קוראים בירושלים קבוצה ציבורית
החלפת ספרים, רשמים והמלצות
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת קוראים בירושלים
הצג הכל מציג 10 מתוך 14 חברים
בן 52
מודיעין / תל-אביב
בת 56
ירושליים
בן 37
ירושלים
בן
ירושלים
בן 62
ירושלים
בן 42
גבעתיים
בת 44
ירושלים
בן 56
ירושלים
בת 66
Jerusalem
בת 49
ירושלים
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 6 דיונים שעל הקיר
חבלי יקיצה לפני 11 שנים ו-9 חודשים
קר בחוץ (אולי קפוא...) כמה טוב להיות בפנים, מתחת לשמיכה, הלפ טופ בחיקך, או הסמארט בכפך, ולקרוא ספורי מסתורין...
אני מעניק לכם את ספרי החדש "חבלי יקיצה" החודש במתנה, חינם, בתנאי אחד: שלאחר קריאתו - תכתבו תגובה.
זה ספר ראשון שלי במדיום - אשמח לשמוע אם אהבתם, וגם אם לא.
המשוב שלכם חשוב לי מאד.
אם אפשר אשמח בנוסף לקבל תגובה על השאלות הבאות:
האם תרצו לקרוא/לרכוש עוד סיפורים שכתבתי בעתיד?
האם תהליך הרכישה היה נוח וידידותי?
איך עבורכם החוויה לקרוא ספר אלקטרוני?
להורדת הספר בחינם ולכתיבת התגובות לחצו http://mendele.co.il/?wpsc-product=havleyyekitza
רק וודאו שהורדתם תוכנה חינמית לקריאת ספרים אלקטרוניים (תהליך פשוט מאד ויש תמיכה באתר)
בדף האתר עצמו בו הורדתם את הספר יש מקום לתגובות.
תוכלו גם להשאיר תגובות ולקרוא חומר הקשור לסופר ולספר בפייסבוק ב
https://www.facebook.com/hevleyyekitza?ref=hl

חבלי יקיצה לפני 11 שנים ו-10 חודשים
שלום לכולם! הצגתי בפניכם כאן את ספרי החדש "חבלי יקיצה". ברצוני היום להטעימכם מעט מן הספר, והרי לפניכם התחלתו של אחד הסיפורים.
את הספר במלואו ניתן להשיג בhttp://mendele.co.il/?wpsc-product=havleyyekitza וכן ניתן לקבל עוד מידע על הספר וסופר בביקור בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/hevleyyekitza
מקווה שתהנו.
ערן

בשבילו זו היתה התחלה רגילה של יום רגיל. בעצם גם בשבילנו. אבל כשהוא נכנס לסלון – זה התחיל.
הוא חשב בהתחלה, כך סיפר, שזה פשוט עדיין חלום; שבאמת הוא עדיין לא התעורר. הוא אף ניסה, כנהוג במקרים כאלה, לצבוט את עצמו, להכאיב לעצמו כדי להתעורר מהחלום – אך זה לא הועיל. הכאב היה כאב, והמציאות נשארה כפי שהיתה. אחר כך החל לחשוב שהשתגע.
וכך החלו האירועים: הבן שלנו נכנס לסלון, פער את עיניו, והחל להשתולל.
"מה קרה לכם?" הוא קרא לעברי ולעבר אמא שלו, אשתי.
"לא קרה לנו כלום! מה קרה לך?"
"איפה הוא?!"
"איפה מי?" שאלנו כאחד, כשאנחנו מתקרבים אליו כדי לתפוס בו ולהרגיעו, כשאיננו יודעים את נפשנו מרוב בהלה ודאגה. אך הוא נסוג מאתנו, כאילו היינו מפלצות, וכמעט צווח:
"מה הסיוט הזה! איפה הראש שלכם?"
שאלנו אותו: "איפה ה – מה שלנו?"
"הראש!" הוא צעק כשדמעות בעיניו, וברח מן החדר.
רצנו אחריו. אנחנו לא חשבנו שזה חלום, ולא שגעון, אלא פשוט איזה משבר התבגרות, משהו הורמונאלי... (בדיוק אתמול היה לו יום הולדת!) ומכל מקום, נכנסנו ל”כוננות ספיגה”; שהרי אסור לאבד את העשתונות ויש מה לעשות...
לכן רצנו.
הוא עבר כמה רחובות, אבל מה שראה שם – נראה שרק הבעיר יותר את הטירוף הזה. כנראה בגלל זה סטה לכיוון האזור הלא בנוי שסמוך לעיר – לעבר השדה שעל יד הנהר, שהיה לא רחוק מביתנו. שם הדבקנו אותו. הוא נעצר על סף גדת הנהר רועד כולו וגבו אלינו, כאילו פחד להסתובב ולראות אותנו; שכן ידע שאנו נמצאים מאחריו. אבל לבסוף אכן הסתובב, ראה אותנו – והתעלף.
כששבה אליו רוחו החל להתפתל בידינו שוב, ושוב החל לדבר דברי הבל על "ראש" או "אף" או "פה" – כולן מילים שלא הכרנו. כולם מילים שמקורן, כך היה ברור לנו, בהזיה שבלבלה אותו. הוא אמר דברים מוזרים עוד יותר:
"אני זוכר שהיו לכם פנים! אני זוכר את הפנים שלכם! אבא! אמא!"
"אנחנו כאן, בן! ואנחנו אוהבים אותך! כל זה יעבור! תספר לנו מה חלמת?"
"מה זאת אומרת חלמתי?! אתם לא זוכרים?"
והוא החל לספר שורה של אירועים, כולל גרסה מאוד לא מדויקת של יום ההולדת, מיום קודם.
הוא אמר:
"אתם תמיד ליטפתם את ראשי! את שערות ראשי! אתם לא זוכרים?"
כאן כבר התחלנו להוליך אותו לאט מהנהר, לכיוון הבית, כשהוא מדבר כל העת, ואנחנו מנסים להרגיעו.
"כשאוהבים ילד – מה אתם מלטפים?! את הראש, לא?"
"לא, ילדנו! אין דבר כזה! תמיד היה שם למעלה – הגדם!"
"אבל אני זוכר! איך אתם מדברים? ואיך אתם אוכלים?"
"מה פירוש?" שאלנו. "דרך הגדם, כמו כולם!"
"איך אתם רואים – בלי עיניים?!!"
ממש לא יכולנו להבין אותו.
"רואים מן החזה! מתחת לכל כתף יש חור בחולצה בשביל חרכי הראייה! גם לך, בן!"
הפעם היה זה הוא שהוביל במרוצה – לכיוון העיר; נכנס בשעטה לביתנו, זינק לעבר המראה באמבט, והחל לגעות בבכי. מעולם לא ראינו אותו במצב כה קשה.
"אני זוכר! אני זוכר! איך זה יכול להיות?!" והוא החל לשאול אותנו על אירועים שונים בעברנו, אירועים שרובם היו במציאות, אבל כאמור, כפי גרסתו, היו בהם שינויים קלים, הקשורים לאותו אבר שכה "חסר" לנו ולו: ה"ראש", כלשונו. לא ראינו דבר כזה מעודנו. זה היה נורא.

חבלי יקיצה לפני 11 שנים ו-11 חודשים
להתעורר מסיוט, מחלום בלהה, ולגלות שזה לא היה רק חלום...
חבלי יקיצה ספרו החדש של ערן סולומון
מותח, משונה, אך גם פותח את הלב.
ניתן לרכוש ב"מנדלי מוכר ספרים" (שם ניתן גם להוריד דוגמא חינמית)
ב http://mendele.co.il/?wpsc-product=havleyyekitza
וכן להכנס לדף הספר בפייסבוק, שם ניתן לקרוא עוד על הספר והסופר, ולהשאיר תגובות
ב https://www.facebook.com/hevleyyekitza

גלית לפני 13 שנים ו-5 חודשים
חברים יקרים ספרים הרבה ספרים למכירה, 10-15 שח. אפשר לצור קשר דרך ההודעות האישיות
לא רוצה כינוי לפני 13 שנים ו-8 חודשים
מישהו קרא את הספר פרוייקט האושר?
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 862 ביקורות ספרים
ספר מעולה חזק ומטלטל. סיפור נוראות השואה מעיניה של צעירה חרדית שהייתה בת 10 בפרוץ המלחמה ועברה את תלאותיה הרבות והבלתי אפשריות. 4 שנים בגטו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אבי לפני שנתיים ו-4 חודשים


ספר מדהים על תקופה איומה. רוצו לקרוא. מבוסס סיפור אמיתי, מציג עוד פן מיוחד ומרגש של חיי היהודים במקום האיום ההוא שאנחנו אולי מבינים רק את ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אבי לפני 3 שנים ו-9 חודשים


ספר מקסים ומלא רגש. כדאי לרוץ לקרוא... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אבי לפני 3 שנים ו-10 חודשים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 1440 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני שבוע וחצי


רשימות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 6 מתוך 13 רשימות ספרים
אבי בן 52 ממודיעין / תל-אביב
אבי בן 52 ממודיעין / תל-אביב
אבי בן 52 ממודיעין / תל-אביב
אבי בן 52 ממודיעין / תל-אביב
אבי בן 52 ממודיעין / תל-אביב
אבי בן 52 ממודיעין / תל-אביב

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 מתוך 253 ספרים משומשים
עודכן לפני שנתיים ו-5 חודשים




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ