מי שלא צפה בסרט של אנדרי טרקובסקי כנראה ולא ראה קולנוע מימיו. צורת הביטוי שלו כל כך טוטאלית שכל פרט בו, כל פריים, כל מיזנסצנה מעוצב לכדי הרמוניה אומנותית מרשימה. זהו כנראה הבמאי הטוב ביותר שכמעט אף אחד לא מכיר. אם למנות כמה מסרטיו לכל המסוקרנים : סולאריס, סטאלקר, מראה, אנדרי רובליוב, נוסטלגייה. כולם ארוכים ותובעניים עד מאוד. אלו יצירות אמנות שלא אגזים אם אומר שהן לא נופלות מעבודותיהם של דה וינצ'י, טולסטוי, דאלי או באך.
שמחתי מאוד שהוצאת אסייה בחרה לתרגם את הספר הזה לעברית ומגישה לקורא המתעניין בקולנוע ובכלל באמנות, ספר חשוב כל כך. טרקובסקי בסגנון כתיבה המזכיר מאוד את שיטותיו הקולנועיות מחפש אחר הייחודיות של אמנות הקולנוע, כזאת הנבדלת מספרות, שירה, ציור וכו'. הוא מתחיל בהסבר על מהות האומנות בחיינו ועל משמעותה, ממשיך בכתב הגנה על אמנות הקולנוע תוך שהוא מנסה לחשוף את המאפיינים היחודיים לה, ומסביר את שיטות עבודתו כבמאי ואת יחסו לקהל, לשחקנים, לתסריטאי ולכל העוסקים במלאכת הקולנוע.
כאדם המתעניין מאוד בקולנוע, הצליח טרקובסקי לשנות את נקודת מבטי על סרטים בפרט ועל יצירות אמנות בכלל, ותובנות שראיתי בהן עובדות שינו את צורתן עד בלי הכר.
זהו ספר על ניצחון הרוח בחיינו, על פרפקציוניזם אמנותי או בעיקר: על המציאות של חיינו המופלאה מכל דמיון אפשרי.












![יער נורווגי [מהדורת 2015]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/980977.jpg)




