אדם צעיר מתענה בפחד מפני כימאי מסתורי ונרדף על ידי פנטזיית ילדותו, הסטודנט אנסלמוס מפלס דרכו הפתלתלה אל אטלאנטיס ארץ השירה, העלמה הנאווה אנטוניה כלואה בביתו של היועץ קרספל הלהוט אחר כינורות נדירים – אלו הן רק כמה מן הדמויות הצבעוניות ורבות המימדים אשר מתחבטות ומתלבטות בין עמודי הספר בסיפורים המופלאים שלפניכם/ן.  באוסף זה מקוב...

אדם צעיר מתענה בפחד מפני כימאי מסתורי ונרדף על ידי פנטזיית ילדותו, הסטודנט אנסלמוס מפלס דרכו הפתלתלה אל אטלאנטיס ארץ השירה, העלמה הנאווה אנטוניה כלואה בביתו של היועץ קרספל הלהוט אחר כינורות נדירים – אלו הן רק כמה מן הדמויות הצבעוניות ורבות המימדים אשר מתחבטות ומתלבטות בין עמודי הספר בסיפורים המופלאים שלפניכם/ן. באוסף זה מקובצ...

נוספו תולדות המחבר. "ספר זה המוגש בפניכם הוא חלק ממערכת של שיחות פרטיות שניהל הרב שלמה הופמן עם תלמידו הרב מאיר שמחה שטיין ושנכתבו על ידי התלמיד כלשונם, בסגנון של שיחות רב עם תלמיד". ספר ייחודי העוסק בחינוך להתמודדות נכונה עם יצרים ועם כישלון ונותן לאדם מבט של אמת על חטא ותשובה, מאת המחבר הרב שלמה הופמן. הספר נותן ללומד בו כלים ל...

ב - 16 באפריל 1943 התנסה ד"ר אלברט הופמן, כימאי במחלקה לחומרים טבעיים בחברת התרופות השווייצרית רבת - המוניטין "סאנדוז", בחוויה מדהימה: תוך כדי טיפול מעבדתי בחומר שהופק מפטריית השיפונית, שאותה חקר, החל פתאום לעבור במוחו "זרם בלתי פוסק של תמונות פנטסטיות, צורות יוצאות מגדר הרגיל עם משחק צבעים ססגוני ועז". זו היתה השפעת החומר שנודע אחר - כך ...

קורין הופמן, צעירה שוויצרית, יוצאת עם ארוסה לחופשה בקניה ובמהלכה פוגשת בנווד האפריקני לקטינגה ומתאהבת בו, אף שבגלל מגבלות השפה כמעט אינה יכולה לשוחח עמו. המומה מעוצמת רגשותיה היא מחליטה למכור את חנותה ואת כל רכושה בשוויץ ולהתחיל חיים חדשים בקניה עם הגבר שהיא אוהבת. הייתי מסאית לבנה הוא תיאור מרתק של ארבע שנות חיים שבהן חיה קורין ...

כשלעצמו המות אינו ולא כלום, אך אנו יראים פן נהיה מי יודע מה, מי יודע היכן. ג`ון דריידן כשלעצמו המוות אולי "אינו ולא כלום", אך ברוב התרבויות המודעות למוות הוא חלק נכבד מחיי האדם.דבר זה נכון במיוחד בתרבות יפן, שבה קנתה לה אחיזה מסורת עתיקת יומין של כתיבת שיר לפני המוות. בספר זה לוקטו ממקורות יפניים מאות שירים כאלה, רבים מהם מלווים ב...

וישנו עוד אדם שרצינו לדבר עליו אבל שכחנו את שמו ושכחנו את מראהו. אנחנו זוכרים רק את הדברים האחרים. שהיה במרחק של גוף אדם מפני האדמה. שקרב ורחק. שהלילה כיסה עליו והיום האיר אותו ודברים מעין אלו. זהו האדם המדויק ביותר שאנחנו זוכרים. ועל כן אנחנו מתגעגעים אליו כל הימים ומפני שאיננו זוכרים את שמו הגעגועים גדולים יותר מכפי שאפשר לומר. ...

כשדוקטור דוב בהרות קיבל לידו את כתב היד של הספר הזה קרא מה שקרא ואמר, עצתי לו למחבר שישלח את חיבורו אל לייב גוטהרץ מחברו של הספר הידוע "תעצומות אופל" ואם חיבורו ייראה לידידי לייב (שבנתיים שינה שמו ללביא לב - טוב), יצרף אותו לארגון הסופרים ויראה שחיבורו יראה אור. ולייב גוטהרץ קרא גם הוא מה שקרא וחמתו בערה בו וחשב לעצמו "ליקוי המאורות" ...

לעתים, דברי הסבר ופירוש יותר משהם מקרבים אותנו, עשויים הם להרחיקנו מלבו של ענין ולסבך עלינו את דעתנו. בני האדם נוהגים לנתק עצמם מן הדברים. את החלל הנוצר בינם לבין הדברים הם ממלאים במושגים, בתיאוריות, בעקרונות ובאמונות, וכך אנו עוסקים תדיר בחיפוש אחר הדברים המצויים אתנו מלכתחילה. כדי להבין אין אנו זקוקים לתחכום אלא לראייה צלולה ולש...

פאול ארדש, המתמטיקאי הפורה האקסצנטרי ביותר של זמננו, התעניין רק בדבר אחד: במספרים. בעיניו של ארדש, המתמטיקה צפנה בחובה את היופי הנצחי והאמת היחידה. אף שהיה בעל יכולת חשיבה מדהימה, ארדש לא היה מסוגל לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. הוא נטש את ביתו ואת החיים הנוחים, ובמשך יותר משישים שנה נדד בקצב קדחתני בין ידידיו המתמטיקאים על פני ארבע...

תארו לעצמכם יהודי והיהודי יושב על כיסא והכיסא בעולם. את בדידותו הגדולה של היהודי. לכמה חלל נזקק אדם עם כסא וכמה חלל ניתן לו....

תארו לעצמכם שרגע אתם שוכבים חולים במיטה, ורגע לאחר מכן אתם מוצאים את עצמכם בעולם שכולו תככים, מזימות וזוהר. זה בדיוק מה שקורה ללוסיאן, המגלה לתדהמתו שהוא למעשה 'סטרוגנטי' - אדם אשר בעזרת קמע מיוחד מסוגל לנוע במרחב ובזמן. אבל בכך לא מסתיימות תגליותיו - בעולם החדש שאליו הוא מגיע מגלה לוסיאן שנוכחותו חיונית לשם הצלתה של העיר בלצה מאסון...

יֵש מִשְׁפָּחוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, מִשְׁפָּחוֹת עֲשִׁירוֹת וַעֲנִיּוֹת, מִשְׁפָּחוֹת כַּפְרִיּוֹת וְעִירוֹנִיּוֹת, מִשְׁפָּחוֹת ְׁקֵטוֹת וְרוֹעֲשׁוֹת. וְאֵיזו מִשְׁפָּחָה יֵשׁ לָכֶם? מֵרי הוֹפְמַן וְרוֹז אֶסְקְוִיט, שְׁתֵּי יוֹצְרוֹת בְּרִיטִיּוֹת שֶׁכָּתְבו וְאִיְּרו עַשְׂרוֹת סִפְרֵי יְלָדִים, מַצִּיגוֹת ב...

כשתינוק נולד מישהו רושם שתינוק נולד. וכך רשומים שמותיהם של כל התינוקות (מלבד תינוקות שנולדו ברחוב או בשדה). לפעמים טועים ורושמים, למשל, "בריץ" במקום "פריץ". לפעמים אדם אומר ששמו "פריץ" אבל לא מאמינים לו. מכל מקום, לפני שברנהרט נולד הוא היה בתוך עור דק, כעין כיס, בבטנה של אמו קלרה. הוא עלה וירד וקלרה אמרה "התינוק זז" (היא עוד לא ידעה שש...

"הדבר היחיד שג'ורג'יה הצליחה להבין הוא שהיא נמצאת בְּאורווה. לא היה לה מושג כיצד הגיעה לשם או מיהו הנער הזועם חום השיער שעומד מולה. לאט לאט פתחה את אגרופה שאחז בפסלון הסוס המכונף. נשימתו של הנער נעתקה. כשהתקרב כדי להביט טוב יותר, ראתה ג'ורג'יה מאחוריו סייח יפהפה, שחור כפחם, עם זוג כנפיים פלומתיות זעירות מקופלות ליד כתפיו." ג'ורג'יה ה...

בתמונה, שאותה צילם מישהו בסוף שנות הארבעים, עומדים על מדרגות האבן של מקדש, באי שיקוקו, אחד - עשר צליינים. האיש שעומד בשורה הראשונה ובידו כובע קש והאישה שעומדת שלישית מימין בשורה האחרונה - גנבים....