1.

כן מאת תומס ברנהרד קבעתי לטייל עימה ביער הארזיות, והיום שוב איני זוכר כמה טיולים טיילתי איתה, אבל יצאתי לטייל איתה מדי יום ביומו ולפעמים גם כמה פעמים ביום, ומכל מקום יצאתי איתה באותה תקופה לטיולים תכופים וממושכים יותר מאשר עם כל אדם אחר, ועם שום אדם אחר לא היו לי מעולם חילופי דברים ערים יותר ולכן גם קשובים יותר על כל דבר שבעולם. איש רוח מיוסר שעבר לכ...

2.

לונגירביאן מאת היידי סבראייד סוולברד, 1957: אייבור ובעלה פין, רופא-מנתח צעיר, עוברים עם שתי בנותיהם הקטנות מאוסלו ללונגירביאן, יישוב הקבע הצפוני ביותר בעולם, המרוחק רק כאלף קילומטרים מהקוטב הצפוני. כשהים קופא בחודש נובמבר, תנועת האוניות נעצרת ובמשך ששת חודשי החורף אין גישה לעיירה המבודדת. פין מטפל בתושבי העיירה, שחייהם תובעים התמודדות יומיומית עם קהילה מצומצמ...

3.

אושר מאת אמינטה פורנה גשר ווטרלו, לונדון. שני זרים מתנגשים זה בזה. אטילה, פסיכיאטר מגאנה, מומחה בטיפול בניצולי טראומה מאזורי מלחמה, וג'ין, ביולוגית אמריקאית החוקרת את הרגלי השועלים העירוניים. אטילה הגיע ללונדון כדי לשאת הרצאה מרכזית בכנס בנושא טראומה, ובאותה הזדמנות לנסות לאתר את אָמָה, בתם של חבריו מאקרה, שלא יצרה קשר עם הוריה בעת האחרונה. עד מהרה מתבר...

4.

ככל שאני ממהרת, אני קטנה מאת שרסטי אנסדטר סקומסוולד אני כבר לא פוחדת למות, אני רק פוחדת למות לבד, וזה כבר קרה. את המשפט המצמרר הזה הוגה מָתֵיאָה מרטינסֶן, ישישה שקופה המתגוררת בדירת שיכון בפרוורי אוסלו. מתיאה מעולם לא הייתה אישה גדולה בשום מובן, אך הבדידות והזִקנה מכווצות אותה עוד. כל חייה היא עבדה יום אחד בלבד, ואהבה גבר אחד בלבד. במדינת הרווחה נורווגיה מתיאה אינה סובלת ממצוקה כלכלי...

5.

פרחים מלאכותיים מאת לואיז רופאטו לוּאִיז רוּפָאטוֹ, הסופר שכתב את פרחים מלאכותיים, הוא אחד מחשובי היוצרים העכשוויים בספרות הברזילאית בת ימינו. הוא נולד בשנת 1961 בקָטָגוּאָזִיס שבדרום-מזרח ברזיל למשפחת ילדי מהגרים ענייה: שורשיו של אביו באיטליה, ואימו ממוצא פורטוגלי. רוּפָאטוֹ עבד במלאכות רבות עד שלמד עיתונאות ותקשורת. משסיים את לימודיו עבד במשך יותר מעשור כעיתו...

6.

חקיין הקולות מאת תומס ברנהרד מאה וארבע אסוציאציות חופשיות והמצאות-מחשבה, כך תיאר תומס ברנהרד (1989-1931), את הרשימות הקצרות שבספר חקיין הקולות, אוסף אנקדוטות קודרות ומשעשעות כאחת, המתכתבות עם מסורת הכתיבה של כמה מענקי הספרות הגרמנית - יוהאן וולפגנג פון גתה, פרידריך שילר, היינריך פון קלייסט ופרנץ קפקא - והעוסקות כולן בנושאים המוכרים מיצירותיו האחרות שקנו לו את תהי...

7.

השפית - רומן על טבחית מאת מארי נדיאיי השפית נולדה למשפחה ענייה ומרובת ילדים בעיירה סנט-באזיי שבדרום-מערב צרפת. הוריה שלחו אותה לעבוד בביתם של בני זוג אמידים כדי לעזור בעול פרנסת המשפחה, ועד מהרה התברר שבורכה בכישרון יוצא דופן לבישול. היא חולמת מתכונים, הוגה בדמיונה שילובי רכיבים וצבעים, מצליחה לצוד טעמים וניחוחות חמקמקים, וכעבור זמן קצר מחליפה את הטבחית הקבועה של בנ...

8.

אֵימה בהר - עולם # מאת שארל־פרדינן ראמי בכפר קטן למרגלות האלפים השווייצריים אוזלים שטחי המרעה עבור הפרות, שתנובתן מקיימת את התושבים. המועצה הכללית מתכנסת כדי להחליט האם להעלות את העדר לרעות במעלה ההר. זקני הכפר מתנגדים ומזכירים מאורעות עבר אָיומים, אולם הצעירים מסרבים להקשיב להם, ומכריעים בעד העלייה להר. שבעה יוצאים לדרך עם העדר: חמישה גברים, נער אחד ותימהוני שגופו מ...

9.

חובו של היום ללילה מאת יסמינה חדרה שנות השלושים באלג'יריה. שדות החיטה רוטטים לקראת הקציר, שאמור להביא גאולה. אבל לילה עצוב אחד מכלה את התקווה. אש ואפר. בפעם הראשונה בחייו רואה יוּנֶס הצעיר את אביו בוכה. המשפחה שאיבדה את אדמותיה מהגרת מהכפר לעיר, וקשיי ההגירה והמחייה מביאים לכך שיוּנֶס מופקד בידי דודו הרוקח ורעייתו הקתולית, המתגוררים ברובע האירופי באוראן, אך אז נע...

10.

אמילי ל' מאת מרגריט דיראס ולפתע פתאום ראינו אותם. ודאי הבטנו בהם תחילה בלי לראות אותם, ואז בבת אחת ראינו אותם. ומאותו רגע לא יכולנו לעשות שום דבר אחר. בהתחלה בנפרד. ואז ביחד. מותכים לכדי צבע אחד, צורה אחת. גיל אחד. שלהי קיץ בעיר נמל קטנה בנורמנדי. גבר ואישה יושבים בבר ומתבוננים בסירות, באנשים, ובמשחקן של קרני השמש. האישה, סופרת, מהרהרת באוזני בן-זוגה על אהבתם,...