מאחר וכמעט כולם אהבו את הספר לפי הביקורות,אני אשבור את הרצף.
הספר היה מאכזב,ציפיתי לכל כך הרבה ממנו,לקח לי יותר מחודשיים לסיים אותו,לא כי הייתי עסוקה או לא היה לי זמן אלא שהוא פשוט שיעמם אותי. זה ממש לא מחסור בקריאה (יש כזה דבר בכלל מחסור בקריאה?) אני יודעת שלא כי קראתי לפני שבוע את הספר הרביעים של בני הנפילים ביומיים! כי זה מעניין וגאוני ופשוט לא הספר הזה.
הביקורת תכלול ספויילרים****
דמויות:
לא אהבתי שום דמות בספר הזה,אולי את בגרה אבל לא בדיוק אהבתי אותה,היא פשוט הייתה הכי מעניינת עד שכבר לא.
אלינה- זאת רק אני או שכל הספר היא פשוט צריכה להסתמך על מישהו שיגן עליה או שיציל אותה? אתם יודעים חוץ מהפעמים הנואשות העליה שהיא "מצאה את כוחה אשר תמיד היה בה" היא דמות שמתוארת יחסית חלשה לכל העוצמה שיש בה וזה מעצבן אותי. היא גם תמיד מרחמת על עצמה ופשוט די.
מאל- אני הרגשתי כאילו יש לבחור הזה פיצול אישיות חמור,או שמצבי הרוח שלו מתחלפים כל שנייה? לא הבנתי בכלל איזה אופי יש לו,אני מניחה שהוא היה אמור להיות איך ננסח סיימון,פיטה או כל בחור נחמד שהנערה נמצא איתו במשולש אהבה,רק שפה זה לא הצליח.
האופל- באמת שאני מתה על הדמויות המרושעות/רעות של ספרים אבל בכלל לא התחברתי אליו,כמו מאל הוא היה אמור להיות הבחור השני במשולש האהבה הכושל כמו ג'ייס או גייל עד שאתם יודעים,מגלים שהבחור ניצל אותה לטובתו האישית (נחמד,שמחה שגמרנו עם משולשי האהבה).
בגרה- איך אני אוהבת דמויות קשוחות שאוהבות לצעוק פקודות על אנשים ולהעליב אותם (היא קצת הזכירה לי את טופ מאווטאר) אבל גם לה הייתה נפילה כשהיא ברחה מפוחדת מהמחשבה שהאופל ימצא את האייל,איך נפלו גיבורים.
שאר הדומויות לא ממש עניינו אותי אולי ג'ניה אבל לא במיוחד.
עלילה-
מישהו פה אמר שזה קצת מזכיר מחוננת,לגבי הכוחות מסכימה זה טיפה הזכיר לי את המחוננים שדומים לגרישה.
תקציר העלילה- אלינה ילדה יתומה מסכנה שתמיד התחבאה מאחורי צילו של חברה הטוב מילדות מאל,יום אחד מגלה על כוחה המופלא,שאנשים רבים האמינו בו גם אחרי 2 הדגמות חוץ ממנה,שבמשך חצי מהזמן האמינה שנפלה טעות ושבטח תקוע לה פנס בתוך הגוף שפשוט זוהר כשחותכים לה תיד.
נשלחת ל... זה היה סוג של בית ספר? ארמון? ממלכה? אזור VAP לגרישה? לא משנה,כדי ללמוד לפתח את כוחה ולהתחזק,שמה מחכים לה בני נוער (האמת שלא הזכירו הרבה הייתה רק את זאת הקנאית אבל שיהיה),ג'ניה שבכוחה לתקן טעויות בפרצופים של אנשים למרות שהגרישה יפים במילא אז חוץ מהמלכה לא בדיוק מובן מה היא עושה שם,ומנסה לתקן את פרצופה החיוור מכוער/יפה (פיצול אישיות של הכותבת לפעמים היא מכוער לפעמים היא לא) ולמרות שאלינה רוצה להיות יפה מסרבת לתקן את פרצופה בלי שום סיבה רלוונטית,ובכל זאת מתביישת שמסתכלים עליה.
היא נשלחת ללמוד אצל בגרה שתשחרר את כוחה,ונכשלת ושוב,ושוב,ושוב עד שהיא מבינה שהבעיה שלה הייתה מאל אחחח שמישהו יסביר לי תהיגיון פה?? וכמובן האופל שצוחק בכוונה משאלות לא מצחיקות של אלינה כדי להתחבר אליה ולנשק אותה בלי שום סיבה,כאילו ברצינות ממש לא הבנתי למה זה היה נחוץ.
אני עייפה מדי להמשיך אבל תסמכו עלי זה גרוע יותר
אני אקצר שהעלילה לא מעניינת,לא מקורית ולא הגיונית.
הכריכה-****
אני שונאת את הכריכה,היא יפה ולכן לקחתי תספר הזה,תקולל הכוח של לשפוט את הספר לפי הכריכה!!
הסוף- לא לגמרי הבנתי מה הקטע עם הסוף הם שטים באונייה ואז מראים את המכתב של מאל לאלינה,שהוא לגמרי עניין אותי בהתחלה,חשבתי שיפתיע אותי במשהו, אבל 5 דפים של מידע שאני כבר יודעת שנועדו להראות את אהבתו של מאל לאלינה תודה ספר -,- והוא פשוט נגמר ככה.
אני לא מצפה לקרוא את ספרי ההמשך הסוף לא נתן לי הרגשה של עוד ופשוט זה לא מעניין אותי.
מה שאהבתי בספר- אני מניחה שהיו כמה קטעים מעניינים אבל כל השאר הרס אז אני אפילו לא זוכרת אותם.
לבסוף לא ממליצה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
