתי זה מכבר כמה פרוייקטים חדשים שגזלו ממני זמן ניכר.
עושה הרושם שאינני יכול להפסיק את העשייה, היא בלתי נגמרת ובאיטיות מכלה את כוחותי ואינני יודע כיצד לעצור.
אך נניח לזה, אינני רוצה להלאות אותך בפרטים משמימים כגון אלו.
רציתי להודות לך על מילותייך הטובות ועל האהבה המשותפת אשר אנו חולקים לידידנו ויילד.
אני מסכים איתך שרבים לא מבינים את כתביו ולא טורחים לקוראו מבין השורות.
לו היו עושים זאת, העולם היה נראה יפה יותר, בריא יותר וההבחנה בין טוב לרע היתה לבטח נהירה עד מאוד.
מיומי הראשון בפנימייה השכלתי להבין את כיעורו של העולם הסובב אותי, חסר הבנה היה ולא קיבל את דעותי השונות. הן נראו לו חסרות תקדים.
זמן רב עבר מאז מצאתי את מקומי וכעת, לעיתים, אני כמעט מאושר.
קל היה לי להזדהות עם אוסקר ועונג רב רוויתי מכתביו.
בזכותו קיבלתי את עצמי כפי שאני. הוא עיצב אותי לפי ראות עיני.

אני מאחל לך השכלה אינסופית והנאה מושלמת מכתביו אם כי, נראה שהפנמת לגמרי את תורתו וכעת את מוכנה להתמודד עם ענקים נוספים ופחות אנוכיים בגן העדן התרבותי של עולמנו.
קבלי נא רשימת ספרים זו אשר תרחיב לבטח את השכלתך ותחזק ידיעותייך בתחום האסתטיקה, הרציונליות והמוסר.

אנא ממך, אם את מגיעה ללוס אנג׳לס הודיעי נא לי.
אני מתגורר כרגע ב xxxx עם אישי ואשמח מאוד להתראות עמך.

שלך בידידות רבה,
(וכאן בא שרבוט מהודר השייך לבעל הכותב)

מי זה?! החוורתי לגמרי ואגלי זיעה החלו לבצבץ על מצחי.
ידעתי טוב מאוד מי זה היה אך סירבתי להאמין.
״לטס סי״ תהתה השכנה, העיפה בי מבט ונבהלה.
מה קרה לך, שרון? שבי! את רוצה אולי כוס מים?
כן, אולי. אמרתי ונחתתי נחיתת אונס על הכורסא בסלון.
היא מיהרה למטבח ומזגה לי כוס מים קרים.
השם... מלמלתי, מה השם?
קוראים לו סטפן, אמרה. סטפן...
פריי, השלמתי.

קרוב משפחה? שאלה. כן, עניתי. אני מוכרחה לזוז.
תודה רבה. החום גדול ונראה כי התייבשתי ומיהרתי הביתה להתרחץ במים קרים ולהיות מאושרת עד עצם היום הזה.

את סיפוריו של ויילד הכרתי עוד בהיותי ילדונת. סרטים, ספרים ותכניות בטלויזיה.
מי לא שמע על הנסיך המאושר? מי לא מכיר את הענק וגנו?
כולנו גדלנו עליהם וכשהגעתי לבגרות הבנתי שבסיפוריו יש קצת יותר מאבקת פיות.
טמונים בהם, מעבר ליופי בלתי יתואר: מוסר השכל, פיכחון, שנינות ועצב אינסופי.
ויילד כמו פוגל מתעתע בנפשי, גורם לי לתקתק כמו שעון על מיתאדון.
אני מזיעה כשאני קוראת אותו, אני נלחמת על כל מילה.
בסוף כל אגדה אני זקוקה למקלחת.
כשרציתי לדעת עליו עוד, חיפשתי סרטים שימחישו ומצאתי את ״ויילד״ בכיכובו של סטפן פריי. שחקן, במאי, תסריטאי, קומיקאי, סופר מחונן ובריטי.
הוא הצליח לשכנע אותי שקיימים גאונים בעולמנו והלכתי שבי אחריו.
בזכותו למדתי המון על היוצר החשוב שהצליח לשלב באופן מפתיע יופי וענווה.
האנגלית של ויילד אינה קלה בעיני ומחוסר סבלנות בעיקר פניתי לעברית ומצאתי את הספר המופלא הזה שבעיני יכול להוות הקדמה לאוטוביוגרפיה האלמותית שלו ״מעמקים״.

אגדות מופלאות ופחות ידועות כגון: הידיד הנאמן, הזמיר והשושן, יום ההולדת של בת המלך
הותירו אותי המומה ואפופת מחשבות.
איך תמיד הצליח לשעתק את חייו, את הסובב אותו לעולם כה דמיוני ומרתק.
תיאורים עשירים ואולי עשירים מדי אודות זהב, כסף ואבנים טובות לעומת עוני מרוד, חיוורון ומוות. הוא לא פסח על אף אחד בחיבוריו ולכל מעמד תפר קובלנה וביקורת.
הוא סגד לעושר אך שנא את מעמד העשירים, ריחם על העניים אך לא פילל להיות לרגע במקומם. היו בו קיצוניות ורכות ונרפות ושטניות.
ושווה, שווה להכיר אותו אנשים.

והנה נפתחה עבורי דלת מאדם שנראה כי לא יוכל ללמוד דבר ממני אך עדיין סקרן היה לדעת מה גרם לי לכתוב לו מכתב לפני כחצי שנה, שנשלח להוצאת ספרים בלונדון שמזמן כבר פשטה את הרגל אך הגיע בדרך לא דרך עד למקום מגוריו הנוכחי.

אומרים שנסתרות דרכי העולם אך אוסקר סבר שהמסתורין האמיתי שבעולם הוא הגלוי, לא הנסתר...

ועכשיו אם תסלחו לי, אני הולכת לחפש דילים ללוס אנג׳לס. שמעתי שיש טיסות מוזלות מאוסטין, טאקסס!

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על סיפורי אגדה