“סיפור על חייו של פרנסואה, ילד נטוש שמזלו האיר לו פנים לפגוש נשים טובות ומיטיבות; אלה עזרו לו לצאת ממעגל העוני והפשע שהיה מנת חלקם של ילדים עזובים רבים אחרים. אותו עזובי, שנחשב בתחילה לטיפש, גדל להיות בחור הגון, בעל חכמת חיים ויכולת אבחנה בטיבם של העומדים מולו, היודע להחזיר טובה תחת טובה.
הסיפור מתואר כאגדה כפרית אידילית, ובה פוגש הקורא אנשים טובי לב יחד עם אנשים קטנים ותככניים. סאנד מביעה ביקורת על תאוות הבצע של האנשים, על רוע בסיסי שקיים אצל בני אדם, אך גם מעלה על נס את גילויי הרגשות האנושיים יוצאי הדופן. ברקע הסיפור יש תפישה כללית של האשה כרכוש הבעל ואף נראה שהכאת נשים היתה דבר מקובל (אם כי לא קורה בסיפור עצמו). יחד עם זאת מובאות גם דמויות של נשים עצמאיות וחזקות, כגון סוור, היודעת להשתמש בקסמיה הנשיים כדי לשלוט בגברים. הדמויות ברובן לא מפותחות, אך העלילה, השפה ותרגומו של יהושע קנז יוצרים סיפור מיוחד ונעים לקריאה עם סיום מפתיע.
אחרית הדבר המעניינת שכתב יהושע קנז מלמדת על כך שהסיפור מבוסס בחלקו על מאורעות אמיתיים מחייה של הסופרת.
טעימה מהספר:
ז'ורז' סאנד משתמשת לעתים בשפה עדינה להבעת המסר, כגון לגבי סוור, פילגשו של מר בלאנשה: "לפנים נחשבה אחת היפות בנערות האזור ואמרו עליה שאנשים רבים מדי היו לטעמה."
כאשר סוור מנסה לפתות את פרנסואה בתירוץ שהיא צריכה שירכיב אותה לאחוזתה, הוא מנסה להתחמק ממנה:
"הסידור הזה לא מצא חן בעיני פרנסואה. הוא אמר לה כי סוסת הטחנה אינה חזקה דייה לשאת שניים על גבה והציע כי תרכב הביתה על סוסתה והוא ילווה אותה רכוב על סוסתו של בלאנשה, ואחר כך ישוב מיד אל אדוניו על סוס אחר. וכן אמר לה כי התחייב להיות בסן דני דה ז'ואה עם שחר. ואולם סוור לא שמעה לו יותר משישמע הגוזז לקול הכבש וציוותה עליו לעשות את רצונה."
כבדרך אגב מובעת ביקורת על אנשי הדת (וגם על נשים):
"פרנסואה נשבע והשאיר את הכסף ביד האדון הכומר...שכן הכירו וידע שכומר טוב הוא, והכמרים כמוהם כנשים, או שהם צדיקים גמורים או שהם רשעים גמורים."
חילופי "עקיצות" בין פרנסואה, המשגיח על מדלן החולה , לבין מארייט, אחייניתה, שאינה עוזרת בשום תחום:
"אבל לאן זה הלכה קתרין אם אתה פה, משגיח על החולה ? אולי נחוצים לך שביס ושימלנית ?
ואת בוודאי תבקשי אחר כך חלוק ומצנפת כדי ללכת לעבוד בטחנה. הלוא כיוון שאינך עושה שום עבודת נשים, כמו, למשל, להשגיח קצת על גיסתך, מן הסתם תרצי להעלות את המגוף ולסובב את הריחיים. לפקודתך! הבא נחליף בגדים."
הסיפור מומלץ לרומנטיקנים חסרי תקנה.”
