ביקורת ספרותית על ללכת בדרכך - אני לפניך #1 מאת ג'וג'ו מויס
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 במרץ, 2017
ע"י ODAIR


*ביקורת זו מכילה ספוילר*
ספר ממכר, מרגש וסוחף. הרגיש לי כמו ספר מיוחד שבחיים לא קראתי ולא כמו כל הספרים שחוזרים על עצמם באותה פואנטה.
מאוד התחברתי ללואיזה, לאופי שלה ולא יכולתי שלא להעריץ אותה. את כל המאמצים שלה לשמח את וויל ,את הדאגה שלה המסירות שלה והכי את השינוי שלה. כמו כן נטיתי לשפוט את וויל מהר מידי. בתחילה כל כך עיצבן אותי,הכעיס אותי,והצחיק אותי בו זמנית שהוא מטיף ללואיזה כל הזמן על לחיות את החיים הטובים ולנצל אותם הכי שאפשר אבל הוא עצמו ככה מוותר עליהם. בכזאת קלות בוחר לעשות את הדבר הכי שגוי ממה שהאמין- להתאבד.
אבל אז ניסיתי להתסכל מנקודת המבט שלו, איך בן אדם שהיה כל כך מצליח עם חברה מהממת, עבודה, כסף וחיים שכולם רק יכולים לחלום עליהם ככה הוא מוותר עליהם. הבנתי שזה היה יותר מזה, הוא בן אדם עם כבוד. הוא הרגיש בושה ללכת "בתחפושת" לא כמי שהוא. הוא לא הרגיש אותו האיש בכיסא הגלגלים. הייתה לו נפש צעירה, מלאת חיים, הרפתקנית ואמיצה שהרגישה כלואה.
למרות הכל היה לי קשה להשלים עם רצונו וכל הספר השתוקקתי שלואיזה תצליח לשנות את דעתו ובאמת האמנתי שאהבתה אליו תשנה אותו כמו במעט כל ספר שקראתי. אבל בסוף השתוממתי לדעת שלא כמו רוב הספרים שקראתי האהבה לא ניצחה הפעם. ממש הופתעתי ואני חושבת שאפילו שכולם אוהבים סופים שמחים שכולם חיים באושר ועושר לנצח נצחים, הנקודה הזאת שוויל עדיין נשאר עיקש בדעתו זה מה שהפך את הסיפור להרבה יותר מרגש, עוצמתי ומעניין.

2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ