ביקורת ספרותית על תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי - חוצפנית # מאת אלינה ברונסקי
ספר טוב

---

רוזה, או רוזלינדה בשמה המלא, היא אישה טטארית החיה ברוסיה עם בעלה קלגנוב ובתם סולפיה.
הספר כולו כתוב בגוף ראשון בקולה של רוזה, והיא מתחילה את סיפורה כשביתה הצעירה נכנסת להיריון פתאום, לא ברור כיצד (הבת טוענת שזה קרה בחלום), ורוזה מנסה לגרום לסולפיה להפיל אך ללא הצלחה.

רוזה היא אישה יפה מאוד, היא מוצלחת ביותר בכל עבודות הבית, ובמקצועה היא אשת חינוך. היא אישה אסרטיבית מאוד, שנונה ודעתנית, חרוצה ומסורה למשפחה. בעלה מצטייר כאיש משעמם למדי, הוא עובד כיו"ר ארגון העובדים ולא ממש מתעניין בחיי משפחתו.

סולפיה, בניגוד לאמה, מתוארת כבחורה פשוטת מראה, מופנמת, לא מעניינת ולא נבונה. אך בהמשך הספר היא מפתיעה, ודמותה מקבלת גוונים נוספים. הנכדה שהיא יולדת לרוזה הופכת לבבת עינה של אמה, והסבתא הגאה לוקחת על עצמה את מרבית האחריות על חינוכה של הילדה.

זהו סיפורן של שלוש נשים, שלושה דורות. סיפור משפחתי לא פשוט על נישואין ובגידה, גירושין וגידול ילדים, אהבות וחברויות, הגירה,
ומעל הכל - הישרדות. רוזה עושה הכל, בדרכה, לטוב ולרע, כדי להוביל את ביתה ונכדתה לחיים טובים יחסית. רוזה עוברת תקופות קשות יותר ופחות, מתמודדת עם בת לא מוצלחת, עם נכדה יפה ועקשנית, עם הגברים בחייהן ובחייה. התנהלותה עלולה להיראות לעתים כשגויה, כקשוחה מדי, כאגואיסטית, נוקשה ושתלטנית. אך אי אפשר שלא לחבב אותה ולהעריך את נחישותה העצומה להשיג את מטרותיה, את האומץ שלה, חוצפתה וחריפותה. רוזה ניחנת בחכמת חיים מדהימה, היא נשמעת כמעט כמו אישה מושלמת מכדי לחיות חיים מאתגרים כל-כך, אך המחברת משכילה לשבור את ההתרשמות הזו לקראת סופו של הספר.

הספר כתוב ביד מוכשרת המתבלת את הטקסט בהומור אירוני מצוין, התרגום לעברית מעולה והספר נקרא בקלות, בעניין ובהנאה. חלקו האחרון של הספר מרגש מאוד, נוגע מאוד באנושיותו החשופה.

ברונסקי הוא שם העט של סופרת שנולדה ברוסיה ב-1978 והיגרה לגרמניה בגיל צעיר, וללא ספק ניחנה ביכולת התבטאות יוצאת דופן.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי - חוצפנית #