מישקָה, מגיהה לשעבר בעיתון צרפתי, מרגישה כבר זמן מה שהשפה הולכת וחומקת ממנה. "שלבים ראשונים של אפאזיה," כך הוסבר לה, אבל למישקה לא אכפת איך מכונֶה מחול המילים שבראשה. מה שחשוב לה הוא שהחיפושים אחר האנשים שהיא חבה להם את חייה לא ייפסקו עכשיו. כל רצונה הוא לומר להם מילה אחת לפני שיהיה מאוחר מדי. למישקה אין ילדים אבל יש לה את מארי, שאוהבת אותה בכל מאודה והיא אסירת תודה על כל מה שמישקה עשתה והייתה עבורה.
אל מערכת היחסים העדינה והנוגעת ללב בין שתי הנשים הללו, שנולדו מרחק של דור זו מזו אבל התגוררו שנים באותו בניין בפריז, נכנס ז'רום, קלינאי תקשורת, שמתייצב לצד מישקה - לא רק במאבק שהיא מנהלת במילים הסוררות.

דֶלפין דה ויגאן ('אל מול הלילה' ו'מבוסס על סיפור אמיתי'), הנמנית עם השורה הראשונה של הסופרות הצרפתיות העכשוויות, כותבת על החותם המלובן שמותירים מכאובי הילדות, על כוחה ויופייה של השפה ועל הנחמה שחברות ואמפתיה יכולות להציע לנו.

דלפין דה ויגאן

Delphine de Vigan is an award-winning French novelist. She has published several novels for adults. Her breakthrough work was the book No et moi (No and Me) that was awarded the Prix des Libraires (The Booksellers' Prize) in France in 2008. In 2011, she published a novel Rien ne s'oppose a la nuit (Nothing holds back the night) that is dealing with a family coping with their mother's bipolar disorder. In her native France, the novel brought her a set of awards, including the prix du roman Fnac... המשך לקרוא

שם הספר
נו ואני
אל מול הלילה
מבוסס על סיפור אמיתי - ספרות יפה #