למרות שזה ספר נוער ואני כבר מזמן לא נער, נהניתי מכל רגע ומכל מילה- מהתקציר בגב הספר ועד לתודות! הספר זורם, קליל, מצחיק, מרגש ואפילו היה בו קצת מתח וטוויסטים שלא ציפיתי להם (עד שלרגע חשדתי שהוא לא ייגמר בהפי אנד אבל יש גבול :) )
לפני שהתחלתי לקרוא ציפיתי לספר בסגנון "אשמת הכוכבים" (והדמיון היחיד הוא ששני הספרים עוסקים במחלות) אבל הספר הזה יותר קליל ופחות דרמטי.
ויש גם סרט שמבוסס עליו אז זה בונוס נחמד, למרות שאני בטוח שהספר יותר טוב פי מאה.
ועכשיו לשאלה הגדולה: מתלבט אם לקרוא את הספר הבא של הסופרת "גם השמש היא כוכב"- ספר נוער שגם עליו יצא סרט. המלצות בקהל???

Everything Everything by nicole yoon
ספר המספר על נערה בת 18 אשר את כל חייה מעבירה בין 4 קירות. מדלין חולה במחלת "כשל חיסוני משולב חמור" מחלה שמתבטאת בתגובה חיסונית לקויה כך שכל חיידק מהפשוט ביותר יכול להוביל למחלה קשה.
מדלין מעבירה את ימיה בקריאת ספרים, לימודי אונליין באינטרנט וערבי כיף עם אמה. כמובן שמלבד אמה ואחות מוסמכת אין אף אחד אשר רשאי להיכנס. הבית כולו עובר תהליך ניקוי אוויר כל ארבע שעות ובכל פעם שאמה צריכה להיכנס כך גם היא.
עם כל עמוד שסיימתי לקרוא כך יותר אני לומדת על "ילד הבועה" ועל חיים לא חיים ותוהה - איך אפשר לחיות ככה? האם אני הייתי מסתדרת?
מדלין בעצם רגילה לשגרת חייה עד שיום אחד מגיעה משפחה חדשה לבית ליד ומדלין מתחילה לרצות יותר. את העולם שבחוץ ואת הרגשות שעוד לא חוותה.
ספר מיוחד ומרתק, שפתח בפניי עוד עולם שלא הכרתי.

תקופה ארוכה שלא יצא לי לקרוא ספרים. עבודה, שגרה, טלפון ששואב ובעיקר סדרות.
למזלי הגיע כיפור בו עוזבים הכל והיד נמשכת לעבר הספר שקרץ לך הרבה זמן.
אתחיל בזה שהתחלתי וסיימתי את הספר באותו היום. דבר שלא קורה הרבה בעיקר לא בתקופה האחרונה. ספר קריא ביותר, שפה קלילה, עלילה מובנת, אהבת נעורים ובעיקר בעיקר מעביר את הזמן בצורה הטובה ביותר.
העלילה מדברת על מדלין, ילדה הסובלת ממערכת חיסון חלשה במיוחד, המתבטאת באלרגיות חמורות למרבית הדברים הקיימים בעולם. ילדה שכל החיים גדלה בתוך החדר שלה ללא אפשרות לצאת לעולם החיצון ולגלות אותו. באחד מן הימים, בהיותה בת 18, מגיעים שכנים חדשים מעבר לביתה. מדלין מבחינה בבחור צעיר ומחליטה לעקוב אחריו במבטה עד שמגיע היום בו הם מחליטים להתכתב במחשב. משם כבר סיפור שאני לא הולכת לספר מחשש לספוילרים.
סגנון הספר מאוד מזכיר את "אשמת הכוכבים" וזה בדיוק הוייב שהוא נותן לאנשים שמחפשים ספרים בסגנון.
להגיד שזה ספר אחד הטובים שקראתי? לא. ספר טוב שמעביר את הזמן בקלילות? לחלוטין כן!
נהנתי מאוד אך לא הייתי משתגעת ממנו עכשיו :)

למוצא הישיר של הביקורת, הינך זכאי לאחד משלל הפרסים הבאים:

א. לטייל איתי (נסיכה מהאגדות) ביערות האמזונס.

ב. לאכול איתי (נסיכה מהאגדות) ארוחת ערב בכל מקום שניתן להשיג בו אוכל.

ג. אני ( נסיכה מהאגדות)


....
everything everything
....
הכל הכל
.....


הרגע הזה שאת מטיילת בחוץ, פוגשת אנשים.
הם פוגשים אותך
הם צוחקים איתך, את צוחקת איתם.

ורק אז זה נקלט במוח, החיים שלי פשוט דבש.
אני נמצא פה , צוחק, נהנה, חיי וקיים.
הכל פשוט....בסדר

אולי זה לפעמים משעמם...
אתם יודעים, כל "הכיף" הזה, אבל רק שתדעו שאולי יש אדם שחושב בדיוק ההפך ממך בקצה השני של העולם.

הכל אצלו לא בסדר, אין לו חברים להיפגש איתם.

במקרה של "ילדי הבועה" יש שינוי קטנטן בעלילה.

הם קמים בבוקר, יוצאים מן המיטה, אוכלים ארוחת בוקר, קוראים איזה ספר או ספרים ליתר הדיוק.
מגלים שכבר מאוחר והולכים לישון.

הכל פשוט....בסדר
אולי זה לפעמים משעמם...
אתם יודעים כל "הכיף" הזה, אבל חשוב שתדעו שאין אדם שחושב כמוהם כאשר הוא מקבל טעימה מהחופש.

בשבילם הבית הוא העולם, הבית הוא פשוט....הכל.


.....

קשה לדמיין את כל הרגשות שמרגישה אותה נערה, ( נו, אתם בטח מכירים אותה, היא אלרגית לעולם ).
השם מדליין מוכר לכם?
אם לא לא נורא, תוכלו לקרוא את הסיפור בהזדמנות, לעצלנים שבניכם, בדיוק הוציאו סרט המגולל את הספר.
אם כן אז...ברכותיי זכיתם באחד מהפרסים בתחילת הביקורת, (או שתעדיפו את הפרסים שמדליין המציאה, אני לא אפגע, אני מבטיחה).

מדליין, החברות היחידות שלה הן אמה וקרלה, האחות שלה שתבדוק שהיא קוראת רק ספרים עם happy end ולא ספרים שיגרמו לעיניים שלה להזיל דמעות ( אוקיי מדליין........ולא ספרים שיגרמו לה להזיע מהעיניים)

החיים שלה היו...טובים, אבל הבעיה שהחיים שלה לא היו באמת..חיים.

החיים התחילו כאשר עברו שכנים חדשים, אתם יודעים מה זה אומר?

אם ניחשתם עוגה במתנה אז צדקתם.

אם ניחשתם נער שקוראים לו אולי במתנה, גם צדקתם.

אם ניחשתם הבנה חדשה לגביי החיים אז....צדקתם?

......

אני אוהבת את הספר הזה!
מדליין היא דמות אמיצה ביותר, כזאת שמגלה חיים חדשים ורוצה רק לחקור אותם.
היא בזבזה מספיק זמן מחוץ לעולם, הגיע הזמן שהיא ביחד עם אולי תבין מה היא לא ראתה במשך כל חייה.
היא רוצה לראות הכל, אבל לא ידוע עם היא תשרוד מספיק זמן...

השורה הקודמת יצאה קצת עצובה, אל תדאגו הכל טוב, הייתי צריכה להביא שאלה שכזאת.
אם מישהי חזקה כמו מדליין לא תשרוד כל העולם גמור!

הסופרת כתבה את הספר באופן מרגש, שסוף סוף נערה בעלת מכשול,חולי, חיה וחושבת כמו הנערה שהיא.
סוף סוף זה תורה לבחור מה היא תעשה היום, מה אולי יעשה היום (אם גברים היו בוחרים לבד... מה לעשות, המין האנושי היה נכחד).

אהבתי בסיפור שלאחר שהיא הכירה את אולי היא התחילה להתנהג כמו נערה טיפוסית, זה היה הצעד הראשון שלה לחיים חדשים, חיים שהיה סוף סוף מחליטה עליהם.

עוד מעט היא תהיה כמו האנשים האלה...

הרגע הזה שהיא מטיילת בחוץ, תפגוש אנשים.
הם פוגשים אותה
הם צוחקים איתה, היא צוחקת איתם.

ורק אז זה נקלט במוח, החיים שלה פשוט דבש.
היא נמצאת פה , צוחקת, נהנית, חייה וקיימת.
הכל פשוט....בסדר

*הביקורת שלי לספר, מכילה ספוילרים(כלומר, רמזי עלילה).
ספר מדהים, לכול אורכו. אבל הסוף שלו מעורר הרבה מחשבה. הוא גרם לי לחשוב, כמה אנחנו באמת מה שאנחנו וכמה אנחנו בעצם, מה שהסביבה רואה אותנו ובגלל השפעתה, אנחנו הופכים לאדם שאנחנו היום? ומה יקרה אם נגלה יום אחד, שכול מה שהכרנו ואהבנו, הוא שקר?
הרי בסוף הספר, מדליין, מגלה שהיא מעולם לא הייתה חולה, אימא שלה שכנעה אותה שהיא כן, בגלל צריכים אישיים שלה, בגלל שהיא כול כך פחדה לאבד את מדליין, כמו שאיבדה את בנה ובעלה. מדליין, לא סולחת לאימא שלה, והאמת שאני יכולה להבין למה אבל אני גם יכולה להבין את תחושותיה של האימא ומדוע היא עשתה את כול מה שעשתה.
יש בו קצת קטעים קיטשיים אני לא אשקר אבל בסה"כ הכול, ספר ממש טוב, מעורר מחשבה וסוחף לחלוטין.

הכול הכול,אני פשוט מאוהבת 3>
הספר מסופר על ידי מדלין ויטייר (הדמות הראשית) שהיא חולה במחלת "ילדי הבועה" כלומר, יש לה כשל במערכת החיסונית ולכן כל דבר שלא עבר סטיריליזציה עלול לפגוע בה. בתחילת הספר היא מספרת על עצמה, חלומותיה דבר שגורם לנו הקוראים מאוד להתחבר אליה ולהבין איך היא חיה עם המחלה שלה.
חייה משתנים שעוברים אל הבית ממול משפחה חדשה.
*אני לא מספרת יותר מיזה כדי לא להרוס בטעות

הספר כלכך קליל שאי חושבת שאין סיכוי לא להתחבר אליו, הוא גם כזה חמוד (לא יודעת איך ספר יכול להיות חמוד אבל זהו ספר מיוחד במינו בשבילי).
מאוד מאוד התחברתי לדמותה של מדלין, דבר שהוא מאוד מוזר לי כי באף ספר שקראתי לא התחברתי לדמות הראשית. בעצם יש ספרים שכן היה לי עצוב והבנתי את הדמות אבל אף פעם לא בקטע של ממש להתחבר ולאהוב את הדמות ובספר הזה זה הספר הראשון שזה כן קרה.

ממליצה בחום לקרוא אותו כי באמת אין מה להפסיד וכמו בכל ספר יש משהו שאמור להפתיע אז גם כן יש את ההפתעה שבאת לא ציפיתי לה
קריאה מהנה :)

ספר מהמם שלא יכולתי להפסיק לקרוא!!!
הספר מספר על נערה שלא יצאה מהבית כבר 17 שנה, היא מספר על חוויותיה וחייה היום יומיים וגם האהבה שלה בנער אשר עד מהרה גם הוא מתאהב בא,
אך הם נאלצים להיפרד, מפני שאמה של הנערה אומרת לה שאהבה יכולה להוביל למוות.
ספר מקסים!
אהבתי אותו מאוד. הוא לא לגיל שלי, ולכן אני חייבת לומר שהוא מומלץ לכל גיל.
הספר גם כתוב עם המון הומור, ואחריו מגיע גם הסרט, שאולי ציפיתי שיהיה מקסים ומרגש כמו בסיפור ואפילו יותר, אבל כנראה הציפיות היו גבוהות מדי, כי הסרט לא הגיע לרמתו של הספר.

ספר טוב מאוד!
האמת שסיימתי אותו מאוד מהר יחסית. התחלתי בצהריים וסיימתי אותו בערב.
העלילה מאוד יפה ומושכת והספר כתוב בצורה חמודה וזורמת.
לא הספר הכי מדהים שקראתי אבל בהחלט שווה קריאה.

לא מתחרטת בכלל שרכשתי אותו.
חטיף נפלא לאוסף הממתקים שלי!

אהבה ממבט ראשון... אני התאהבתי בספר הזה ממבט ראשון. וגם במקרה יש בספר הזה אהבה ממבט ראשון, לגמרי במקרה. בואו ניגש ישר לעניין: "הכול, הכול" הוא אחד הספרים אם לא הספר האהוב עליי ביותר. לדעתי כל פרט בספר הזה הוא מושלם והוא כתוב בצורה הכי טובה שספר יכול להיות כתוב. הספר עוקב אחר מדליין, נערה שסובלת מכשל חיסוני משולב חמור, או SCID, או מחלת ילדי הבועה, תלוי את מי שואלים. בעקבות המחלה מדליין לא יצאה מביתה במשך 17 שנה, אך כאשר בחור נאה בשם אולי עובר לבית הסמוך לשלה, דברים בחייה מתחילים להשתנות. אני ממש שונאת להכניס ספוילרים לביקורות ולכן לא אפרט יותר מדיי על העלילה, אבל היא ללא ספק עלילה סוחפת, חמודה, חכמה ומעוררת מחשבה. מדליין היא דמות חכמה ומעניינת שמוצגת בספר הזה בגוף ראשון מה שמעמיק את הדמות והופך אותה לאחת הדמויות הכי טובות שקראתי בחיי. הספר סוחף מהרגע הראשון שלו ועד לסוף המפתיע (או שלא לגמרי מפתיע... אחזור לזה בהמשך, וזה יהיה עם ספוילרים) וכתובים בו מספר משפטים מדהימים, מעוררי מחשבה וסטטוסיים בטירוף. האהבה הבלתי אפשרית המוצגת בספר הזה היא מדהימה בכוחה וביופיה, וגורמת לי לרצות להיות נאהבת יותר ממה שאני היום.
ועכשיו, חלק עם ספוילרים. כל מי שלא קרא את הספר יסתפק לצערי בחלק העליון של הביקורת, ירוץ לקנות ולקרוא את הספר כמה שיותר מהר, ויחזור לכאן.
בסוף, כפי שכל מי שנמצא כאן יודע, מסתבר שמדליין בכלל לא חולה. עכשיו אני, כתלמידת ביולוגיה טובה, חייבת לציין שהמחלה הזאת בכלל לא יכולה להימצא אצל בנות. קראתם נכון, רק בנים יכולים לחלות בSCID, ולא בגלל שבנות יותר טובות מבנים. אני לא אכנס לפרטים הביולוגיים כי זה לא רלוונטי כל כך, אבל עם כמה שאני מאוהבת בספר הזה, כל מי שיודע את הפרט הזה יכול להטיל ספק באמינות המחלה אצל מדליין כבר מהרגע הראשון. זה כאילו שבהתחלה הספר בכלל לא הגיוני ורק בסוף הוא נהייה הגיוני, למרות שאם תשאלו אותי מדליין הייתה אמורה כבר ממזמן להשתמש באינטרנט בשביל להבין שבנות לא יכולות לחלות במחלה הזאת. למרות זאת, אם מתעלמים מהפרט הזה שלמען האמת לא כזה חשוב ולא משפיע על העלילה כל כך, הספר עדיין מושלם. אם מדליין הייתה בן רק בשביל שהספר יהיה הגיוני אני בטוחה שהוא היה הרבה יותר גרוע ממה שהוא. בתור חובבת הארי פוטר אני בעד ספרים לא הגיוניים או עם חורים קטנים בעלילה.
בקיצור, הכול הכול הוא אחד הספרים הטובים ביותר שאי פעם קראתי, ואני ממליצה באמת לכל אחד, בן או בת, בכל גיל, לקרוא את הספר הזה. אני באמת לא רואה סיבה למה לא לקרוא אותו. הוא לא יותר מדיי מדכא והוא לא קשה או מעצבן, הוא סוחף והעלילה שלו זורמת לכל אורכו והוא חמוד ומקסים. ספר מושלם, וספר מומלץ!