דירוגים › עיון › פילוסופיה - כללי

כשמו כן הוא הספר הוא הזמנה לפילוסופיה מיועד לתת מבט קליל על פילוסופיה לאדם שלא כל כך התעניין בתחום חובבי פילוסופיה אולי ירגישו שהספר קצת שטחי מידי אבל לקהל יעד הנכון, אנשים שרצו להיכנס לתחום או רק להציץ זה הספר המושלם מתאר בשפה קולחת בעיות מופשטות

ספר מעולה מאת טוני רובינס. כבר כתבתי על הסופר בספר האחר שלו "להעיר את הענק שבפנים". ממליץ מאוד על הספר!

בספרו 'הפילוסופיה הדיאלוגית מקירקגור עד בובר', מגיש לנו שמואל הוגו ברגמן צוהר מרתק אל אחת התנועות המשמעותיות ביותר בהגות המודרנית. זהו אינו רק סקירה היסטורית, אלא מסע אל עומק המפגש האנושי – מהקריאה הסובייקטיבית והחודרת של קירקגור, ועד לאידיאל ה'אני-א

הכרך השלישי בסדרת 'תולדות הפילוסופיה החדשה' של שמואל הוגו ברגמן, המוקדש ליעקובי, פיכטה ושלינג, הוא נכס של ממש לכל מי שמבקש להעמיק בתקופה מרתקת ומורכבת זו של האידיאליזם הגרמני. ברגמן מפגין כאן שוב את יכולתו הנדירה לסכם עולמות הגות סבוכים בשפה בהירה, מ

ספר המהווה מבוא בסיסי בלבד למתחילים בתחום הפילוסופיה. לטעמי, אין בו די כדי להעניק לקורא את עומק היריעה של ספרות המקור, ואף לא כדי להקנות היכרות מקיפה עם ההיסטוריה של הפילוסופיה כפי שניתן לצפות. מיועד לרמת מבוא ראשונית בלבד. עם זאת, עבור מי שמעולם לא

לדעתי, הספר רדוד ומלא בטענות שטחיות. אין צורך להביא הוכחות לאבולוציה מתוך הנחת מוצא שהמאמינים הם טיפשים. בנוסף, הספר מבוסס ברובו על התנצחות מול האמונה הנוצרית – אך מה עם היהדות, האסלאם, ההינדואיזם או הבודהיזם? דוקינס כותב מצוין, בזה אין ספק, וראוי שכ

יש ספרים שמכריחים אותנו לחשוב. "הרהורים על הגיליוטינה" של אלבר קאמי הוא ספר כזה. מדובר במסה קצרה יחסית, אך עוצמתית מאוד, שבה קאמי יוצא נגד עונש המוות. קאמי אינו עושה זאת מתוך רגשנות או מתוך הזדהות עם פושעים, אלא מתוך טיעון מוסרי והגיוני. לדעתו, אם ה

האמת שאין לי את ההוצאה הזו דווקא יש לי את ההוצאה הקודמת, הישנה אבל היות וזה אחד הספרים הפילוסופים הראשונים שקראתי אני חש מחויב להגיב עליו: הובס לקח אותי לתוך סערת חושים אימתנית חברה, פרט, קהילה אלו ערכים מקודשים שמי שמביט בעיניים של שנות 1600 לא יוכל

כאדם דתי - מן הסתם יש לי ניגוד עניינים מובהק בנסותי לבקר ספר אשר כותרתו לבד כמונעת ממני לקוראו. אבל אני אדם שמאמין בלאתגר את אמונתו עד הקצה ולא לחיות בהכחשה, אז קראתי את הספר.. נו.. לא התלהבתי. לא בגלל שהוא כופר בכל האמונות היקרות לי. כלל וכלל לא. כ

לאחרונה הצלחתי להשלים את כל כתבי פרידריך ניטשה בספרייתי. אבל מה אומר... הסיכוי לקרוא את הגותו המטורפת של ניטשה מתוך ספר כה קטן מידות היא מינורית. כמה זמן אפשר להתרכז בספרון קטנטן. ההוצאה ממש לא מרחמת על הקונים. את הספר 'אנושי, אנושי מדי' הצלחתי להשי

היצ'נס מוכיח שכשאירוניה אנגלית פוגשת ישירות אמריקאית התוצאה מזכירה תאונת רכבות. הספר יכול היה להיות מעולה לולא המיליטנטיות שלו. נחשוב על כיתה ממוצעת, שבה חברים ההיגיון, המודרניזם, הפילוסופיה, ההיסטוריה - הדת היא ילד כאפות שלהם. היא בלתי ניתנת להגנה מ

שני אתגרים עומדים מול מי שרוצה לקרוא ספר כזה. אתגר ראשון: מורכבות החומר. אתגר שני: שיהיה לקורא עניין בדברים כאלה (מה שנכון לכל ספר אבל כאן, כך נדמה לי, במיוחד). האם מטרידה אותך הסוגיה, האם לכל דבר שביקום יש סיבה? או אם העולם באמת דומה למה שמדווחות ע