מונולוג סוחף, מיוסר, נרגש, של איש חולה, בתוך עולם חולה.
הסופר מגולל את פרשת ידידותו רבת - השנים עם פאול ויטגנשטיין, אחיינו של הפילוסוף האוסטרי הנודע.
ידידותם מבוססת במידה רבה על אהבה משותפת למוסיקה - אהבה עזה, קנאית ומלאת תשוקה - ועל איזו תחושה עמומה, ועם זאת אובססיבית, של שותפות - גורל שיש בה הרבה עצבות וכאב פנימי.

שני הידידים מאושפזים בעת ובעונה אחת באותו בית חולים עצמו, האחד בביתן לחולי - ריאה, האחר בביתן לחולי נפש.
הוויית החולי הגופני והנפשי אינה מוגבלת כאן לתחומי המוסד הרפואי אלא מציפה מעגלים - מעגלים את כל העולם המוצג ביצירה, החל בעיוותי החברה הווינאית הדקאדנטית וכלה בעצם הקיום האנושי.

תומס ברנהרד

תומאס ברנהרד (בגרמנית: Thomas Bernhard‏; 9 בפברואר 1931 הרלן, הולנד - 12 בפברואר 1989 גמונדן, אוסטריה) היה מחזאי וסופר אוסטרי, מחשובי הסופרים והמחזאים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים. מספריו בעברית: בטון (הוצאת הקבוץ המאוחד, 1991) כוחו של הרגל (הוצאת בית צבי, 1991) אחיינו של ויטגנשט... המשך לקרוא

שם הספר
בטון
מחיקה
הלדנפלאץ - שני מחזות
ילד - אוטוביוגרפיה (ברנהרד) #5