הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 במרץ, 2017
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
לכתוב סיפור קצר זה לא פחות מורכב מלכתוב רומן ארוך, כי סיפור קצר טוב אמור להכיל בדפים בודדים את תכולתו של ספר שלם. כפרפרזה לאמירתו של צ'רלס בוקובסקי על השירה אומר כך : -שסיפור קצר יכול לומר יותר מדי בזמן קצר מדי, ואילו רומן ארוך יכול לעתים לומר מעט מדי בזמן ארוך מדי ...וסקוט פיצ'רלד כתב גם סיפורים קצרים שחלק גדול מהם נכתבו כברירת מחדל. הוא פשוט סבל מקשיים כלכליים, וברירת המחדל הזו זיכתה אותנו בסצנות מעולות שנלקחו מהחיים של שנות העשרים הרועמות של אמריקה (ROARING TWENTIES ) - קצת אחרי מלחמת העולם הראשונה ותחושת הכבדות שליוותה אותה, ורגע לפני עידן השפל הגדול . הוא משמיע באוזנינו את צלילי הסקסופון שהחליף בעת ההיא את הכינורות, מרקיד אותנו בסגנון הצ'רלסטון המפורסם, ומעניק לנו תמונה שמתמקדת בדינמיות החברתית, האמנותית והתרבותית החצופה ופורקת העול של אותה התקופה, שקראה תגר על כל המוסכמות כמעט.
ארבעת הרומנים הגדולים של פיצ'רלד – "ענוג הוא הלילה", "הטייקון האחרון " שגם הוסרט או הומחז, "גטסבי הגדול" בליהוקו של רוברט רדפורד האלמותי, ( בטח לא דה קפריו) והיה עוד אחד שנשמט מזיכרוני, סימנו אותו כאחד הסופרים הטובים של המאה העשרים באמריקה .
אז כנראה שאני משוחדת לגמרי כי את הסופרים האמריקאים אני במיוחד אוהבת, ככה מאז ומתמיד. אולי בגלל ניו-יורק, אולי בגלל בתי המלון והחופים זרועי הדקלים של מיאמי, ואולי בגלל סן-פרנסיסקו וכל מאות הקילומטרים שנפרשים ביניהם, ואולי בגלל כל הג'אז הזה של ניו-אורלינס וכל מה שאפשר עוד להוסיף כשחושבים על אמריקה .
7 נובלות שכל אחת מהן הייתה יכולה להילקח מהיצירות המפורסמות שלו. שבכולן הוא מטיל את אלומת האור על בבואת האישה. אישה שהיא קפריזית, רעננה ומשוחררת, מרדנית, שיודעת לשתות ולעשות סקס כמו גברים, בקיצור כזו שמחליטה להגדיר את עצמה מחדש.
ספר שרק יכול להשלים אבל לא לבוא במקום הדבר האמיתי – הרומנים הגדולים של פיצ'רלד !
את הספר הזה קראתי כשברקע התנגן קולו הצרוד של לואי ארמסטרונג, קול שתרם בהחלט להשלמת האווירה המתבקשת.
ס. פיצ'רלד נפטר צעיר מידי אבל הותיר אחריו סקיצה מופלאה של אחת התקופות היותר עליזות ונהנתניות של אמריקה (ויש האומרים שגם ידה של אשתו זלדה הייתה במעל...)
הוייש... איזו תקופה נהדרת אני ממלמלת לעצמי .
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה לך רץ ובוקר נפלא !
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מקסימה - בה משולב פס הקול של חייך, הסרטים והנופים שאת אוהבת, לביקורת אחת מרגשת.
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אויש, כמה אני מודה לך אורית ...
|
|
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אויש, איזו ביקורת נהדרת אני ממלמלת לעצמי. מקסים, אירית.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה, ביקורת מרתקת ויפה.
"סיפור קצר יכול לומר יותר מדי בזמן קצר מדי, ואילו רומן ארוך יכול לעתים לומר מעט מדי בזמן ארוך מדי" ...אהבתי את הציטוט.
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אוהבת שאת מביאה חתיכה מעצמך.
בדיוק האזנו לאריתה פרנקלין
וחשבתי לעצמי וואו איזה ענקים היו פעם.גם ארמסטרונג...מי יכול להיכנס לנעליים שלהם ולהשאר אדיש. והסקירה יופי ,ואמריקה נמצאת בכל בית בכל עיר או ארץ ונותת אשליה של שוויון וחירות וחופש ..איך אפשר להשאר לה אדישים. |
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
חה חה חה .... !!!
(-: |
|
מסמר עקרב
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ממש כמו מחשבות, גם בנוגע לסקירה וגם בנוגע
לפיצג'רלד והאמריקאים. עכשיו תסמני לך וי נוסף...
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ותודה רבה גם לך דן סתיו .
|
|
דן סתיו
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אירית
אהבתי את הביקורת שלך, היא מנומקת היטב ומלאת אור ואמפתיה לתרבות שהצמיחה את הסופר הזה. אהבתי את ההברקות בסיפורים הקצרים שלו, אך אני לא סבור שהייתי שורד את הרומנים הגדולים שלו אולי מפני שאני לא כל כך מתלהב מאמריקה. אני סבור שהסיפורים שונים באיכותם ואכן כל אחד מהם מטיל אור על בבואת האישה - אחרי הכל נשים הן למצער 50 אחוזים מהאנושות - אך אינני סבור שההיבט המגדרי הוא המרכזי בסיפורים הללו.
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ותודה לאלון, אפרתי, יעל וסנטו . (-:
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה לך מחשבות, ממך לקבל ביקורת חיובית זה בבחינת לסמן לעצמי וי .
(-: |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
סקירה מרהיבה. אני לא מת על פיצג'רלד ולא על האמריקאים באופן כללי. אני מהעולם הישן.
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אירית, כל מילה שכתבת בסלע... יום נפלא וגם סופש נעים לכולנו
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
כתבת יפה, כהרגלך.
אכן, תקופה נהדרת וסוערת מהרבה בחינות. סוג של בועה בין מלחמת העולם ה-1 שלפניה והשפל הגדול ומלחמת העולם ה-2 אחריה. העדר הדירוג מעיד על איזו הסתייגות שלך מרמת הסיפורים. אפשר להבין - לא פשוט להגיע לפסגות של כתיבה כמו ב"ענוג הוא הלילה" ו"גסטבי הגדול". |
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
כן לי , היו ימים ... שזמר לא היה צריך להתערטל על הבמה וסופר לא היה זקוק לסדנאות כתיבה יוצרת (לא שאני... אבל )
הכוונה שמשהו מהאותנטיות נפגמה עם השנים ... ומה לעשות שככול שאנחנו מטפסים בסולם, ההתרפקות על העבר היא כמעט בלתי נמנעת. וטוב שיש אפשרות לחזור בזמן דרך המילה הכתובה ודרך הסרטים והצלילים . יום נפלא לכולנו . |
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה לך דני.
"ענוג הוא הלילה" השאיר גם בי חותם עמוק. (-: |
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אירית...... איזה כיף להתחיל את בוקר יום חמישי בסקירה שלך... היו ימים
אין על הקול של לואי ארמסטרונג...
את "ענוג הוא הלילה" מאוד אהבתי את רוברט רדפורד בסרט "גטסבי הגדול" בוודאי... שלחת אותי כמה שנים ברוורס ... חה חה חה פשששששששששששש |
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אכן, אירית, אין מתאים מלואי ארמסטרונג ברקע כתפאורה קולית לסקוט פיצגרלד, סופר שמזוהה כל כך עם עידן הג'אז בארצות הברית.
ספריו ליוו אותי שנים רבות, והותירו בי חותם עמוק (ויותר מכולם, "ענוג הוא הלילה") המינגווי כתב בהקדמה לאחד מספריו: כשרונו היה טבעי כתבניות קישוט שצוירו על ידי האבק על כנפי הפרפר." ואגב, אולי לא פלא שלנשים מקום מרכזי ביצירותיו, אם אשתו טענה שהוא "גנב" קטעים שלמים מיומנה האישי, וכך "צייצה בטוויטר" של אז: "מר פיצג'רלד - נדמה לי שכך כותבים את שמו - נדמה שפְּלַגְיָאט מתחיל בבית." והביקורת לעילא ולעילא- כתמיד. |
27 הקוראים שאהבו את הביקורת