הוצאת טל-מאי


הספרים של הוצאת טל-מאי

1.
כשדנטה ראה אותי מביט בשמים מבעד לעדשת הטלסקופ, הוא לחש, "יום אחד עוד אגלה את כל סודות היקום." זה העלה חיוך על פנַי. "מה תעשה עם כל הסודות האלה, דנטה?" "אני כבר אדע מה לעשות בהם," אמר. "אולי אשנה את העולם." האמנתי לו. ארי הוא נער כעוס ומבולבל שחי עם אמא מגוננת ועם אבא מרוחק, ואת פשר הריחוק הזה הוא מנסה להבין. דנטה הוא נער שנון בעל תפיסה ...

2.
פוניבוי יכול לסמוך רק על האחים שלו. ועל החברים שלו. אבל זה לא מספיק. בעולם שלו יש שני סוגים של נערים: גריזרים וסוצים. לסוצים יש כסף, והם יכולים להתחמק מכל צרה. הגריזרים, לעומת זאת, חיים בשולי החברה ויודעים שהסוצים אורבים להם בכל פינה. פוניבוי שייך לגריזרים ותמיד היה גאה בכך, אבל לילה אחד האלימות בין הכנופיות מסלימה והתוצאות קשות מנש...

3.
תרגום חדש לספר הנסיכה שלבשה שקית נייר "אחד מספרי הילדים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם" - הניו יורק טיימס...

4.
מֵהָרֶגַע שֶׁגּוּנִי גְּרִין מַגִּיעָה לְבֵית־הַסֵּפֶר, מְגַלִּים יַלְדֵי כִּתָּה ב' עִנְיָן רַב בְּסִגְנוֹן הַלְּבוּשׁ הַיִּחוּדִי שֶׁלָּהּ וּבַאֲרוּחוֹת הָעֶשֶׂר הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁלָּהּ. לָכֵן בִּשְׁעַת סִפּוּר בּוֹחֲרִים כֻּלָּם פֶּה אֶחָד לִשְׁמֹעַ סִפּוּר עַל גּוּנִי גְּרִין. וּלְגוּנִי גְּרִין זֶה מַתְאִים מְאֹד, ...

5.
ג'נה פוקס הייתה מעורבת בתאונה. אחרי שנה היא מתעוררת מתרדמת, בעיר זרה, בבית חדש, עם אמה וסבתה שאינה סובלת את נוכחותה. ג'נה לא זוכרת דבר מעברה. הוריה מראים לה סרטים שצילמו לאורך חייה כדי להצית את הזיכרון שלה מחדש, אבל משהו לא מסתדר. לא מתאים. האם היא באמת אותה נערה שהיא רואה על המסך? אט-אט מתחילה ג'נה להיזכר, ועם הזיכרונות מתעוררות גם שא...

6.
אחר שמלאו לאנסטסיה עשר, קרו לה כמה דברים חשובים. חלקם היו טובים, כמו ההתאהבות בוושברן קמינגס בעל ההליכה המקסימה. וההתקרבות לסבתה, שהיתה בת תשעים ושתיים וגרה בבית-אבות ואף פעם לא זכרה את שם נכדתה. אבל חלק מהדברים היו איומים. כמו העובדה שהיא היתה הילדה היחידה בכיתה ד' עם שם ארוך מדי להדפיס לרוחב חולצת טי מבלי שייעלם בתוך בתי השחי. וגם...

7.
מֵריקֵט בּלֶקווּד מתגוררת באחוזה המשפחתית עם אחותה הגדולה קונסטנס ועם הדוד ג´וליאן. בעבר מנתה המשפחה שבע נפשות – עד שבערב נורא אחד מצאה מנת רעל את דרכה אל קערית הסוכר. לאחר שזוכתה מרצח ארבעת בני משפחתה, שבה קונסטנס לביתה – טירה מבודדת בקצה הכפר – כשמריקט מגינה עליה מפני אנשי הכפר הסקרנים והעוינים. השנים עברו בניתוק נעים ונוח, עד...

8.
אנני בת השתים עשרה אוהבת לרוץ.כשהיא רצה יחפה, היא שומעת את הלב שלה פועם...פאף-פאף, פאף-פאף. זה קצב קבוע ומרגיע בשנה שבה הכל משתנה: אמא של בהיריון, סבא שלה סובל מבעיות זיכרון, ומקס, החבר הכי טוב שלה, כל הזמן מצוברח.הכל משתנה עם הזמן, בדיוק כמו התפוח שאנני צריכה לצייר. אבל היא מתבוננת ומקשיבה, ומתחילה להבין את המקצבים הרבים של החיים ואת הא...

9.
פיקי מרגישה שהחיים האמיתיים הם מעבר להשגתה: בכל פעם שהיא כבר מבינה מה קורה, הכול משתנה. היא ילדה אמצעית, תקועה בין אחות מתבגרת מחוננת לבין אחות קטנה שעולה לכיתה א´. בנוסף לכך המשפחה עוברת דירה, ופיקי, שממציאה לאחותה הקטנה סיפורים בשעת האמבטיה, חוששת שבבית החדש תאבד את מקור ההשראה שלה. "אולי כן, אולי לא, אולי אולי" יעורר הזדהות והשרא...

10.
דּוּנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ וְסוֹפֶרֶת אֶת כָּל הַפְּעָמִים שֶׁהָיְתְָה מְאֻשֶּׁרֶת, אֲבָל לִפְעָמִים הִיא טוֹעָה בַּחֶשְׁבּוֹן. כְּשֶׁאֶלָה־פְרִידָה עָזְבָה אֶת הַכִּתָּה, דּוּנִי לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. הִיא הָיְתְָה אֻמְלָלָה. זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל דּוּנִי, יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בִּמְי...

11.
"פשוט מאוד לנהל משק בית", אמר מיירון. "כן", אמרה אנסטסיה. "כל מפגר יכול לעשות את זה. כל מה שצריך זה לוח זמנים".   אנסטסיה ואביה מכינים לוח זמנים "לא סקסיסטי" לניהול משק הבית, במטרה להקל את המשימה על קתרין, אמא של אנסטסיה. אך כשהתיאוריה שלהם עומדת מול מבחן המציאות, וקתרין נוסעת במסגרת עבודתה לעשרה ימים ומשאירה את אנסטסיה אחראית על הבי...

12.
מה עושים כשחבר חדש אומר שהוא קוסם?   זהו יומו הראשון של ג'ו בבית-ספרו החדש, והוא לא התלמיד החדש היחיד. אבל בילי אומר שהוא לא באמת ילד - שהוא קוסם! ג'ו בטוח למדי שבילי משקר. אבל אז קורה בהפסקה משהו מפתיע ביותר, וג'ו מתחיל לתהות...   כריס פריסטלי, סופר ומאייר אהוב מאוד, מגולל בפני הקורא הצעיר סיפור סוחף אודות התחלה חדשה....

13.
היא קמה בקלילות ומושיטה לי את ידה. "אני אלכס." היד שלה דהויה ואצבעותיה ארוכות. "לא צריך..." היא מחליקה את ידיה אל הכיסים של הקפוצ'ון הצהוב שלה. "רק שתדעי, כולן רוצות לקחת את היד הזאת בסוף, אבל אז זה כבר מאוחר מדי." לירז שותקת. היא לא יודעת מה בדיוק גרם לה לשתוק, אבל זה מה שהוביל אותה לאשפוז במחלקה סגורה, הרחק מכל מי שהכירה, ומהחיים הקודמים...

14.
סיפורו של הצב השקט מתחיל כעלילה פשוטה ומסתיים כיצירה מוזיקלית מלאת הומור. זהו ספרו הראשון של אריאל שיבולת, שנוצר מן המפגש בין עולמו כמוזיקאי לעולמו כמטפל בילדים ובשיטת פלדנקרייז....

15.
נשארתי שכוב על המיטה, מנסה לנחש מה זוחל בין אצבעות הרגליים שלי. לא אוכל לקצר את העונש שנכפה עלי, אז העדפתי לתת להם להחליט כמה זמן זה יימשך. השחור והלבן באו לסגור איתי חשבון. זוהר בן ה-13 מנסה למצוא מקום שבו ירגיש שייך. פעם אחר פעם הוא עושה את הדרך הארוכה מבת ים לבאר שבע בלי שאף אחד יֵדע, כדי לנסות לחשוף את מה שמסתירים ממנו. ברקע הסיפור ...

16.
ברנדון רוצה בסך הכל לצפות בטלויזיה אחרי הלימודים, אבל אמא שלו שולחת אותו שלוש פעמים בשבוע לביתה של האנה. האנה לא צופה בטלויזיה. במקום זה היא ממציאה משחקים מהספרים שהיא קוראת. משחקי בלשים, חוקרי מערות, פיראטים...ברנדון תקוע אצלה ונאלץ לשתף פעולה. הוא גם לא מקבל את התפקידים הטובים - אלה שמורים כמובן לחתול של האנה. אבל אז מופיע כלבלב פ...

17.
לפלוריאן יש סוד. הסוד הוא אווה היהודייה, ילדה קטנה שמשפחתו מחביאה בביתה בזמן מלחמת העולם השנייה. פלוריאן אוהב לבלות עם חברים, אבל עכשיו עליו להישאר יותר בבית. ימי המלחמה קשים ומפחידים, ופלוריאן נאלץ להתמודד עם ריחוק מחבריו ומחבֶרתו קמילה, אך אט-אט נרקם קשר מיוחד ויוצא דופן בינו לבין אווה. פלוריאן משמש לה מעין אח גדול, והיא בדרכה ה...

18.
בעיר פריז, על גדות הנהר, במורד סמטה צרה ומפותלת, נחבאת מן הרחוב הראשי חנות...   זהו סיפורה של מדלן, שנאלצת לעבוד במסעדה האיומה של דודה, "החזיר המייבב". אבל אז, במקרה, בסמטאות הצדדיות של פריז, היא מגלה את החנות של מאדאם פמפלמוס. החנות קטנה, ישנה וחשוכה. נמכרים בה המאכלים הכי מוזרים, נדירים, טעימים ויוצאי דופן בעולם, כמו: פטה צפע ים ורגלי...

19.
יש אנשים שאפשר לראות עליהם שהדבר הרע כבר קרה להם. מצד שני יש ילדים בבית ספר שמתנהגים כאילו לא סיפרו להם עליו או כאילו חיסנו אותם כשהם היו קטנים, ועכשיו הם יכולים להיות בטוחים שהדבר הרע לא יקרה להם. לפעמים מעניין אותי לדעת מה הם רואים כשהם מסתכלים עלי. אולי הם רואים את הילדה שאבא שלה מת. אני יודעת שיש ילדים שחושבים ככה ואני לא מתקנת א...

20.
תמיד חשבתי שהעולם הוא מקום ממש גדול. אפילו בתוך החדר שלי העולם הוא ענק. עכשיו הרגשתי שהוא כל כך ענק שאי אפשר בכלל להאמין. אי אפשר לתאר עד כמה העולם עצום עד שלא איבדת מישהו שאתה אוהב בתוכו. אף אחד בבית הספר לא יודע מה הסיפור של נטלי. בכל יום היא מסתובבת בין כיתות ומסדרונות שבהם הסיפור תיאורטית לא קרה. ואולי הוא קיים בשומקום, היכן שנמ...

21.
באותו בוקר היא היתה האחרונה שהגיעה לכיתה. כולם כבר ישבו בכיסאותיהם והיא עמדה בפתח, והיה זה המקום הגרוע ביותר לעמוד בו. ריקי לי ווּ מגלה שהיא דבוקה לכיסא, אבל זה לא הדבר הכי מוזר שקורה לה מהרגע שאביה נלקח לבית חולים והיא נאלצת לגור אצל הדודים. כמו משום מקום צצות דמויות שונות ומשונות ומתערבות בחייה באופן מפתיע: המנהלת נחש-משקפיים והמ...

22.
העיניים של אלינה התרחבו. את השפתיים היא הסתירה בכפות הידיים, ובכל זאת אי אפשר היה לפספס את החיוך הגדול שלה. "תעצום עיניים," היא ביקשה. לא היה לי מושג שברגע שאפקח אותן הכול ישתנה. מאור ואלינה הם בלתי נפרדים; אולי רק כשמאור משחק כדורגל עם החברים בשכונה. ואי אפשר לעמוד בפני אלינה, עם הצחוק המשוגע והרגישות שלה שגורמים למאור לגלות לה את ...

23.
הָיֹה הָיְתָה פַּעַם אִשָּׁה, גְּבֶרֶת פִּלְפֶּלֶת שְׁמָהּ. עֶרֶב אֶחָד שָׁכְבָה לִישֹׁן, כְּמוֹ שֶׁנָּשִׁים עוֹשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּלְמָחֳרָת הִתְעוֹרְרָה, כְּפִי שֶׁנָּשִׁים עוֹשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֲבָל אָז הִיא נִהְיְתָה קְטַנָּה כְּמוֹ כַּפִּית, וְזֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא קוֹרֶה לְאַף אִשָּׁה. אֶת גְּבֶרֶת פ...

24.
בֶּחָצֵר עָמַד אִישׁ עִם מִזְוָדָה חוּמָה. הוּא אָמַר לְאִמָּא שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים נָסְעוּ בָּרַכֶּבֶת. אִמָּא וַאֲנִי חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה. גַּם אַבָּא חָזַר מֵהַחֲנוּת, וְהוּא וְאִמָּא הִתְלַחֲשׁוּ. סוֹד גָּדוֹל טִיֵּל בַּחֲדָרִים. לִי לֹא סִפְּרוּ כְּלוּם. אֶוָה הַקְּטַנָּה לֹא מְבִינָה מָה קוֹרֶה. הָעוֹלָם...

25.
בסוף עוד יום לימודים ארוך מצאתי עצמי הולך יותר ויותר מהר. ברגע שהרגליים שלי דרכו בכניסה של הבית, אחרי שלוש קומות שעליתי בקפיצות ושיעולים, זרקתי תיק מלא במערכת השעות שלי, ופתחתי את המחברת השחורה. את הסיפור של מיכאל אפשר לשמוע דרך המוזיקה שהוא מאזין לה באוזניות שתמיד דבוקות לו לאוזניים. הוא מתגורר בשכונה ברמלה, מתקשה להשתלב בתבניו...

26.
חֻפְשַׁת הַקַּיִץ כְּבָר הֵחֵלָּה – הַחֻפְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל דּוּנִי מִבֵּית הַסֵּפֶר! הִיא נָסְעָה לְבַלּוֹת בְּאִי עִם הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּהּ, אֶלָה-פְרִידָה. אֵיזֶה מַזָּל. דּוּנִי מְבַלָּה אֶת יָמֶיהָ בְּמִשְׂחָקִים עִם אֶלָה-פְרִידָה, בִּשְׂחִיָּה בַּיָּם וּבִשְׁלַל תַּעֲלוּלִים. רֹב הַזְּמַן הִיא ...

27.
חופשת הקיץ נגמרה ודוּנִי מתחילה את כיתה ב'. "כמה גדלת, קשה להאמין!" אמרה סבתא שלה בדרך לבית הספר ביום הראשון ללימודים. גם לדוני זה נראה כמעט בלתי נתפס. דוני שבה לבית הספר, וגם אבא שלה השתחרר מבית החולים וחזר הביתה. נדמה שהכול יהיה כפי שהיה, אבל לפעמים אבא מעדיף לצפות במשחק כדורגל בטלויזיה, והכי גרוע – הוא מזמין את ורה לארוחת ערב. בינ...

28.
בְּלִי לָצֵאת מֵחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים, אֶלֶן וְאַרְיֵה הַבַּד שֶׁלָּהּ עוֹרְכִים מַסָּעוֹת נוֹעָזִים. בְּמַהֲלָכָם הֵם חוֹוִים הַפְתָּעוֹת מַלְהִיבוֹת, מְנַהֲלִים שִׂיחוֹת רְצִינִיּוֹת לְמַדַּי (בִּתְנַאי שֶׁלָּאַרְיֵה יֵשׁ מַצַּב רוּחַ טוֹב), וּמֵעַל לַכֹּל – נֶהֱנִים כְּמוֹ שֶׁרַק חֲבֵרִים טוֹבִים יוֹדְעִים.   שְׁנֵי...

29.
מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִיּם לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לאֹ תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ! אָז מָה גָּרַם לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ לְזַנֵּק עִם מַטְאֲטֵא שָׁלוּף? מַד...

30.
בְּיוֹם שַׁבָּת לָקַח אַבָּא אֶת דִּיתִי לַמּוּזֵאוֹן. הִיא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה. הִיא הִסְתַּכְּלָה בִּתְמוּנָה אַחַת. וּבִתְמוּנָה אַחֶרֶת. הַכֹּל הָיָה שָׁקֵט מְאוֹד. "אַבָּא, אֶפְשָׁר לָשִׁיר לְךָ שִׁיר?" הִיא שָׁאֲלָה. "לֹא, חֲמוּדָה. כָּאן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַשֶּׁקֶט," אָמַר אַבָּא. דִּיתִי חוֹזֶרֶת אֵלֵינוּ, וְהִיא ...

31.
תּוֹם וְרֶד הֵם הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים, וְתָמִיד יוֹצְאִים יַחַד לְחֻפְשׁוֹת מְרַתְּקוֹת. הַפַּעַם הֵם טָסִים לְמַאְדִּים! אֲבָל רֶד הוּא שׁוֹבָב גָּדוֹל, וּמִיָּד הוֹלֵךְ לְאִבּוּד. אֵיפֹה רֶד? עִזְרוּ לְתוֹם לִמְצֹא אֶת רֶד הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר, וְהִצְטָרְפוּ לְהַרְפַּתְקָה מֵעוֹלָם אַחֵר. זֶה...

32.
חֻפְשַׁת הַסְּקִי הֵחֵלָּה, וְדוּנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּהּ שֶׁעָבְרָה לָגוּר בְּנוֹרְשֶפִּינְג. הִיא גּוֹלֶשֶׁת לְבַדָּהּ, קוֹפֶצֶת מִתְּלוּלִית, נוֹחֶתֶת עַל הָרֹאשׁ בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ, וְשׁוֹקַעַת בְּמַחְשָׁבוֹת. אֵלָה-פְרִידָה חוֹגֶגֶת יוֹם הֻלֶּדֶת בִּזְּמַן חֻפְשַׁת הַסְּקִי, אִם כָּךְ הִי...

33.
תקציר הספר: אני אוהבת לסדר עם אמא ועם אחותי את הארונות שלנו, אבל לא רציתי שהן יראו את המדף הסודי שלי. "את המדף עם התיקים לא נסדר טוב?" אמרתי לאמר. "מה יש בתיקים, אביה?" "זה סוד." מהו הסוד של אביה? האם תבדוק אמא מה יש בתיקים?...

34.
קַרְנִי גְּרוּעָה בְּמַחְבּוֹאִים. הִיא אַף פַּעַם לֹא מַצְלִיחָה לְהִסְתַּתֵּר בַּזְּמַן, וְתָמִיד מוֹצְאִים אוֹתָהּ בְּקַלּוּת. וּבְכָל זֹאת, בְּתוֹר נְסִיכַת יוֹם הֻלֶּדֶת הִיא מַחְלִיטָה לַהֲפֹךְ אֶת הַשְּׁכוּנָה לְמַמְלָכָה וּמַזְמִינָה אֶת כֻּלָּם לְמִשְׂחַק מַחְבּוֹאִים חֲגִיגִי! הַאִם תַּצְלִיחַ קַרְנִי לְנַצֵּ...

35.
היא המשיכה להסתכל עלי בעיניים קצת מכווצות, כאילו שמש מסנוורת נדבקה לנו לתקרה במקום הניאון. החיוך שלה נהיה עם יותר בוז, בלי שום אהבה אלי. התפצלחתי על הרצפה. רוזי כועסת. היא כועסת על האנשים סביבה שלא מבינים אותה; על המחלה שפקדה את אִמה; על אחיה מוריס ששינה את שמו למור, התגייס, והשאיר אותה להתמודד לבד עם הכול; על מיכאלה התחמנית שרוצה ...

36.
37.
1 # ברבי-המכר של הניו יורק טיימס אתמול הם גילו את סודות היקום, עכשיו הם כותבים את שמם על מפת העולם *** היה קל להיות עם דנטה. כשנגענו, הרגשנו שזה טהור. אבל לא היה קל ללמוד לחיות בעולם, עם כל הביקורת. הביקורת הצליחה לחדור לתוכי. זה כמו לשחות בים סוער. אתה עלול בכל רגע לטבוע. ככה לפחות הרגשתי. רגע אחד הים שלֵו, ואז מתחילה סערה. והבעיה, אצל...

38.
הספר מאגד יחד שירים שנכתבו לאחר הפרישה מצה"ל. השירים נכתבו באזור חדש, לאחר המעבר למצפה טל-אל בגליל המערבי. לצד הביטויים של התמורות האישיות, ישנה התמודדות עם התהליכים ההיסטוריים הגדולים (כגון קריסתם של הסכמי אוסלו) והשלכותיהם על מרחב הגליל (אירועי אוקטובר 2000). ...

39.
כָּאן בַּסֵּפֶר הַזֶּה מְסֻפָּר עַל מֶטֶבּוֹרְג, צוּצִיק וּבֶּני בּוּם-טְרַאח. אֲבָל הַמּוֹרָה לֹא מַרְשָׁה לָהֶם לְהַגִּיד בּוּם-טְרַאח. מְסֻפָּר פֹּה בְּעִקָּר עַל מֶטֶבּוֹרְג. הַחַיִּים שֶׁלּוֹ דֵּי טוֹבִים, חוּץ מֵהָאֲסוֹנוֹת שֶׁקּוֹרִים לוֹ, לְמָשָׁל כְּשֶׁבֶּנִי בּוּם-טְרַאח זוֹרֵק עָלָיו גּוּשׁ קֶרַח. זֶה קוֹרֶה ב...

40.
שִׁירְאֵל אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל וְלָשִׁיר. הִיא גַּם הַיַּלְדָּה הַיְּחִידָה בְּכִתָּה א' שֶׁאוֹהֶבֶת כָּרִיךְ עִם טוּנָה... עַד שֶׁמַּגִּיעַ יֶלֶד חָדָשׁ שֶׁאוֹהֵב אֶת כָּל אֵלֶּה. וְאִם זֶה לֹא מַסְפִּיק – גַּם לוֹ קוֹרְאִים שִׁירְאֵל!   סִפּוּר מָלֵא הוּמוֹר עַל הָרָצוֹן בְּאִינְדִּיבִידוּאָלִיּוּת וְעַל הַקֹּ...

41.
שני חברים יוצאים לרכיבה של החיים יובל גר במושב בצפון עם אמו ועם סבו הנוסטלגי. אביו של יובל עזב את הבית בתחילת הקיץ, ויובל מריר וכעוס, מרגיש שכל העולם נגדו. בתחילת שנת הלימודים מצטרף לכיתתו עומר, תלמיד חדש שעתיד לשנות את עולמו לגמרי. שניהם מעריצים תחרויות של אופני שטח, ולעומר יש חלום להתנסות ולוּ פעם אחת ברכיבה על אופני דאוּן-היל. ...

42.
הַכִּירוּ אֶת קְלוֹאִי: הִיא לֹא כָּל כָּךְ טוֹבָה בִּסְפּוֹרְט, וּכְשֶׁהִיא רוֹקֶדֶת בָּלֶט הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ גָּמָל עַל סְקֶטִים. אֲבָל יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁהִיא טוֹבָה בּוֹ מְאוֹד – יְצִירָה. לִקְלוֹאִי יֵשׁ יְדֵי זָהָב, וּבְעֶזְרַת דִּמְיוֹן, חָרִיצוּת וְכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל עֵינַיִם זָזוֹת מִפְּלַסְטִיק – הִיא יוֹצ...

43.
כשרק הגעתי לפריז לואיז אמרה לי שכדי שבחורה כמוני תשרוד בעיר הזאת אני צריכה להקרין ביטחון. אחרי הנאומים לואיז הדגימה לי איך היא מכניסה שתי ידיים לכיסים האחוריים של הג'ינס ומתקדמת בקצב אחיד ובקו ישר. איך היא לא סוטה מהמסלול. ללכת באמצע המסדרון של המטרו בקצב מתון אני מצליחה לפעמים, אבל להפסיק לדבר עם עצמי אני לא מסוגלת. כשאני מדברת ע...

44.
כבר כמה זמן שאני מרגישה שאני לא כמו פעם. פעם רציתי להיות לוחמת צדק כמו יד הנפץ, אבל נדמה לי שלקחתי ממנו רק את הקשיחות. פעם רציתי לצאת למסע חניכה ולגלות מי אני, אבל חצי שנה שאני רק מרחפת מעל פני החיים בלי לחיות אותם. סופי אוהבת לרכב על אופניים ולהסתובב עם "חבורת המדוכאים" שלה. היא מתגעגעת לחברתה הטובה תמר שנאסר עליה לפגוש אותה. היא גם ...

45.
תּוֹם רוֹצֶה לִבְנוֹת בַּיִת, אֲבָל אֲחוֹתוֹ אֵלִי מַפְרִיעָה לוֹ וּמַחְלִיטָה לִבְנוֹת בַּיִת מִשֶּׁלָּהּ. כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲזֹר לָהּ, הִיא מְסָרֶבֶת. הַאִם תּוֹם וְאֵלִי יַצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחְלֹקֶת וְלִבְנוֹת יַחַד בַּיִת? סֵפֶר מַצְחִיק וְנוֹגֵעַ לַלֵּב עַל יְחָסִים בֵּין אַחִים וְעַל הָרָצוֹן שֶׁל ...

46.
הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁהַכֶּלֶב נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁל יוֹאָב בְּלִי רְשׁוּת... יוֹאָב בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצֶה שֶׁיָּנִיחוּ לוֹ לְנַפְשׁוֹ – לְצַיֵּר, לִקְרֹא וּלְשַׂחֵק. אֲבָל כָּל הַזְּמַן מְצִיקִים לוֹ, אָז הוּא מַחְלִיט שֶׁהֲכִי טוֹב לִשְׁלֹחַ בַּדֹּאַר לְמָקוֹם רָחוֹק אֶת כָּל מִי שֶׁמַּפְרִיעַ לוֹ. הַאִם יוֹאָב יִשָּׁאֵ...

47.
48.
האור לא דלק. הכפתור הוורוד הוא שזהר בחושך, התרחב, קרא לה — וזה היה כמו ללקק קצפת מעוגה: היא לא יכלה להתאפק. היא הושיטה אצבע ולחצה על הכפתור. נשמע מין צחקוק, ופתאום הרגישה יעל תחושה חזקה של צניחה, כאילו היא במטוס שנוחת. רגע, רצתה להגיד, אני לא מוכנה — אבל היא כבר הייתה במקום אחר לגמרי. מה הייתם עושים אילו ניתנה לכם אפשרות להיכנס לעולם ...

49.
50.
יָנִיב שׁוֹמֵר אֶת הָאוֹצָר שֶׁלּוֹ בְּתִיק. אֶת הַתִּיק הוּא לוֹקֵחַ אִתּוֹ לְכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לָאַמְבַּטְיָה. הָאוֹצָר הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְהַתִּיק הַקָּטָן אֵינוֹ מֵכִיל אוֹתוֹ יוֹתֵר. מַזָּל שֶׁאָחִיו שֶׁל יָנִיב, נִמְרוֹד, בָּא לְעֶזְרָתוֹ, וְהַשְּׁנַיִם עוֹשִׂים יַחַד הַכֹּל כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הָאוֹצָר. זֶהוּ סִפ...

51.
52.
מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִּים לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לֹא תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה, מַגְזִימָנִית וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ!   אָז מָה גָּרַם לַשֵּׁף הַנּוֹדָע זְרוּבָּבֶל לְהַג...

53.
סיפור על אח ואחות שעושים הכול ביחד ואוהבים להיות ביחד - היא הגדולה (לפעמים להיות הגדולה זה אומר לקחת פיקוד), והוא הצעיר (שלפעמים זה אומר להסתכל למעלה). היא טיפוס שמדבר והוא טיפוס שעושה. היא יוזמתית והוא הולך אחריה. היא לא תמיד רואה טוב (אפילו שיש לה משקפיים) והוא לפעמים מראה לה איך לראות. על מערכת יחסים המזמינה להביט בעולם גם מנקודת ...

54.
55.
56.
יש הרבה דברים יפים בעולם, אבל לא הכול אפשר לקחת שלוש ילדות שמוצאות דרך מפתיעה להתמודד עם העובדה שדמי הכיס שלהן נגמרו, חוברות יחד ויוצאות לפעולה. הן עורכות מפגשים סודיים במקלט השכונתי, מתמרנות את המורה וקובעות כללים נוקשים ליצירת נאמנות לקבוצה. אבל לא כל מה שנוצץ נשאר כזה, ובחבורה מתחילים להתגלות בקיעים. כאשר הילדות הולכות צעד אח...

57.
השנה היא 1990, ואדם מקווה שזה יהיה ה־עשור שלו. כמו מתוך סצנה בסרטים שהוא הכי אוהב, בחור יפהפה בשם קאלום מזמין אותו לראשונה לדייט, ומהר מאוד הוא מתאהב בו. אדם נסחף לקשר רומנטי חזק, אבל כשקאלום נעלם פתאום, הוא נותר כואב ודואג. כאשר הוא מוצא אותו לבסוף, המפגש משנה את חייהם לנצח. בן חולם להיות צלם אופנה. אחרי שאמו מגלה את המגזינים הגאים של...

58.
פעם המשפחה שלי נדדה ממקום למקום. הרבה. העברנו את הלילות ליד הים וליד נהרות, על הרים ובתוף יערות. גרנו באמצע שום מקום בדממה מוחלטת, ובערים ברעש בלתי-פוסק, ולפעמים השמש לא זרחה חודשים, ולפעמים השמיים היו בצבע כחול בוהק, כמו תקרה אינסופית. היינו יחד בכל העולם, אבל כרגע אנחנו גרים במקום אחד בלבד, גני דולב 48, שם נמצא הבית של סבא שלי. ג'וי כב...

59.
חַיָּיו שֶׁל פְרַנְק בֶּן הַתֵּשַׁע הִשְׁתַּנּוּ לָנֶצַח לְאַחַר שֶׁנִּנְשַׁךְ עַל יְדֵי כֶּלֶב וְהָפַךְ בַּלֵּילוֹת לְמִפְלֶצֶת. אָמְנָם הוּא נוֹתַר חָבִיב, אֲבָל תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה שֶׁבָּהּ הוּא גָּר מְשֻׁכְנָעִים שֶׁכָּל הַמִּפְלָצוֹת אֲיֻמּוֹת וּמְסֻכָּנוֹת. כַּאֲשֶׁר קִרְקַסַבָּבָּה שֶׁל קְרִיגֶר הַלֵּיצָן הָ...

60.
"מה אנחנו עושים פה בכלל?" בר שאל אותי באחד השיטוטים שלנו. "אתה מתכוון, פה בעולם?" "הלכת רחוק, התכוונתי בקטן, בעיר הזאת. אבל אני זורם איתך." "אין לי מושג," עניתי לו, "אנחנו מונחים. כמו גל אבנים, כמו בניינים נטושים. מחכים שמשהו יקרה." בר חשב רגע. "אבל מה כבר יקרה?" כל כך הרבה דברים קורים לבר, דני, עזרא, סשה והמספר נטול השם של הספר המיוחד הזה. ...

61.
נָדָב מִשְׁתַּעֲמֵם. לְפֶתַע הוּא רוֹאֶה פִּרְסֹמֶת לַחֲטִיף בִּיס-בּוּם, וּבָהּ הַבְטָחָה שֶׁהַחֲטִיף מֵפִיג כָּל שִׁעֲמוּם. אֲבָל אֵיפֹה מוֹצְאִים בִּיס-בּוּם? בְּעֶזְרַת חֲבֵרִים חֲדָשִׁים שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ, נָדָב מְנַסֶּה לְהַשִּׂיג אֶת הַחֲטִיף הַנִּכְסָף, וּמְגַלֶּה שֶׁהַשִּׂמְחָה וְהַהֲנָאָה קְרוֹבוֹת מִשֶּׁחָשַׁ...

62.
"סיפור התבגרות גלוי לב, מצחיק ועצוב כמו שרק גיל ההתבגרות יכול להיות. הלוואי שהיה לי את הספר הזה כשאני הייתי בי"ב, הוא בטוח היה עוזר לי" – רותו מודן זאת השנה האחרונה בתיכון, קצת לפני החוקילדת, והחיים של גאיה מלאי תהפוכות. היא מנסה לרצות את הסובבים אותה ולהיות פחות מרוכזת בעצמה (אפילו שזה לא בא לה טבעי), אבל הלימודים מתישים, הלחץ החברת...

63.
סַלְמָאן, יֶלֶד קָטָן וְרָגִישׁ, יוֹצֵא עִם סָבָתוֹ לִרְעוֹת אֶת עֵדֶר הָעִזִּים. הוּא מְדַלֵּג, מְשַׂחֵק, אוֹכֵל מִכָּל טוּב וְשָׁר שִׁירִים. אַךְ לְפֶתַע – אֵיזוֹ צָרָה! – סוּמְסוּם הַגְּדִי נִתְקַע בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים גְּדוֹלִים. צָרִיךְ לְהַצִּיל אוֹתוֹ, וּמַהֵר. הַאִם יַצְלִיחַ סַלְמָאן לִמְצֹא פִּתְרוֹן לַבְּעָיָה? ...

64.
יום שישי הוא היום שאליו מתנקזות הציפיות, הרצונות והחלומות של גיבורת הסיפור. עד שהיום יגיע, ואבא יחזור הביתה, היא מתמודדת עם דאגות וחששות שהמלחמה מעוררת. בעזרת משפחה וסביבה תומכת היא מוצאת מקורות של רוגע. סִפּוּר אקטואלי ואוניברסלי גם יחד העוסק בתחושות מורכבות, ובכוחן של האהבה והתקווה לשמש מקור לכוח וחוסן. הַסִּפְרִיָּה שֶׁ...

65.
אמילי דופקת על דלתות ומבקשת להיכנס פנימה, אולם קול מסתורי מאחורי כל דלת מציב בפניה מגבלה שמונעת את כניסתה. מה אמילי תעשה? וכיצד תמצא מקום שהוא לגמרי שלה?בכתיבה מלהיבה ואיורים מרהיבים נפרש לפנינו סיפור מרגש ומלא דמיון על שייכות ועל חיפוש אחר הקול האישי. סיפור שמאדיר את הייחודי והעצמאי ואת היופי הגלום ביצירה....

66.
דפודיל מונטנגרו בסך הכול רצתה לכתוב סיפור יפה על בזלת, הגמדת מההר ללא-קצה, אך כאשר המורה שלה התעקשה שסיפור מוצלח חייב לכלול אתגרים ומכשולים שעל הגיבורה לצלוח, הכול הסתבך. דפודיל גילתה להפתעתה שהסיפור ממשיך לכתוב את עצמו וכבר אינו בשליטתה, ואם זה לא מספיק גרוע - היא נפלה לתוכו בחבטה עזה, היישר על הגיבורה שלה! דפודיל, הילדה ממציאת העו...

67.
אֵיךְ הֲיִיתֶם מַרְגִּישִׁים אִם הָיָה לָכֶם יוֹתֵר מֵאַבָּא אֶחָד? לְאֶלְסֶה־מָרִי יֵשׁ שִׁבְעָה אָבוֹת. הִיא מְכַנָּה אוֹתָם אַבָּאִים. וְאִם זֶה לֹא מַסְפִּיק, הֵם גַּם קְטַנְטַנִּים! כָּל כָּךְ קְטַנִּים, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעָה יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת עַל כֻּרְסָה אַחַת וְלַחֲלֹק אוֹתוֹ עִתּוֹן. אֶלְסֶה־מָרִי מִתְגַּעְגַּעַת...

68.
הרפתקה חדשה של ג'וי אפלבלום בת העשר, שמוצאת נקודות של אור גם כשהכול אפור. לאחר שנים של נדודים ברחבי העולם עם בני משפחתה, ג'וי מרגישה שמצאה סוף־סוף מקום שהיא יכולה לקרוא לו בית. היא השתלבה בבית הספר, יש לה חבר חדש בשם בני, ותחושה של יכולת לחולל שינוי של ממש בעולם. כשמורה חדש ויוצא דופן מגיע לכיתה שלה, נפתח בפניה עולם חדש. אבל לא רק הלימו...

69.
תום תמיד מביט לצד בתמונות ולא מסתכל קדימה. רק אתמול בלילה הוא פתאום העלה תמונה שבה התבונן ישר למצלמה והפנים שלו היו רציניות יותר מבדרך כלל... המבט שלו נראה לי גם עצוב וגם מאשים, ואולי בגלל זה הרגשתי ממש אשמה. אולי הוא יודע? חשבתי. אולי הוא יודע על הכול? כשהודיה היתה קטנה, היא העריצה את שרית טיראן, יוטיוברית מצליחה שפירסמה את החיים המו...

70.
הַצְּבָעִים הַשּׁוֹנִים חוֹבְרִים יַחְדָּו לִיצִירַת עוֹלָם סַסְגּוֹנִי, הַרְמוֹנִי וְשָׁלֵו. סִפְרָן שֶׁל מֵאִירָה פִירוֹן וְהִילָה נוֹעַם הוּא חֲגִיגָה מוּזִיקָלִית, צִבְעוֹנִית וּמַרְגִּיעָה, שֶׁתּוֹבִיל אֶת הַקְּטַנְטַנִּים בְּבִטְחָה לִשְׁנַת חֲלוֹמוֹת מְתוּקָה....

71.
בסוף עוד יום לימודים ארוך מצאתי עצמי הולך יותר ויותר מהר. ברגע שהרגליים שלי דרכו בכניסה של הבית, אחרי שלוש קומות שעליתי בקפיצות ושיעולים, זרקתי תיק מלא במערכת השעות שלי, ופתחתי את המחברת השחורה. את הסיפור של מיכאל אפשר לשמוע דרך המוזיקה שהוא מאזין לה באוזניות שתמיד דבוקות לו לאוזניים. הוא מתגורר בשכונה ברמלה, מתקשה להשתלב בתבניות ...

72.
"את לא באמת בת שמונה, נכון?" הילדה הביטה בו בעיניים מתחננות."אבל פעם אני אהיה," הבטיחה."איך את הופכת ללא נראית?"היא זקפה את סנטרה. "אם אני רוצה שלא יראו אותי, אז לא רואים," אמרה. ואחר כך, בקול שקט יותר הוסיפה, "לפעמים גם כשאני לא רוצה." ילדה וילד נפגשים יום אחד בחופש הגדול; הוא משועמם ומתגעגע, היא נסערת ונחושה. יחד הם יוצאים להרפתקה שתציף את...

73.
שִׁירָה מְעֻלָּה בִּלְתַכְנֵן תָּכְנִיּוֹת נְקָמָה וְלִשְׁתּוֹת שׁוֹקוֹ חַם; אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה יָעֵל מַמָּשׁ טוֹבָה בְּלִהְיוֹת מְעַצְבֶּנֶת, וְיַחַד עִם עֲדִי וַחֲבֵרוֹת נוֹסָפוֹת, הֵן כֻּלָּן מַסְתִּירוֹת סוֹדוֹת וַעֲסוּקוֹת בְּחִטּוּט וּבְרִגּוּל! הִצְטָרְפוּ לַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֲהוּבוֹת וְהַמַּצְחִיקוֹת שֶׁ...

74.
עַמִּי אוֹהֵב לָלֶכֶת לַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ וְלִרְקֹד אִתָּהּ. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מִתְעַקֵּשׁ לִלְבֹּשׁ אֶת הַשִּׂמְלָה הֲכִי יָפָה וַהֲכִי מִסְתּוֹבֶבֶת, הִיא מִתְנַגֶּדֶת. עַד שֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתוֹ רוֹקֵד בָּהּ. סִפּוּר נוֹגֵעַ לַלֵּב עַל יַחֲסֵי חֲבֵרוּת, עַל רִגּוּשׁ וַהֲנָאָה, וְעַל הַחֶדְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּשֻׁתָּפוּת ...

75.
מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִּים לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו. אַחֶרֶת לֹא תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה, מַגְזִימָנִית וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ!   אָז מָה גָּרַם לַשִּׁטָּפוֹן הַמְּפֹאָר? הַאִם יַסְפּ...

76.
סִימַצִ'י הַקְּטַנָּה יוֹשֶׁבֶת עַל הַחוֹל הַלָּבָן בְּחוֹף הַיָּם שֶׁבִּדְרוֹם הֹדּוּ, שָׁם הִיא מִתְגּוֹרֶרֶת. לְפֶתַע מוֹפִיעַ אָחִיהָ אַבְרָם בְּבִגְדֵי חַג, וְחִישׁ מַהֵר נֶעֱלָם מֵעֵינֶיהָ. סִימַצִ'י יוֹדַעַת שֶׁבֶּעָתִיד הַקָּרוֹב הִיא תֵּצֵא עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ לְמַסָּע אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מָה קוֹרֶה כָּא...

77.
בְּיוֹם שַׁבָּת לָקַח אַבָּא אֶת דִּיתִי לַמּוּזֵאוֹן. הִיא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה. הִיא הִסְתַּכְּלָה בִּתְמוּנָה אַחַת. וּבִתְמוּנָה אַחֶרֶת. הַכֹּל הָיָה שָׁקֵט מְאוֹד. "אַבָּא, אֶפְשָׁר לָשִׁיר לְךָ שִׁיר?" הִיא שָׁאֲלָה. "לֹא, חֲמוּדָה. כָּאן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַשֶּׁקֶט," אָמַר אַבָּא. דִּיתִי חוֹזֶרֶת אֵלֵינוּ, וְהִיא יְ...

78.
קאלה ואלסה שיחקו כל היום בבית. עכשיו משעמם להם. הם אורזים שמיכה, חרב, ספר, שרשרת, משקפי שמש, עוגיות ומיץ. ואז יוצאים לג'ונגל.לא צריך להתרחק מהבית כדי לחוות הרפתקאות מלהיבות. בזכות דמיון פורה, יוצרים שני האחים עולם משעשע ומהנה....

79.
סַבָּא חַיִּים מַמָּשׁ-מַמָּשׁ זָקֵן, וְהַנְּכָדִים שֶׁלּוֹ, רוֹן וְדוֹן, תּוֹרְמִים אוֹתוֹ לַמּוּזֵאוֹן. הוּא הֲרֵי שַׁיָּךְ לְאָז, לְאֵי פַּעַם וּלְהָיֹה הָיָה – מוּזֵאוֹן הוּא הַמָּקוֹם הַמֻּשְׁלָם בִּשְׁבִילוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר סַבָּא חַיִּים זוֹכֶה לְהַכָּרָה כַּבִּירָה בִּזְכוּת נִסְיוֹן חַיָּיו, רוֹן וְדוֹן מַרְגִּ...



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ