ביקורת ספרותית על בחנותו של מר לובלין מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 באוגוסט, 2017
ע"י אבק ספרים


אתה מוצא בספר ביקורות לא מעטות של עגנון על תופעות בזמנו. הוא מבקר את הטלפון כמצוטט בהמשך (מעניין מה היה אומר על הטלפון הנייד בימינו. כנראה שהמשפט על המרפסת כבר לא יהיה רלבנטי), את התיאטרון ואף את השלייקעס (כתפיות). את הגרמנים על שלל גילוייהם, את חוסר הנאמנות של יהודי זמנו לשורשיהם (קרי לדתם, ואף ליישובי מולדתם) ואת נאמנותם העודפת לגרמניות, ואת עצמו - על שהוא יושב בטל בחנותו של מר לובלין בערב שבת במקום לעסוק בהכנת צרכי השבת ולימוד ספרי הרמב"ם ביום היארצייט שלו. ספרו המרומז כאוטוביוגרפי של עגנון הוא גם ספר ביקורתי. הוא מבקר את הרדידות של מכריו - ולא פוסק מלבקר כתוצאה מכך גם את עצמו, מה שהופך את חוויית הקריאה למפגש עם התודעה הזורמת בראשו של עגנון, שאינו אלא מפגש עם האמת. הזמן עוצר מלכת בחנותו של לובלין, ושם נפתח השער למראות המוח ולמחשבה הרוחנית הפנימית. זהו אינו סיפור מסע פנימי או חיצוני (כמו בספרים 'הכנסת כלה', 'תמול שלשום' ו'אורח נטה ללון', שאליהם רומז עגנון בספרו זה), אלא סיפור התבוננות שחציו זיכרון וחציו דמיון, ותו לא.
דרך אגב, התאריך המדויק שבו ישב עגנון בחנותו של מר לובלין, הוא ה-4 בינואר 1918 (בדקתי!). ערב שבת, כ' בטבת, יום היארצייט של הרמב"ם. עשרה חודשים ושבוע לתום המלחמה.

"לא בכל עת אדם יושב עם אשתו בסעודה כשהם לבדם בבית. אם אין אורחים, בניו ובנותיו של אדם קשים מאורחים. אין בבית לא אורחים ולא הבנים והבנות, טלפון יש בבית. יושב לו אדם לפני מאכלו החביב עליו וממלא לו את הקערה, לא הספיק להגיע הכף אל הפה קוראים לו בטלפון ומאריכין עמו בשיחה, בתוך כך הוצן האוכל וניטל טעמו. אבל כשהוא יושב במרפסת ושומע קול טלפון הרי הוא מבטלו בלבו ואינו משגיח בו, שהרי עד שיגיע אצל הטלפון כבר דומם הטלפון ונמצא טורח לבטלה, אם כן אינו הולך." - עמוד 19
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ