הוצאה לאור›מלודי

"אבל היא לא תכננה ללכוד את תשומת ליבו של הבחור היחיד שיכול לנפץ את עתידה לרסיסים."
נו באמת, זה ממש מטעה אם מתייחסים לזה ברצינות.
תיכננתי ללכת להתקלח אבל אז גם ראיתי את הכריכה, וחשבתי על הנעליי ריקוד והזכוכית המתנפצת, ואין פה ממש תוכן על ריקוד, אבל אני משערת שיהיה בספר הבא.

הדמות הראשית היא רקדנית לשעבר, וציפיתי שאולי בספר הזה תהיה איזושהי חזרה אל הריקוד, חיבור מחדש, אבל ממש לא.
הספרים הבאים

ביקורת למבוגרים בלבד
תקשיבו, אני לא יודעת איך לגשת לביקורת הזאת.
אני רק יודעת שאני מרגישה כמו ילדה קטנה שעומדת לפוצץ טרופית באמצע שיעור אנגלית.
כבר עשיתי את זה פעם אחת, וזה היה נורא מספק עבורי.
אני לא יודעת מה קורה לי, אני לא יכולה להכיל את כל הרגשות האלה, אני שבר כלי.

אני חושבת שהיום גיליתי, שאני אוהבת לקרוא על סקס.
באמת שאין דרך יותר טובה לנסח את זה, כי הייתי בטוחה שאני הולכת לתת לספר

הספר מתרכז במערכת יחסים של שני אנשים שהם הפכים משלימים כביכול. העלילה עצמה הייתה נחמדה אבל הסיפור לא אמין ולא מוצלח.
הדמות הגברית (רול כמו Rule) אגואיסט ומרוכז בעצמו, הדמות הנשית (שו) פתטית וחלשה. שילוב שיוצר מערכת יחסים רעילה שעל פניו שניהם לא מרגישים את זה. היא נפגעת ממנו כל הזמן, הוא לא יודע להתחשב ברגשות שלה ואיכפת לו רק מעצמו. יש בספר קטע שהוא בוגד בה אחרי שהיה להם איזה ריב קטן ומאוד ילדותי

"אם למדתי משהו על צלקות מהספרים של גראהם, זה שגם הן יכולות להיות יפהפיות".

הספר מתחיל באופן קודר ומספר על שלוש אחיות, שכל אחת מהן מקבלת מתנה מהאם לפני מותה. המתנה תואמת את אופייה של האחות שקיבלה אותה. לוסי גיבורת הספר מקבלת מאמה אבן חן זעירה בצורת לב שנהגה לענוד סביב צווארה. האבן סמלה עבור האם את הלב של המשפחה וכשהאם נתנה אותה ללוסי, היא איחלה לה לא לשכוח לאהוב מכל הלב וגם בקשה ממנה לשמור על המ

"כשהגשם מתחיל, מהר מאוד הוא הופך למבול, אבל הגשם תמיד מפסיק והשמש יוצאת שוב".

היום צוין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. כשהתחלתי לקרוא את הספר הנ"ל לא ידעתי שהוא יתאים לאווירה, כי הוא לא דן בחיילים או בצבא, אבל הוא בהחלט מתחיל באופן מלנכולי. בתחילת הספר הקורא נחשף לצמד המוזיקלי המצליח אלכס ואוליבר. הצמד הזה הוא לא רק צמד מוזיקלי, הם גם צמד אחים תאומים זהים וככאלה הם מאד קשורים מבח

ג'וליאן ובריאל!!!
אני מאוהבת בפער הגילאים, בהומור וביחסים שלהם בהתחשב שיש גם ילדים מעורבים בסיפור.
ספר נפלא שממש נהנתי ממנו
קראתי פעמיים .. פעם אחת בעברית ופעם נוספת האנגלית.

הגעתי לספר הזה אחרי שקראתי את הסדרה של הלהקה "צלילת במה" והם היו מעולים.
הספר הזה הוא חביב, לא סיפור אהבה כזה סוחף, המתח לא היה כזה מותח ובערך באמצע היה ניחוש מי תקף אותה למרות שחשבתי אולי יהיה טוויסט אבל זה לא ספר כזה.
ספר חמוד וזהו

קראתי את הספר באנגלית.
אחד הספרים הכי טובים בז'אנר.
סבסטיאן הגיבור הראשי מאוד חזק, סמכותי ואפל ומצד שני הוא כבר היה במערכת יחסים שלא הסתדרה לו ובגלל זה הוא לא סומך על אף אחת. אבל אפריל היא הגיבורה הנשית הכי חזקה, חכמה ואמיתית שראיתי. היא מאוד אוהבת את סבסטיאן ומוכנה לעשות המון דברים בשבילו וזה ממש ריגש אותי.
ספר הכי טוב שקראתי השנה.

אז כאילו... אהבתי את זה, אבל לא כמו שציפיתי.
קודם כל, כבר קראתי שני ספרים של זפאטה, וזאת התלונה העיקרית שלי - כשאני קוראת ספר של מריאנה זפאטה, אני רוצה שהוא ירגיש כמו ספר של מריאנה זפאטה.
אוקיי? הגיוני?

אז מלבד זה, הספר הזה הרגיש כמו רומן רומנטי רגיל, הסמאט בו היה מדהים, והגבר היה רכושני ובעייתי, ואלו דברים שאולי מוצאים חן בעיני הקוראים האחרים ואולי לא.
היה כאן הרבה מלל על להיות כנים עם אנשי