ביקורות ספרים על הספר תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי - חוצפנית #
|
יש בשפה היידיש מילה כזאת. כותבים אותה כלבתע, שזה יידיש עבור המילה הארמית כלבתה, כלומר כלבה.קוראים קלפטה, וזו מילה שמתארת אישה רעה, מכשפה כזאת, משהו כמו bitch באנגלית, אבל גם קצת אחרת. גיבורת הספר הזה רוזה אחמנטובה היא ממש לא יהודיה, למעשה היא גם קצת אנטישמית, כמו שהיא אנטי כל דבר שהוא לא רוזה אחמנטובה, והתיאור קלפטה הולם אותה מאוד. זה בדיוק היא. דומיננטית, חזקה, מעשית אבל גם אגוצנטרית, נרקסיסטית ומניפולטיבית.
אתם לא רוצים להיות קרובים לדמות כמו רוזה, שכוכבה שביט מ"קופה ראשית" היא מלאך שוחר חסד לעומתה. ופחות מכל מומלץ להיות הבת של אשה כזאת. היא עלולה לדרוך ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני מאד אוהבת ספרים הנכתבים עי סופרים מתרבויות אחרות כאשר הספר משקף זאת.
הספר הזה כתוב נפלא מספר סיפור בנלי ופשוט שיכול להתרחש בכל מקום, ובכל תרבות ולמרות זאת יש לו ניחוח יחודי רוסי עם טעם טאטארי.
הסיפור על משפחה בה האם היא עמוד התווך המחזיק את כל המשפחה, גם כאשר היא מתפרקת, על רקע החיים המתדרדרים ברוסיה בשנות הקומוניזם.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממתק ספרותי אמיתי. סיפור הכתוב בצורה מיוחדת ומקסימה.
המספרת היא רוזה, דמות מצחיקה. היא תמיד לא מרוצה ממה שמתרחש סביבה.
היא טיפוס מאוד דומיננטי. לא מחכה שדברים יקרו לה. היא מניעה תהליכים.
מסדרת הכול לה ולמשפחתה.
ביתה, סולפיה נכנסה להריון ממקור בלתי מזוהה. בעיניה ביתה מכוערת וטיפשה.
כשנולדת הנכדה, אמינט, רוזה מתאהבת בתינוקת שדומה לה ומיד משתלטת על העניינים.
היא משקיעה מאמצים רבים בחינוך נכדתה ובמציאת זיווג הולם לביתה סולפיה.
רוזה תמיד בפעולה. מתרוצצת, מארגנת הכול ומקטרת על האנשים שמסביבה.
בעיניה, היא הכי יפה, מטופחת, לבושה היטב, חכמה, בשלנית טובה וב... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על פי הסקירה הרשמית (זאת שמופיעה על גב הספר ומועתק לראש העמוד הזה) ניתן לצפות לספר הומוריסטי על גיבורה טיפה תמהונית אבל באופן כללי ראויה להערצה.
זה דווקא תאם גם את דעתי אפילו אחרי מאה העמודים הראשונים. וזאת כיוון שהגיבורה היא גם המספרת, ובתור קורא אני נוטה לצאת מההנחה שהמספר שברומן כלשהו, הינו אמין. אם הוא קובע שהזאת היא מכוערת וטיפשה או שהזה הוא עצלן, או שהמספר עצמו יפה ומוכשר, אני אקבל את זה לפחות לזמן מה.
ביד מיומנת ואמנותית (שכן, בלווי לא מעט הומור והרפתקאות פיקנטיות), הסופרת אלינה ברונסקי מוליכה אותנו על דרך של התפקחות. הגיבורה, מתברר, היא נ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה ספר נהדר, מופרע, מצחיק, נועז ופרובוקטיבי.
איך כמעט פספסתי אותו, כשהנחתי, שמדובר בספר בישול...(-:
זוהי מן קומדיה שחורה על טיפוס בשם רוזה אחמנטובה.
אישה טטארית, החלטית ותקיפה, שנונה ודעתנית, חרוצה ומסורה למשפחה, שחיה ברוסיה בתקופת המשטר הסובייטי עם בעלה קלגנוב ובתם סולפיה.
אישה מאוד מעשית מאידך, אך מאוד ביקורתית ושיפוטית, אשר הערותיה מצחיקות ואפלות בסגנון: "מה קרה לך? עלה לך הזרע לראש? שכחת בת כמה את?"
גם פן יהודי יש שם, בתה מתחתנת עם יהודי. "יהודים הם יהודים, חייבים להזהר איתם!"
הוא מייד הבחין איזו דירה נהדרת יש לה, ליהודים יש אופי מעשי"
החלטתי להכי... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רוזה, או רוזלינדה בשמה המלא, היא אישה טטארית החיה ברוסיה עם בעלה קלגנוב ובתם סולפיה.
הספר כולו כתוב בגוף ראשון בקולה של רוזה, והיא מתחילה את סיפורה כשביתה הצעירה נכנסת להיריון פתאום, לא ברור כיצד (הבת טוענת שזה קרה בחלום), ורוזה מנסה לגרום לסולפיה להפיל אך ללא הצלחה.
רוזה היא אישה יפה מאוד, היא מוצלחת ביותר בכל עבודות הבית, ובמקצועה היא אשת חינוך. היא אישה אסרטיבית מאוד, שנונה ודעתנית, חרוצה ומסורה למשפחה. בעלה מצטייר כאיש משעמם למדי, הוא עובד כיו"ר ארגון העובדים ולא ממש מתעניין בחיי משפחתו.
סולפיה, בניגוד לאמה, מתוארת כבחורה פשוטת מראה, מופנמת, לא ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו מעורר השראה בנשים שלוקחות אחרית מלאה על ניהול גורלן, במיוחד בנסיבות לא מקלות. כמו בספר הראשון שקראתי מסדרת 'חוצפנית' המשותפת להוצאות תשע נשמות ו-הכורסא ("חוות קולד קומפורט"), גם כאן אנו עוקבים אחר גיבורה אשר לא משאירה לאף אחד אחר את המושכות בנוגע לניהול חייה, וחיי משפחתה. אבל בניגוד לחוות קולד קומפורט, בה אנו עוסקים בליידי חיננית ונמרצת אשר תורמת לרווחת סובביה במהלכים נחושים אך רגישים, בספר הזה העניינים מסתבכים כשהגיבורה מבצעת מעשים בלתי נסלחים לחלוטין על מנת להשיג את המטרה. והיא משיגה אותה בסופו של דבר.
אלינה ברונסקי, שם העט של המחברת, כתב... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כאן , "בסימניה" יש ביקורות טובות לספר שמכסות את מה שיש לי להגיד עליו. לכן לא ארחיב, הספר מרתק קשה להניחו שזה כבר מצוין, כמו כן יש בו משהו מוכר.חווית מהגרים קוסמופוליטית כיהודים וישראלים יש לנו לזה נגיעה אישית ולכן הדמויות, ומה שעובר עליהן, מהדהדות צלילים מוכרים. הספר מאד עכשווי ולכן חשוב, לדעתי. כמעט אף אחת מהדמויות לא חייה בארץ מוצאה כולם מחפשים את האושר במקום אחר.העולם בתנועה אלדורדו של ימינו היא גרמניה אך העץ הזה המניב פירות זהב גם הוא עומד כנראה לקרוס מכובד הניתלים עליו.
... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חד וחריף. מעין ביקורת על תקופת המשטר הסובייבטי, ספר עם הרבה הומור וסטריאוטיפים. אי אפשר שלא לחבב את המספרת (הרעה משהו יש לומר), רוזה שהיא סבתא, רוצה לדאוג לעתיד טוב יותר לנכדתה אמינט. הסיפור מתרחש ברוסיה הסובייטית, בגרמניה המודרנית ויש גם קריצה לנושא העלייה לישראל.
מתכונים לתבשילים אין, אבל שפה חריפה וקולחת בהחלט יש. ממליצה בחום. ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר שהדמות של הגיבורה הראשית עושה את כל הסיפור. נעים מאוד, הכירו נא את רוזה אחמנטובה. ואתם רוצים להכיר אותה. היא לא סתם טיפוס, היא חתיכת טיפוס!
רוזה אחמנטובה היא אישה שאף פעם לא מרוצה משום דבר, אבל היא כמו חתול בעל תשע הנשמות, שתמיד נופל וקם על רגליו. ככה
רוזה. היא לא בוחלת בשום אמצעי להשיג את מה שהיא רוצה,וכל האמצעים כשרים.
רוזה נשואה לבעל שהוא לא מציאה גדולה, ויש לה בת, סולפיה שמה, מכוערת ובעלת רגליים עקומות, ולפי רוזה- גם בלי טיפת שכל. אבל את הפיצוי מקבלת רוזה בדמות הנכדה, בתה של סולפיה- אמינט. ביום בהיר אחד סולפיה קבעה כעובדה את דבר הריונה. אין א... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבה קולחת, הסופרת מתארת את רוזה הגיבורה שהינה אישה בוגרת בשלה חיה במציאות חיים לא פשוטה טטארית "זרה" ברוסיה . אבל היא לא מרגישה לרגע לא שייכת להפך היא דומיננטית , עסיסית , חיה את החיים באמת ולא נותנת להם לחלוף דרכה. לוקחת את גורלה בידיה עוברת מחיים במדינת עולם שלישי ללב המערב ומשתלבת כבת בית. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אלינה ברונסקי יודעת לספר סיפור, ולכן כנראה לא הנחתי את הספר מהיד עד לסופו. ביבשושיות ומתוך בטחון עצמי בלתי נדלה מתארת המספרת, רוזה אחמנטובה, את קורות חייה מרגע לידתה של בתה ועד ל... לא משנה. תקראו, זה ממש נחמד. וגם מזעזע, כי מתוך היבושת מתגלה אגוצנטריות אינסופית שגובלת בהתעללות בחסרי ישע. זה מצחיק, עצוב, אירוני ונורא. ספרות גדולה אין פה, ושום תבשיל חריף, משום מטבח, לא באמת תמצאו כאן.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
רוזה(לינדה) אחמנטובה היא טטארית בעיני עצמה, החיה ברוסיה הקומוניסטית. עם יכולת נדירה להסתדר וליפול תמיד על הרגליים, השקפת עולם מוצקה, ביטחון בלתי מעורער ביתרונותיה ובחסרונותיהם של האחרים. היא יודעת מה נכון ומה לא נכון לעשות, בטוחה שבלעדיה בנות משפחתה החלושות לא ישרדו שבוע. היא מנהלת את בעלה הלא-יצלח, המאמין, פתי שכמותו, בקומוניזם ובשיוויון, וזוכה לבוז עמוק ממנה. מצד שני אין כמוה להתגייס למען אלה שהיא אוהבת (גם אם היא לא כל כך אוהבת אותם, כבר) ולעשות בלי להתעצל את מה שהיא חושבת שצריך. רוזה היא דמות גדולה מהחיים, גורמת לך לצחוק ולהשתאות, להירתע ולחמול.
... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"להיות בראשה של חמתך" (על משקל להיות גו'ן מלקוביץ") זו התחושה שמחלחלת בתוכי תוך כדי קריאת ספרה המופלא של אלינה ברונסקי שברוב עוונותיי אני לא מכיר אבל ככתוב בכריכה - סופרת מסעירה.
אולי זה היכולת של הסופרים לבנות לנו זהות חדשה לכמה שעות, להרגיש לרגע אחרים, ואת זאת אלינה עושה תוך כדי כתיבה שנונה מרתקת וסוחפת, זאת הסיבה שאנחנו קוראים ספרים.
על הספר עצמו , מרק טווין אמר פעם שאין נישואים ללא חותנת, ואין חותנת ללא בדיחה - אפשר להגיד שעל כך נסוב הספר , גיבורת הספר היא החותנת שמנסה להבין תוך כדי בליל האירועים שעוברים עליה היא "האם היא רעה ?"
טטארים אגב מסתבר שה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|