|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
השישה שם כבר מצאו את דרכם:
האחד הוא עצמו;
השניה מכשפה;
השלישי חצוי;
הרביעית גם כן, אך את שמה לא ידעה;
החמישית היא קרין;
השישית נקראה לבמה;
והשביעי...
טוב, זהו אני כמובן!
ואני כבר ידעתי מראש -
שאני לא מגריפינדור או סלית'רין,
שמי לא יתנוסס בשמי הליל עם שאר המתים,
ובטח שאני לא בן של האלים:
אני, בניגוד לשאר,
אשאר כאן למעלה ואצפה בכולם,
דרך הכדור העגול, הענק -
בעוד שהם יישאבו אליו,
אני אשאר כאן ואצפה בכולם.
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
...
קולות חרחורים מדאיגים בקעו מן הכדור,
כשהששה החלו להמשך אליו פתאום..
כל אחד למקומו.
~
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הוצאתי את השרביט שלי.
שערת חד קרן, אורך 10 ס"מ.
הארתי לנו את הדרך.
ראיתי עצם מוזר.
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"את יודעת מזה?" שאלתי את החצויה.
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"זה נקרא גוֹנְדְרָלוֹנְדוּס," הצהרתי בלי להוריד את מבטי מהשביל "זה נוצר מכך שכל מיני יצורים נמשכים לנקודה מסוימת בגלל שיש בה הרבה אנרגיה קסומה, ואז הם נדחסים לתוכה כי הם לא מסוגלים לעמוד בכמות האנרגיה. כשהם נדחסים לשם אנרגיית הקסם שלהם הופכת לחלק מזה. מהירות הגדילה של דבר כזה גדלה כל הזמן, מכיוון שככל שיש יותר אנרגיית קסם, ככה יותר יצורים קסומים נמשכים לזה. אם תתקרבי לזה סביר להניח שזה גם מה שיקרה לך, אז אל".
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"הו תודה לך. מאיפה אתה יודע את זה?" שאלתי אותו.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"אין לי מושג," השבתי בכנות ומשכתי בכתפי "אבל כדאי שנתחיל להתקדם, שלא נישאר בלי מחסה בגשם".
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"בואו נתרק מהעצם הזה, אז אני אוכל לבנות חללית. יש לך בעית זיכרון?" שאלתי אותו.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"אני לא יודע" עניתי והתחלתי ללכת.
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"לעזאזל!" לחשתי בעצבנות...
לא היה לי מושג שהם ישתפו פעולה...
ידעתי, שאם אני רוצה ליצור את העולם הזה לבדי - אני אצטרך להיפטר מהשישה...
אבל, בניגוד לכל הצפיות שלי, הם עזרו אחד לשני.
כשהמכשפה הייתה נתונה בסכנה - האחר הציל אותה.
זה פשוט מחליא, לראות אנשים עוזרים זה לזה...
ידעתי שאם זה יימשך כך, אני אצטרך לחשוב על משהו - ומהר!
|
|
אנג'ל
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הרגשתי שזה דבר שאצטרך להתרחק ממנו, ראשי הלם בחוזקה, לעזאזל.
הבזק עבר במוחי, דם, הרבה דם, נשקים, שמות בשמיים, איש עם חיוך צחור, ומצד שני, מקום שומם ומלא באנשים גוועים ברעב, מה לעזאזל קרה שם?
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"הלכנו מספיק אחורה" אמרתי לכולם. "למישהו יש משהו שהוא לא צריך?" שאלתי. "נוכל לבנות מזה חללית".
|
|
|
אנג'ל
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"משהו שהוא לא צריך?" התפרצתי. "איך לעזאז תעשי את זה? מכשפה ככל שתהיי אני בטוחה שלא תצליחי לבנות חללית מ..ממחטה, למשל."
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"תביאי את הממחטה והצליח" אמרתי. "אני מרייבנקלו פעם בטעות שמתי על ראשי את עטרה קסומה".
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
ישבתי ובהיתי בכדור...
ראיתי תמונה ברורה כבדולח:
ראיתי אותם פועלים יחד...
הייתי צריך לעשות משהו, ומהר!
כי אם לא... אולי הם עוד ייבנו יקום...
יקום טוב יותר..!
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"טוב לא משנה מצאתי פיסת קלף" אמרתי. עשיתי תנועת שרביט והופיעה חללית במקום הפיסה. "היכנסו" אמרתי ונכנסתי חללית.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
צעדתי לכיוון החללית מספר צעדים.
פתאום חשד מוזר תקף אותי.
ביקשתי מהמכשפה את המטה שלה לכמה רגעים.
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"מה אתה רוצה מהשרביט שלי?" שאלתי אותו.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"אני לא יודע," עניתי "אבל גם לא ידעתי כשאזהרתי אותך לגבי הגונדרלונדוס".
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"תגיד אתה קוסם?" שאלתי אותו.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"אני לא יודע" אמרתי בספק תסכול ספק כעס
"אבל אם תתני לי את השרביט שלך, אולי נגלה!" בשלב זה הייתי כבר על סף בכי.
מה לאעזזל קורה פה? מי אני? ולמה המכשפה המעצבנת הזאת לא קלטה שאני יודע מה אני עושה כשהצלתי את החיים שלה?!
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"אוקי" אמרתי בחשדנות "אבל אם יקרה לו משהו בעיה שלך, אתה תשלם" אמרתי.
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הרמתי גבה.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
לקחתי את המטה מידה המושטת של המכשפה.
עצמתי את עיני ושפתי זזו כממלמל לחש. פתאום אור בקע מתוך החללית והמנועים החלו לפעול.
"כשהמרת את פיסת הקלף לחללית, כבר הפעלת את המנועים. אבל מכיוון שהייתה חתיכת קלף קטנה שלא הייתה נחוצה להמרה, היא לא הומרה, והיא נתקעה באחד מגלגלי השיניים".
לקחתי נשימה והמשכתי "גלגל השיניים התקוע תקע את כל המערכת וחימם אותה במהירות גבוהה מאוד. עוד כדקה החללית הייתה מתפוצצת,". עצרתי למספר שניות והמשכתי "ואנחנו בתוכה".
הושטתי למכשפה את המטה שלה בחזרה.
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
החנקתי צחקוק.
עד עכשיו הקשבתי להם, והם נעשו מטופשים מרגע לרגע.
שרביט? מכשפה? מה הולך כאן?
|
|
|
אנג'ל
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
השיחה של שניהם הייתה אידיוטית לחלוטין, הבטתי במישהי שהחניקה צחקוק, היא לפחות נורמלית.
נתתי למבטי לרחף באוויר לאחר שנכנסתי לתוך החללית, טוב לדעת שאנחנו בטוחים פה. בינתיים.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
מישהי צחקקה מאחור.
הסתובבתי והישרתי אליה מבט "מה מצחיק, בת אפולו?"
פתאום הייתי מבולבל מדברי. מה?... בת-אפולו?...
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
מכיוון שגבה אחת כבר הרמתי -
הרמתי את השנייה..
'זה הרבה יותר טוב מהזבל הרגיל בטלוויזיה'
חשבתי לעצמי בזלזול...
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
כמעט נחנקתי
"איך אתה יודע?" גמגמתי
אין סיכוי, אפילו אני בקושי יודעת מי אני, שלא לדבר על השם שלי.
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
...
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"טוב כל אלה שבאוויר להיכנס לחללית".
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"את דומה לאביך" מלמלתי ונכנסתי אל החללית
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
נאנחתי.
בשלב הזה כבר לא היה לי שמץ של מושג על מה אני מדבר.
שמעתי את קולי אומר את הדברים, אבל המילים נשמעו לי כמו מפיו של איש זר.
מי אני?
המחשבה הזו צפה בראשי פעם נוספת
|
|
|
אנג'ל
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
מה לעזאזל...?
נשענתי על קיר החללית ההזויה הזאת - מאוד הזויה - וניסיתי להרהר בעברי.
מי אני?
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
"אם אני בחיים לא ראיתי אותו, איך אתה ראית אותו?" נהמתי
אני בחיים לא פגשתי אותו, לא אכפת לו ממני.
השם שלי עדיין לא הופיע בזכרון שלי. מוזר.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
"אביך הוא איש טוב," אמרתי בכובד ראש עם עצב מסוים בקולי "בבקשה אל תשפטי אותו על כך"
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
שום דבר לא קרה בחללית המטופשת...
הייתי חייב לזרז את העניינים.
טפחתי קלות על הכדור פעמיים, וצעדתי לאחור.
לוח מקשים ענקי התרומם באטיות מהרצפה, וסבב סביב כל צדי הכדור.
"בואו נשחק!" לחשתי לעצמי בסיפוק.
אבל לא ידעתי במה לבחור:
מתג קטן ירוק משונה למראה;
יתית מסתובבת עם כיתוב חרוט עליה;
ועוד רבים ושונים מאלה...
אז פשוט חיפשתי אחר הידית הגדולה, המאיימת והאדומה ביותר.
ומשכתי בה.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
!
כאב חד פילח את בטני ועיני נפערו לרווחה בתחושת אימה.
התמוטטתי על רצפת החללית וזעקתי מכאב.
'אם אני לא זוכר מי אני, כדי שאני אעבור בדיקה רפואית' חשבתי בשארית תודעתי הפנויה.
"מישהו כאן רופא?" קראתי בשארית כוחותיי.
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
...
הנער נפל,
שאר החבורה השמחה נפלה ביחד אתו,
אני לא יודע מה הידית המשונה עשתה,
אבל, וואו!, כמה אני שמח שמשכתי בה!
התמונה בכדור החלה מרצדת, ומיד הבליחה.
שוב ריצדה, שוב הבליחה.
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
ניסיתי מיליון כישופים אבל הם לא עזרו. מה אני יעשה? חשבתי לעצמי. אני לא רוצה שיכאב לו.
|
|
|
אנג'ל
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
הכתף שלי בערה, הרגשץי כאילו מישהו תלש את היד שלי החוצה, למזלי זה לא היה נכון.
מיהרתי להתיישב בפנים חתומות ולהישען על הקיר, בגבי עברה מדקרת כאב.
אוף, נאנחתי.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
ההרגשה היא כמו שנרדמה לי הרגל, רק הרבה יותר כואב.
כל תזוזה מעלה שביל של עקיצות.
"אז מה אנחנו עושים כאן?" שאלתי כדי לנסות להתעלם מהכאב.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
כל תודעתי הייתה עסוקה בפעולה הפשוטה, אך המסובכת של להישאר בהכרה.
הכניעה הייתה כל כך מפתה, אבל ידעתי שאם אני אכנע לכאב אני חשוב כמת.
הכרחתי את עצמי לפתוח את עיני, גל של כאב עבר במוחי.
זעזוע הכאב החדש תפס את תשומת לבי לשבריר שנייה. הרגשתי כאילו אצבעות תודעתי מחליקות מהאחיזה העלובה שעוד הייתה להן במציאות.
וחרף כל מאמצי, שקעתי בשינה רוויה כאב וייסורים.
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
התמונה בכדור חשכה.
ואני רק ישבתי לי באמצע לא-כלום.
כשלפתע...
נקודה קטנה אך מסנוורת ירדה בעצלתיים כלפי הכדור, ונחה בדיוק על ראשו.
הנקודה הקטנה הייתה תמצית כל הקדושה.
היא זו שעמדה להעלות הילוך ביקום הזה.
בו ברגע, הנקודה שלחה שלושה קווים,
וחילקה את הכדור, לשלושה חלקים שווים.
באחד חיכו דרקונים וכישופים מופלאים;
בשני ציפו משחקים קטלניים;
בשלישי עמדו אתגרים אולימפיים;
וכעת כל אחד יכל לבחור,
לאן ללכת.
הבחירה הנה הפיכה,
אך על כל פנים -
המעבר בין העולמות השונים הייתה מסוכנת בהחלט,
וגררה עמה סיכון אדירה של הפיכה לתלוש.
לקרוע.
למשהו המחולק לשלושה,
ואינו אחד שלם לעולם.
או שכן?
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
פקחתי את עיני כשאור לבן מילא את החדר.
אנחנו במוקד, חשבתי בלי להבין מה אני אומר.
האינסטינקטים שלי אמרו לי לא להישאר, כי אני אמות, אבל הידע שלי אמר לי להישאר, אני ידעתי שאינני שייך לאף אחד מהמקומות האלה.
ולכן, אני אשאר כאן, אם אני אמות, יהי כן.
ואם לא, טוב, באמת של ידעתי.
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
לא היה אכפת לי מהאור פשוט העפתי את החללית.
|
|
|
אראגון
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
המכשפה המטומטמת התעלמה מהאור, אין סיכוי שאני נותן לה למות!
"לכי!" צעקתי עליה "זה לא מקומך! לכי מכאן! אני אמות לבד! לך יש מקום שאת שייכת אליו! אל תמותי כאן! לכי!!!"
האור הלבן התגבר והעולם החל מִטשטש
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
נו.
המכשפה יצאה לעולמה.
|
|
|
אנג'ל
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
לא הצלחתי להניע שום שריר בגופי.
מה האור הזה אמור להיות? הוא יכול להזיק?
החלטתי שאם אחד מהם יקום וילך, אני אלך בעקבותיו.
|
|
|
Gusovi
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
...
|
|
|
נטע
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
עפתי לנגד כייון האור ומהר. אני חייבת להגיע לכדור הארץ.
|
|
