ביקורת ספרותית על ללכת בדרכך - טרילוגיית אני לפניך #1 מאת ג'וג'ו מויס
ספר לא משהו

---

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ"

יותר מכל הזכיר לי שם הספר את הפסוקים האלו. ואפילו אני, לא ממש חובבת תנ"ך מושבעת מצאתי את סיפור המגילה אנושי ומרתק בהרבה מספר זה.

לצערי האהבה כאן חלושה, לא אמינה, סוחטת דמעות ושטחית. בדמויות אין שום התפתחות. נדמה שהסופרת כתבה מראש על דף רשימת תכונות לכל אחת מהן ואסור להן לחרוג ממנה ולו לפעם אחת. בדיעבד כל הרעיון *הימנעות מספוילרים* נראה לי כמנסה לשבות את לב הקורא בכוח ובמניפולציות זולות. לא הרגשתי ולא התרגשתי. לא נגע לי כמעט מה הדמויות הרגישו, מה חשבו, מה עשו. רוב הספר היה צפוי לגמרי, ולמה שלא היה ידוע מראש היה טעם מר של ניסיונות הפתעה ומתח כושלים. לוותר, לוותר, לוותר.

» ביקורות נוספות של סהר
» ביקורות נוספות על ללכת בדרכך - טרילוגיית אני לפניך #1