ביקורות ספרים על הספר צבע החלב

ספר מדהים קראתי אותו בערב אחד,לא יכולתי להפסיק. סיפור, הכתוב כיומן, של ילדה כפרית באנגליה. ילדה מוכשרת וחריפה שנולדה למשפחה עניה ובורה אבא איש קשה ואמא אדישה. כל בני המשפחה מתמקדים בעבודת המשק המפרנסת אותם. הילדה מרי, נכה מלידה ברגל אחת, מתנחמת ביחסים חמים ואוהבים עם הסבא הנכה והחולה שמבין את מצוקתה. מרי חרוצה מוכשרת בעלת תפיסה מהירה, נשלחת לעבוד בבית הכומר לטפל באישתו החולה.מרי מרגישה שהחיים לא טובים עבורה אבל אינה יודעת למה לצפות ואיזו בקשה לבקש כאשר היא יוצאת עם אחיותיה בליל פסחה בלילה בו מבקשים בקשות לקיום חלומות בעתיד.... המשך לקרוא

אסתר

אני מניחה שאם הייתי קוראת את זה בשנות העשרה שלי הייתי חושבת שזה ספר נפלא ויש סיכוי שעד היום הייתי זוכרת אותו, אבל בשביל זה נל ליישון צריכה היתה להיוולד קצת קודם או לפחות להתחיל לכתוב אותו בגיל מאד מוקדם. נהניתי גם עכשיו, ואפילו העברתי אותו לאחותי לטובת זמני המתנה בטיסות שיש לה השבוע. מספרת את הסיפור הזה בת איכרים ענייה בשנת 1831, בשפה דלה ובישירות בלתי מתפשרת. הוא מאד משכנע בתיאור החיים באנגליה הכפרית והענייה של המאה ה-19 ולכל אורך הספר האמנתי לנערה הזאת, למה שהיא מספרת ולזה שהיא יכולה היתה להתקיים. לא רק זה, גם אהבתי אותה ולמרות החיים הקשים שהיא מתא... המשך לקרוא

סוריקטה

זהו ספר שמספר על מרי, נערה מתבגרת מקסימה, בעלת חוש הומור, דיבור ישיר ללא פילטרים ואופטימיות למרות התנאים הקשים. הסיפור שוטף וקולח, נקרא בנשימה אחת וגורם להזדהות עם גיבורת הספר הצעירה. כמו מרי גם הסופרת חיה בצעירותה באזור כפרי והרגשתי את הנוכחות שלה בין דפי הספר. יש בספר פנינים שגרמו לי לעצור, לקרוא שוב ולהתענג. אביא דוגמה לקטע כזה: "השנה היא של מושיענו אלף שמונה מאות שלושים ואחת ואני עוד פעם חושבת על הערב ההוא שעבדנו והיה חם בחוץ. איך שסבא ישב בכיסא שלו והוצאנו החוצה את החציר ואיך שגם אמא עזרה וכל ארבעתנו הבנות עבדנו ביחד. והאוויר היה חם והיה ריח ש... המשך לקרוא

אלי שוגון

נהדר. מתי אוכלים? כשהבטן משמיעה קולות. מתי ישנים? כשעייפים. באיזו שעה? מה זה משנה, מרי לא קוראת שעון. היא איכרית (במקור) פשוטה וכן בני משפחתה. אחת מארבע אחיות, אב נרגן ואלים שרצה בנים, אמא וסבא וכולם באותו בית במשק, אנגליה הכפרית של 1830. וככה מרי פותחת את פרקי סיפורה המשתרעים על עונות השנה. זה הספר שלי ואני כותבת אותו עם היד שלי. בשנה הזה אלף שמונה מאות שלושים ואחד למושיענו אני בת חמש עשרה יושבת ליד חלון... חיים פשוטים, חיי עבודה קשה. יוצאים לעבודה באור ועובדים עד החושך. חולבים, עובדים בשדה ובלול, מוציאים את לחמם מן הארץ. מרי ישנה עם שלושת אחיותיה במיטה אחת.... המשך לקרוא

ראובן

ספר עוצמתי ומטלטל על מרי, נערה בת 15 שנולדה למציאות קשה, מציאות בה הגורל הוא כמעט ידוע מראש. מרי ששיערה הוא בצבע החלב, היא הצעירה בארבע אחיות, שבגלל סיבוך בלידה, נולדה עם צליעה קלה ברגלה. חרף נכותה, היא ילדה שמחה, פיקחית, ישירה האוהבת לדעת ולחקור כל דבר. הוריה של מרי הם נטולי רגש או מוסר כלפי בנותיהם. האבא עריץ ושתלטני, והאם קרה ומרוחקת. כל מה שעומד לנגד עיניהם הוא הצורך להעביד את הבנות בעבודות החווה, זריעה, חליבה ועבודות המשק מצאת החמה ועד צאת הנשמה. את הסיפור כותבת מרי בשפתה הדלה, השפה כל כך ירודה שבהתחלה אפילו חשבתי להפסיק את הקריאה, עד שהבנתי... המשך לקרוא

michalus

הגעתי לספר אחרי המון המלצות עליו מפוסטים שונים. התחלתי אותו בהיסוס- הכתיבה נראתה לי פשוטה ודלה וכך המיקום של העלילה. אך סיימתי את הקריאה תוך כ-24 שעות. בסופו של דבר, זהו ספר שגורם להזדהות עמוקה עם הגיבורה וכמו שכתבו בעבר, הסופרת מצליחה לספר מנקודת מבטה של נערה בלי להתיילד. למרות שהספר קצר, הוא הולך איתי בעדינותו ובעולם שהוא שרטט סביב כבר שבוע וחצי מאז סיום הקריאה. השפה שומרת על אחידות- היא תמיד ישירה ופשוטה גם כשהיא מתארת התרחשויות קשות שקורות לגיבורה, וזה סוד הקסם של הספר. אני מרגישה שביקרתי בעולם של מרי הנערה, שחייתי איתה את השנה המתוארת שעברה עלי... המשך לקרוא

אורנה

המספרת היא מרי, נערה בת חמש עשרה. מרי היא הקטנה מבין ארבע בנות להורים החיים בכפר, באנגליה, בשנת 1830. החיים מתנהלים סביב טיפול בתרנגולות, חליבת הפרות, חרישת השדה, שתילה, זריעה וכד'. כל בני המשפחה עובדים במשק, כולל הבנות. מרי מאוד ישירה וחדה וזה מוסיף לה סיכונים מיותרים לחטוף מכות מאביה. מרי ואחיותיה לא נשלחות לבית הספר כי הן נחוצות לעבודה במשק ובכל מקרה ברור לאב שהלימודים לא יועילו להן בחליבת הפרות או באיסוף אבנים מהאדמה.. אך מרי מתחילה את הסיפור כך : "זה הספר שלי ואני כותבת אותו עם היד שלי..." זהו פרט חשוב בסיפור שמתברר בהמשך. בתחילת הקריאה, הפריע לי מא... המשך לקרוא

תמי

צבע החלב רומן מאת נל ליישון גיבורת הספר היא מרי נערה בת חמש-עשרה. ליישון כתבה פה דמות של ילדה נבונה פיקחית וישירה שלא יודעת לשקר ואומרת רק אמת. מרי שבתה את לבי. הצורה בה היא אומרת מה היא חושבת מה היא מרגישה בכנות בלתי מתפשרת. אנשים לעתים נעלבים ממנה אבל היא לא רוצה להשתנות ככה היא נולדה וככה היא חייה. הסיפור שהיא כותבת הוא לפי סדר כרונולוגי של שנה ומתחיל באביב. הכתיבה מעלה הזדהות עם מרי ובעיותיה ורצון שהיא תממש את עצמה. הספר נוגע בנקודות מאוד רגישות ומילים שפונות לרגש ומעוררות אותו אצל הקורא. ספר נפלא כתוב בצורה ישירה בתמימות, כנות, חכמה וחוץ ממרי ... המשך לקרוא

rea

עלינו על הטיסה בחזרה לארץ וזה היה הספר שהיה בתיק יד שלי. לפתע קולו של הקברניט נשמע וכולו התנצלות שיש פקק אווירי באיזור קפריסין ולכן כל הטיסות מתעכבות. בקטנה, חצי שעה עיכוב. לא נורא. יש לי ספר ואני מסודרת. אבל באיזשהו שלב נשארו מעט דפים, ויותר זמן טיסה והתחלתי לדאוג. מזל שהטיסה היתה קצרה והכל הסתדר. אבל פה מגיעה אזהרה: הספר הזה תופס את הקורא כמו מגנט הנתפס במתכת. אם חשבתם רק להציץ כדי לראות "איך הוא", כדאי שתחשבו שוב... השנה היא 1830 הספר מביא את סיפורה של מרי בת החמש עשרה, בת הזקונים במשפחת איכרים קשת יום באנגליה הכפרית. כל בני המשפחה אינם יודעים קרוא וכתו... המשך לקרוא

dina

וכך זה מתחיל: "זה הספר שלי ואני כותבת אותו עם היד שלי. בשנה הזה אלף שמונה מאות ושלושים ואחת למושיענו אני הגעתי לגיל חמש עשרה ואני יושבת על ידי החלון ואני רואה הרבה דברים. אני רואה את הציפורים והם ממלאים את השמות והקולות שלהם ואז היינו מאכילים אותם בלילה". הספר מגולל מפיה של מרי בת ה-15, ובראשיתו של הספר היא מתריעה בפני הקורא שהיא רוצה לספר את מה שקרה לאט ובזהירות כדי לא להחליק וליפול... מרי גדלה עם שלושת אחיותיה, הוריה, סבה וסבתה ומפקידה כאן עדות לחייה בתחילת המאה ה-19. לקורא היא מספרת על עבודתה בכפר, ספירת ביצי התרנגולות, חליבת הפרות, עקירת עשבים שוטי... המשך לקרוא

לי יניני

מרי בת ה-15 גרה עם שלוש אחיותיה, אמה, אביה וסבה החולה בכפר אנגלי קטן ב-1830. היא רגילה לשגרה של עבודה רגועה אך בלתי פוסקת בחווה; זריעת הזרעים כדי שיהיה יבול, תלישת עשבים, חליבת הפרות, ספירת ביצי התרנגולות והכנת הגבינה. תמיד אומרים לה למהר, כי היא צולעת, ותמיד אומרים לה לשמור על הפה שלה, כי היא חצופה - אבל לכל זה היא כבר רגילה. חייה משתנים כשאביה נפטר ממנה כדי להקל את העבודה בחווה, ונותן אותה לכומר הכפר כדי שמרי תטפל באשתו. מרי, תחת חסותו של הכומר, מתחילה ללמוד קרוא-וכתוב - ומתחילה לכתוב את הספר, שאנו הקוראים מחזיקים ברגע זה ממש. מרי נלחמת בשיניה כדי לכתוב את המ... המשך לקרוא

קוראת נמרצת

ספר שנשאר איתך הרבה אחרי שסיימת לקרוא אותו... לוקח כמה רגעים להתחבר לשפה ולסגנון אבל ברגע שמתחברים אי אפשר להניח את הספר מהידיים. סיפור קשה, שובר לב שממחיש בצורה הטובה ביותר את החיים בעבר. חובה... המשך לקרוא

מיירון

# במאה ה-19 ולפניה סופרים – וקוראים – לא התעניינו בדמויות מדלת העם. למרות שרוב האוכלוסייה היתה עניה רוב הקוראים והסופרים היו, כנראה, ממעמד גבוה יותר, והתעניינו יותר בחיי אנשים כמוהם. זה לא שלא היו סופרים שכתבו על עוני ועניים – דיקנס התמחה בזה, הוגו סחט הרבה דמעות לזכות גיבורו העני טוב הלב, אבל אלה בדרך כלל ושירטטו את דמות העני בקווים גסים – מן הסתם הם עצמם לא הכירו את העוני שהם כתבו עליו. בימינו גברה ההתעניינות בדמויות עובדות ועניות. יש לזה בודאי סיבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות שלא זה המקום, אבל סופרים מההווה לקחו דמויות מהעבר - כמו אטווד ב"לטענת גר... המשך לקרוא

yaelhar

קראתי את הספר לפני מספר חודשים וחשבתי לכתוב ביקורת ואיכשהו הדבר התחמק לי מבין האצבעות. למזלי שמרתי את רשמי מהספר במחשב כמכתב שכתבי למי שהמליצה לי על הספר, הוא טוב בדיוק כמו ביקורת כיוון שנערך בזמן אמת. הרי הוא לפניכם: זה עתה סיימתי לקרוא את הספר: צבע החלב. אכן יצירה מופלאה גם אם הסיפור העלילה למעשה הוא קטן, תחילה חשבתי שנפלו טעויות בעריכה, אך עד מהרה הבנתי שזוהי הצורה של הדמות בלי טעויות הלשון, לא היינו מבינים את הדמות, פשוט הופך את הסיפור לאותנטי למרות שהוא דמיוני, אבל כנראה נכון לתקופה. וכמה ברות מזל אנו לחיות מאתיים שנה לאחר הזמן ההוא, שבו לא היי... המשך לקרוא

קארי

"צבע החלב" נכתב כמו פואמה או בלדה בשפה אנגלית שבורה, כביכול בידי נערה בשלהי המאה התשע-עשרה. מספרת העבדות הלבנה של נשים. נשים שנולדו לעבודת פרך ללא זכויות, ללא אפשרות להתגונן ללא כסף אפילו ללא גוף משלהן וללא הגנה נתונות באופן מחלט לשרירות ליבם של גברים ששלטו בחייהן, כאילו נולדו אך ורק לספק את צרכיהם. הן אף נמכרו לעבודה אצל זרים חרף רצונן ושם ,כשפחות, מצבן לרוב היה אפילו רע יותר. הספר נכתב באופן כזה שנתאהב בדמותה של מרי וכך הפך כאבן של הנשים האלה אישי יותר. הסיפור אינו חדש, ספרים רבים נכתבו על הטרגדיה של הנשים בטרם זכו לזכויות יסוד. שלרבות בעולם עדיין אי... המשך לקרוא

pen

מעולם לא נתקלתי בדמות ספרותית כמו מרי, היא נכנסה לי ללב מהר מאד ונראה כי היא לא מתכוונת לצאת ממנו. הספר נכתב על ידי מרי בעצמה ומסופר על ידה בגוף ראשון, ומרי כותבת כמו שהיא מדברת: בפשטות, בעילגות ובשפה דלה, אבל יחד עם זאת בהמון אומץ וחוכמה. היא נערה פקחית וחדת אבחנה והיא כותבת את סיפור שלה בכדי שנשמע אותה. והקול של מרי הוא קול שחשוב מאד לשמוע. זהו קולן של נערות ונשים רבות שנולדו בזמן הלא נכון. בתקופה שבה נשים נשלטו על ידי גברים ולא הייתה להן השפעה או זכות בחירה כלשהי על גורלן. עבודתן מוכתבת על ידי אב או בעל, גופן אינו ברשותן, והאוניברסיטה סגורה בפניהן. 'צ... המשך לקרוא

נועה הולצר

ספר זה מביא את תחילת המאה ה 19 בעיניים של מרי, ילדה, נערת כפר נידח, מאלו שאנו עוברים אותם כיום ביעף, ובעבר היו עולם מלא. משפחתה של מרי, אנאלפביתים, בעלי סולם ערכים פשוט שעיקרו קיום. לשם כך על כולם לעבוד מ"צאת החמה ועד צאת הנשמה". הקשיים של החיים האלו מתוארים במלוא חריפותם. עם זאת, יש בהם מנגנון משתפר ומותאם למחזוריות של הטבע. מרי מיוחדת בחריפות שכלה, תבונתה, לשונה החריפה שמזכירה את ה"דוגריות" הישראלית. היא מפתחת השקפת עולם שמסתכמת בלוגיקה כדלקמן: - אין טעם להלחם במה שלא ניתן לשינוי. - אין מה לדאוג מבעיה שלא הגיעה עדיין אליך, ואם תגיע אז תטפל בה, ומכאן שאין... המשך לקרוא

אורי רעננה