ביקורות ספרים על הספר Harry Potter and the Cursed Child - Harry Potter #8

שמתי לב שיש פה מלא קטילות על הספר הזה. בתור מישהי שחזרה להתלהבות שלה מהארי פוטר כמו שהייתה לה בגיל 7 כרגע, בעקבות הספר הזה ובעקבות העובדה שהייתי בסיור בסטודיו של הארי פוטר (ג'יזס קרייסט אני פתחתי את הדלת לאולם הגדול של הוגוורטס) קצת נעלבתי באופן אישי. אז אולי קצת באתי לתקן את העוול. אה, וזהירות, ספויילרים. הספר לקח אותי ממש חזרה לגיל 7- כל ההתרגשות הראשונית סביב ספר של הארי פוטר שעוד לא נקרא אף פעם (!!!) ובתוכו יש הרפתקה חדשה של הארי (קצת ילד קקה רוב הזמן אבל מה לעשות) וחברים, רק שהפעם זה על הבן שלו, וכמובן כל ילדי "הדור הבא"- הילדים של רון והרמיוני, וכמובן הבן... המשך לקרוא

may

אני גבר נשוי. יש לי אישה נפלאה ששמה הוא ג'יי קיי רולינג. יש לנו 7 ילדים נפלאים (ובעזרת השם, אני מקווה שיהיו עוד), שאותם אנחנו אוהבים מאוד מאוד. כשבננו הראשון נולד, והתלבטנו לגבי השם שניתן לו, רולינג לא הייתה מוכנה לקבל שום שם שהצעתי. היא אמרה שהשם היחיד שהיא מוכנה לתת לבן היילוד, הוא 'הארי פוטר'. אז קראנו לו הארי פוטר. ואז, כעבור שנה, בשנת 1997, נולד בננו השני. ושוב, רולינג אמרה שגם לו היא רוצה שיקראו הארי פוטר. ניסיתי לשכנע אותה שזה לא הגיוני שלשני הילדים שלנו יקראו באותו השם, אבל היא לא השתכנעה. בסוף הגענו לפשרה שבנוסף ל'הארי פוטר' שבהתחלה, תהיה תוספת קטנה שנ... המשך לקרוא

אנונימי

מערכה ראשונה. מקום ההתרחשות: באינטרנט, באתר 'סימניה'. משתתפים: זה שאין לנקוב בשמו, אלון דה אלפרט, מירב, אור, פריקית של ספרים ויתר המגיבים. זה שאין לנקוב בשמו: איזה כיף, חברים! יוצא ספר שמיני בסידרת 'הארי פוטר' - אני כל כך אבל כל כך מתרגש! זה הולך להיות כזה פאקינג גדול! מירב: אני ממליצה לך... אני ממליצה לך מיד להנמיך ציפיות. קראתי אותו, והוא לגמרי לא משהו. הדבר היחיד שטוב בו, זה שהאנגלית בו יחסית קלה כי הוא כתוב כמו מחזה באמצעות דיאלוגים - ככה שזה אחלה ספר בשביל לתרגל את האנגלית רגע לפני שחוזרים לבית הספר, אבל ממש לא אחלה ספר בשביל לקרוא ולהינות ממנו. א... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

הרבה זמן לא קראתי ספר, מעל שנה אולי. בעצם, קראתי ספר וחצי, שניהם של עם עובד ושניהם לא יותר מאנקדוטה נחמדה, משהו שקרה לי על הדרך. ולמעשה גם הארי פוטר והילד(ה) המקולל(ת) גם הוא לא ספר אלא מחזה, מה שמשאיר עובדתית את המצב כמו שהוא: הרבה זמן לא קראתי ספר. זה קורה לכולם מתישהו בחיים כשהם כביכול נהיים עסוקים פתאום, אנשים חשובים וגדולים שעושים דברים. הולכים לצבא או לומדים משהו או שקועים עד הצוואר עם קריירה וילדים. אבל זה בולשיט, כי אתה לא קורא הרבה זמן ספר כשאתה לא רוצה לקרוא ספר, ולא לרצות לקרוא ספר זו הבעיה האמתית. זה אומר שמשהו בך וביצר הנוודות שלך קצת דעך. כשה... המשך לקרוא

zooey glass

אממ טוב. טוב. אני לא כל כך יודעת איך להתחיל את הביקורת הזאת. בואו ננסה מההתחלה. בפעם הראשונה ששמעתי על הספר הזה, הרגשתי כאילו אני עומדת להתפוצץ מרוב אושר. ברצינות. ספר שמיני להארי פוטר. הרגשתי שאני המאושרת ביותר על פני כדור הארץ, וזאת לא הגזמה. זה נשמע ילדותי, אבל הארי פוטר הצליח לטפס לפסגת רשימת הספרים האהובים עלי ביותר. וכבר בגיל תשע, כשהייתי רק ילדה קטנה עם אובססיה לא קטנה למקומות כמו הספרייה בבית הספר (ראו את הביקורת קודמת שלי על ספרי הארי פוטר) הייתה לי רשימה דיי ארוכה של ספרים כאלה. והוא עבר אותם, ובגדול. אז, כפי שהיה ניתן לצפות ממני, לא התאפקתי ל... המשך לקרוא

פריקית של ספרים

הספר הזה לא היה גרוע כמו שחשבתי, ולא היה טוב כמו שקיוויתי. הוא פשוט... היה. באמת, אין לי דרך אחרת לתאר אותו. באיזשהו מקום, היה טוב יותר לסדרה אם הוא לא היה קיים בכלל. הארי פוטר, לפחות בשבילי, הוא אחד הספרים- בעצם, לא אחד- הספר הכי טוב שנכתב אי פעם. כן, אולי זה מעיד על הטעם הלא טוב שלי, אבל נו, זאת האמת. אני אפילו לא יכול להצביע על הדבר המסוים שהפך את הסדרה לכל-כך טובה, אבל המשהו הזה לא נגע בספר השמיני, "הארי פוטר והילד המקולל". (אם כבר מדברים על השם, עדיין לא ממש ברור לי מי הילד המקולל. יש כל-כך הרבה אופציות. אולי זה הרעיון.) העלילה היא כזאת- הבן האמצעי של הארי, ... המשך לקרוא

אור

**** ספרי הארי פוטר הצליחו תמיד ללכת על החבל הדק מן הדק שבין הפנטסטי לאווילי. יסלחו לי האוהדים המושבעים, אבל כמבוגר (גם כזה ששומר על מידה לא מבוטלת של אהבליות בחיי), אף פעם לא רחשתי חיבה מיוחדת, בלשון המעטה, לקטעי ה"קופיקו" בסדרה, אלה שבהם למשל משפחת דארסלי, במקום להיות משפחה אומנת מרושעת וקשה נכתבה כסוג של קריקטורה מטופשת שמתאימה לקריאה מבודחת ונחנקת מצחוק של ילדים מתחת לגיל עשר, או קיומו של רון וויזלי כמין סיידקיק דביל (ממש דביל) להארי ואפילו להרמיוני. הקריקטוריזם הבינארי של הדמויות האחרות והיעדר המורכבות של רובן אולי נתקע אצלי באופן אישי בין קנ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

אני מעריצה גדולה של ספרי הארי פוטר, באמת. אין ספר (או סדרת ספרים) שקראתי יותר פעמים בעברית ובאנגלית, מהתחלה לסוף ומהסוף להתחלה, בחלקים, במלואו, בתור ילדה ובתור כבר-לא-ילדה, אפילו לא את שרלוק הולמס. גם בסרטים צפיתי בדבקות ולא הפריע לי שהיו בהם השמטות או שינויים קלים מעלילת הספרים, ולאחרונה זכיתי לצפות באחי הקטן נכנס לאותו עולם ולקנא בו על החווייה הראשונית. כשהסתיימו הספרים הצטערתי שהעולם המורכב, המובנה והמרתק שג'יי קיי רולינג בנתה ילך לאיבוד, כמו גם כישרונה הנפלא בכתיבת עלילות מורכבות ודמויות מעוררות הזדהות עם מסרים מעניינים על התנהגות אנושית (ספרי ... המשך לקרוא

מירב