שנות השלושים באלג'יריה. שדות החיטה רוטטים לקראת הקציר, שאמור להביא גאולה. אבל לילה עצוב אחד מכלה את התקווה. אש ואפר. בפעם הראשונה בחייו רואה יוּנֶס הצעיר את אביו בוכה.
המשפחה שאיבדה את אדמותיה מהגרת מהכפר לעיר, וקשיי ההגירה והמחייה מביאים לכך שיוּנֶס מופקד בידי דודו הרוקח ורעייתו הקתולית, המתגוררים ברובע האירופי באוראן, אך אז נעצר הדוד - הפעיל בתנועה הלאומית - וגם המשפחה החדשה נאלצת לנדוד, הפעם לרִיוֹ סָלָאדוֹ, עיירה קולוניאלית יפהפייה, שבקהילתה אלג'יראים, צרפתים וספרדים, בני כל הדתות. קשרי חברות אמיצים נרקמים למרות הבדלים של דת ומוצא, ולאושר קוראים אמילי, נסיכה שהנערים מתחרים על ליבה. פרצי אלימות אכזרית ובגידות מלווים את אלג'יריה הקולוניאליסטית בימיה האחרונים וכל הבריתות מתפרקות. אך שני דברים אדם לא שוכח: את מולדתו ואת אהבת נעוריו...
יַסְמִינָה חַדְרָה הוא שם העט של מוחמד מולסהול, שנולד ב-1955 בסהרה האלג'יראית, שירת כקצין בצבא אלג'יריה ובשל צנזורה בחר לפרסם יצירותיו בשמה של רעייתו. בשנת 2000 עבר עם משפחתו לגור בצרפת, וחשף את זהותו האמיתית כסופר. חובו של היום ללילה (2008) זכה בפרסים רבים ואף עובד לסרט קולנוע. זהו ספרו השלישי של יַסְמִינָה חַדְרָה המתורגם לעברית.