צריכה בהזדמנות לעשות סדר ברשימה הזאת, להפריד בין ספרי נוער לספרי YA, רק שזו הפרדה לא פשוטה...
רשימת הקריאה הינה אישית.
מכילה 57 ספרים.
גררה 1041 צפיות.
עודכנה לאחרונה לפני 9 חודשים.
מכילה 57 ספרים.
גררה 1041 צפיות.
עודכנה לאחרונה לפני 9 חודשים.
|
מה דעתך על הרשימה?
|
1. אגם הצללים / רוני גלבפיש
2. אחי אחי / רעיה הרניק
ספר מצויין בעיני, מנגיש את נושא השכול בגובה העיניים, בלי לייפות, בלי פאתוס, עם כל המחשבות הקטנות והטיפה מביכות וכל העצב הגדול והנוקב שנפרט לפרוטות של יום-יום.
3. אלייזה והסוד שלה / פרנצ׳סקה זפיה
פרסמתי עליו ביקורת באתר הפנקס, אפשר למצוא כאן:
https://www.tapuz.co.il/threads/%D7%97%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.15542619/
4. אמילי ממולד ירח - מולד ירח #1 / לוסי מוד מונטגומרי
5. אקדמיה לנסיכות / שנון הייל 6. בדהרה / דבורה עומר 7. בורות - מהדורת 2003 / לואיס סצ'ר 8. בתו של שומר האש / אנג'ליין בולי 9. גרם המדרגות הצורח - לוקווד ושות´ #1 / ג'ונתן סטראוד
האלמנטים המרכיבים אותו כאילו נלקחו מתוך סדרת ספרי "צמרמורת" שהיתה פופולרית בילדותי. אלמנטים של ספרי וסרטי אימה פופולריים רדודים נשזרים כאן עם דמויות נהדרות ונוגעות ללב ומוכיחים בפעם אלף שאין ז'אנר נחות, וסופר טוב יכתוב סיפור טוב - לא משנה באיזה ז'אנר.
10. דוקרב - וגה ג'יין #01 / דיוויד באלדאצ'י
איזו הפתעה, בלדצ'י יודע לכתוב גם ספרים טובים! כמה חבל שדווקא כשהוא עושה את זה, לא מתרגמים את ההמשך...
11. האמת והשקרים של אלה בלאק / אמילי בר
קצת התלבטתי אם לשים אותו פה, הוא לא איזה ספר מופת, אבל מותח, קריא מאוד ועושה את העבודה אז שיהיה
12. הגנב הנדיב / יורם קניוק
13. הדס - רומן היסטורי / אסתר פיין 14. הזיכרון היחיד של פלורה בנקס / אמילי בר
קצת התלבטתי אם לשים אותו פה, הוא לא איזה ספר מופת, אבל מותח, קריא מאוד ועושה את העבודה אז שיהיה
15. החלום והיום / רחל הולנדר
16. הילד של המכשפה / מייקל גרובר 17. המלחמה שהצילה את חיי / קימברלי ברובייקר ברדלי 18. המעניק - המעניק #1 / לויס לורי
התלבטתי אם להכניס לרשימה הזו או ל"בינוניים וסבירים".
כן, הוא ספר פנטזיה (דיסטופיה) לנוער שהוא גם מרתק וגם עם ערך מוסף של רעיונות ומסרים חינוכיים וחיוביים. כן, הוא לא מאכיל אותם בכפית ומעודד חשיבה. לא, הוא לא מספיק רב רבדים כדי לתפוס גם את העניין של המבוגר מאחורי כתפו של הילד... אבל בעצם, מי אמר שהוא חייב?
לנוער אצלי בבית הוא גרם לחשוב, וזה לא מעט.
19. המצפן הזהוב - חומריו האפלים #1 / פיליפ פולמן
20. המקרה המוזר של בת האלכימאי - ההרפתקאות המופלאות של מועדון אתנה #1 / תיאודורה גוס 21. המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (מהדורה לנוער) / מארק האדון 22. הנסיכה הקסומה (מהדורת 2018) / ויליאם גולדמן 23. הסודות של שירי - הסודות של שירי #1 / מיכל פרץ 24. הסיפור שאינו נגמר - כריכה קשה - מרגנית : ספרי מופת לילדים ולנוער # / מיכאל אנדה 25. הקוסמת מן הכוכבים / סילביה לואיז אנגדאהל 26. הקמיע מסמרקנד - ברטימאוס #1 / ג'ונתן סטראוד 27. הרואה - ספר ראשון - הרואה #1 / יובל אטיאס 28. הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987) / אלכסנדר דיומא (האב) 29. התחנה טהרן - מהדורות שונות / דבורה עומר 30. זמן רוח הרפאים / דיאנה ווין ג'ונס 31. חוד הכישור / רובין מקינלי 32. טובי לולנס / טימותה דה-פומבל
קודם כל, נכנס לתווית "נוער" ולא ילדים כי יש בו תיאורי אכזריות והתעללות שלטעמי לא מתאימים לילדים.
בצד החיובי: ספר מותח, סוחף, מעורר מחשבה, כתוב היטב (עם הסתייגות שתגיע עוד מעט)
בצד השלילי: המון telling במקום showing: הסופר מרבה לספר לנו שדמות מסויימת היא טיפשה או אמיצה במקום לתת לנו להבין לבד. חבל שהסופר לא נותן יותר קרדיט לנוער שיכול להבין לבד.
לא הייתי קוראת לו דידקטי, אבל הוא בהחלט מקדם ערכים מסויימים בהם הוא מאמין, שזה בסדר ותכלס זו הדרך לעשות את זה - בספר סוחף וטוב בפני עצמו. המסרים עצמם קצת נדושים/מעצבנים... למשל, לא תאמינו, בסוף מתברר שהחברה של הגיבור היא מהעם היריב שהוא חונך לראות בהם מפלצות!! טוויסט מפתיע שכזה.
אז בגדול יש טובים ויש רעים, הטובים הם חכמים ויפים ואמיצים ודוגלים בשמירה על הטבע והאקולוגיה, הרעים הם טיפשים ומכוערים, הורסים את הטבע שסביבם ושונאים אמנות כי היא לא מועילה.
אפשר להתעכב שניה על זה?
היו פעם רעים בעולם, קראו להם נאצים, אולי שמעתם, ובמקרה הם ממש לא שנאו אמנות בכללי. הם היו נגד סוגים מסויימים של אמנות אבל אהבו סוגים אחרים של אמנות ואפילו גייסו את האמנות לטובתם.
הניסיון לצייר את ה"רעים" כמתנגדי אמנות ואת האמנות (כתיבה, ריקוד, ציור) כשייכת ל"טובים" הוא ניסיון ליצור דיכוטומיה, לנכס לעצמנו (אנחנו הטובים, כמובן) את האמנות. להניח שהאמנות היא ביטוי רוחני של"רעים" - כל אלה שאנחנו נגדם אין שיג ושיח איתו, כי אותם מעניין רק כוח והשפעה. טוב, אז יודעים מה? זה לא עובד במציאות, ואין טעם לגדל ילדים להאמין שכל מה שטוב שייך לנו וה"רעים" - כלומר כל מי שלא מסכים איתנו, הם בורים ומטומטמים. מילא שזה חוטא לאמת, זה לא יעיל בטווח הארוך. יום אחד הילדים יגלו ששיקרתם להם.
33. טרילוגיית משחקי הרעב - משחקי הרעב- התלקחות- עורבני חקיין - משחקי הרעב #1-2-3 / סוזן קולינס
34. יוצאת מהמשחק / פנינה אריאל 35. כשהתירס לוחש / לורה רובי
לגמרי נוער ולא ילדים. התלבטות קשה אם להכניס אותו לקטגוריה הזו או ל"בינוניים וסבירים", אז נגיד - מומלץ מינוס.
רומן נעורים והתבגרות משולב עם אלמנטים של פנטזיה שמנסה, כך נראה לי, לומר משהו על המראה החיצוני שלנו והמשמעויות שהתרבות מייחסת לו. לא שגרתי.
36. כשף של דיו - לב של דיו #2 / קורנליה פונקה
הסדרה הזו היא מטפורה לכתיבה, לקריאה ולמושג של "להיכנס לתוך ספר".
ספר טוב שואב אותך אליו, ספר טוב מאפשר לך להיכנס אליו, לעולם שלו.
הספר הראשון בסדרה עסק יותר באופן בו הסופר בורא עולם ווהקורא מקים אותו לתחיה, באופן בו הספר משפיע על העולם שלנו, איך כשסופר בורא רוע - הרוע הזה באמת קיים במובן כלשהו בעולם. יחסי הגומלין בין העולם הספרותי לעולם שלנו.
הספר השני עוסק יותר בכתיבה טובה, במחוייבות של סופר לאמת הסיפורית שלו, ובמובן מסויים נותן תשובה לשאלת הרוע מהספר הקודם: הסופר מחוייב לעולם שברא, לחוקיות שלו, לאמת שלו, לכן יש נבלים שעושים מעשים איומים ולכן אי אפשר לפתור בעיות ספרותיות בדאוס אקס מכינה, בלהרוג את כל הרעים ולתת לטובים לחיות באושר ועושר.
אבל הספר הזה הוא מטפורה במובן החיובי, לא במובן הדידקטי. הספר לא מנסה לחנך את הקורא ולשכנע אותו לקרוא ספרות טובה, הוא פשוט מבוסס על הרעיון הזה כי... זו האמת של הסופרת, והיא מבטאת אותה כ"כ יפה בעיני.
37. לא בא בחשבון / פנינה אריאל
38. לא בובה על חוט - סיפור חייה של רחל ינאית בן-צבי / גלילה רון-פדר-עמית 39. לב-פלדה - מלחמת הנפילים #1 / ברנדון סנדרסון 40. מופלא באופן טרגי / אריק לינדסטרום
טוב אולי מומלצים זה קצת מוגזם כאן. זה ספר קריא מאוד, סוחף וקולח, במיטב מסורת ספרות ה-YA האמריקאית, שזה אומר שהגיבורה היא טינאייג'רית שמספרת את הסיפור בגוף ראשון, היא אינטליגנטית, רהוטה וקולחת, בעלת חוש הומור, גם הומור עצמי, היא לא שייכת ל"מקובלים", אפשר לומר שהיא קצת דחויה, אבל דחויה באופן מגניב שכזה, כאילו מי בכלל רוצה להיות חלק מהמאגניבים המשעממים והרדודים, ויש לה חברים טובים-טובים לצדה, ויש סודות שהולכים ונחשפים ומשאירים את הקורא ממוגנט לסיפור ורוצה להבין מה קורה שם בדיוק. ויש פה פי-סי במינון הנכון, כלומר יש חברה לסבית וחברה שחורה והגיבורה סובלת ממחלת נפש שזה נפלא כי אין מספיק ספרים כאלה אז הסופר מצא יופי של משבצת- סליחה, כלומר, הסופר ממש רצה להעלות מודעות ולספר לנו כמה חשוב לקבל את כולם, כפיים לסופר.
אבל בסוף בסוף, הספר לא באמת מתמודד עד הסוף עם הדילמות שהוא עצמו מעלה, ומשדר תחושה של הכל טוב וסבבה והבעיות נפתרו... רק שהן לא. הספר מעלה בעיות אמיתיות ופותר אותן עם צמר גפן מתוק וחדי קרן מפזזים בסוף הספר, וחבל.
41. מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1 / קריסטין קאשור
42. מראת הקסמים של קירה / גייל קרסון לוין 43. מרוצי העקרב / מגי סטיווטר 44. משחקי הירושה - מורשת הותורן #1 / ג'ניפר לין ברנס 45. מתגלגלים / יובל פרוינד 46. נסיך שוויצרי - פרוזה עשרה # / מיכל אהרוני
קצת התלבטתי אם להכניס אותו למומלצים... אבל בסוף אני חושבת שהוא ספר לא רע, לנוער בוגר. מותח, רומנטי, בלי הרבה ערך מוסף, אבל התוספת של אותלו ברקע נחמדה.
47. סינדר - תולדות הלבנה #1 / מאריסה מאייר
48. ספר אלף הימים / שנון הייל 49. עיר הזמן / דיאנה ווין ג'ונס 50. עלובי החיים - קלסיקה במהדורה מחודשת / ויקטור הוגו 51. פיטר ולוכדי הכוכבים - פיטר פן #1 / דייב בארי 52. צל ועצם - טרילוגיית הגרישה #1 / לי ברדוגו 53. רצח זה לא מנומס - מועדון הבילוש וולס את וונג #1 / רובין סטיבנס 54. שירת הקוקייה / פרנסס הרדינג 55. שישה עורבים - שישה עורבים #01 / לי ברדוגו 56. שלוש-עשרה דלתות, זאבים מאחורי כולן / לורה רובי
נוער בוגר
57. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס
בסך הכל נהנתי למרות שיש בו משהו מעצבן - בדמות הגיבור הכל יכול והמוצלח כל כך שהכל הולך לו בקלות, הוא גם הסטודנט הכי מבריק אי פעם בצד אחד של הנהר וגם הנגן הכי מוכשר אי פעם בצד שהני של הנהר, היריב המר שלו - לא מתחיל להשתוות אליו, רק עשיר יותר, וכולנו יודעים שעשירים הם רעים, נכון? החיסרון היחיד שהסופר הואיל להעניק לגיבורו הוא חוסר הניסיון שלו עם נשים, עליו הוא מצהיר שוב ושוב בזמן שנשים נופלות לרגליו מבלי שבכלל התכוון או שם לב (ככה זה כשחסרי ניסיון, אתם מבינים)
|