“היום, בגילי המופלג, אני מבשל טוב.
אבל לא כך היו פני הדברים מאז ומעולם. כילד שגדל מאז גיל 3 ימים באחד מסניפי רשת היתומים הידועה יותר כ"לינה המשותפת בקיבוצים" היה המנעד הקולינרי שלי מורכב מפיסות דלות של הדבר הזה שנקרא "אוכל".
כך היו הדברים עד גיל 21. שלושה חודשים אחרי הצבא עזבתי את הקיבוץ. אז התחלתי להבין, בין שאר הרבה דברים שהתחלתי להבין, שאוכל זה דבר שיכול להסעיר, להיות רחמנא ליצלן טעים ואפילו לגעת במקומות שאינם פיזיים.
אז גם התחלתי לבשל. אל תשאלו על הנסיונות הראשונים, הם לא היו ממש בכיוון, אבל אט אט התחלתי לצבור תובנות.
חלק מהתובנות הללו הוטבעו והוטמעו בי בעזרת ספרים, ולכן, על ארון קטן במטבח שלי, יש כמה ספרים המלווים אותי דרך ארוכה ויעידו דפיהם המלאים בטביעות אצבע של שוקולד, בצק, חמאה, קלבדוס ועוד כהנה וכהנה.
הספר הזה הוא אחד מהם. אהרוני הוא איש כזה שיודע לשלב אוכל בשאר העניינים בחיים וכתוצאה מכך, איכשהוא, תמיד כל מה שכתוב אצלו בספר - מצליח לי. אני אוהב את הספר הזה גם בגלל איך שהוא כתוב וגם בגלל איך שהוא נראה ובעיקר בגלל זה שיוצאים ממנו המון דברים טעימים, לבטן אבל גם ללב. מומלץ מאוד לכל מי שרוצה לאכול טוב.”