ביקורת ספרותית על Harry Potter and the Cursed Child - Harry Potter #8 מאת J.K. Rowling
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 23 באוגוסט, 2016
ע"י may


שמתי לב שיש פה מלא קטילות על הספר הזה. בתור מישהי שחזרה להתלהבות שלה מהארי פוטר כמו שהייתה לה בגיל 7 כרגע, בעקבות הספר הזה ובעקבות העובדה שהייתי בסיור בסטודיו של הארי פוטר (ג'יזס קרייסט אני פתחתי את הדלת לאולם הגדול של הוגוורטס) קצת נעלבתי באופן אישי. אז אולי קצת באתי לתקן את העוול. אה, וזהירות, ספויילרים.
הספר לקח אותי ממש חזרה לגיל 7- כל ההתרגשות הראשונית סביב ספר של הארי פוטר שעוד לא נקרא אף פעם (!!!) ובתוכו יש הרפתקה חדשה של הארי (קצת ילד קקה רוב הזמן אבל מה לעשות) וחברים, רק שהפעם זה על הבן שלו, וכמובן כל ילדי "הדור הבא"- הילדים של רון והרמיוני, וכמובן הבן של דראקו מאלפוי, סקורפיוס (המתוק) ומה שיש להם לעשות עם אלבוס סוורוס פוטר. כל הספר סובב סביב זה שאלבוס מרגיש דחוי (העובדה שהוא ממוין לסלית'רין בכלל לא עוזרת לזה) ובאמת דחוי בהוגוורטס, החבר היחידי שיש לו זה סקורפיוס (ואבא שלו, הארי פוטר בכבודו ובעצמו שנהייה מבוגר מאוד ואכזרי בהתאם לא מרוצה מזה), ואפילו רוז, הבת של רון והרמיוני, בת הדודה שלו, קצת מכחישה קשר ממנו. הארי ממש לא אוהב אותו, בלשון המעטה, ויום לפני שהוא מתחיל את השנה הרביעית שלו הם רבים והוא אומר לו את זה. כן, זה נורא מוזר לשמוע שהארי פוטר כבר לא בן 14 וגם לא אב השנה כי לו לא היה בכלל אבא. אבל כל הדחייה שאלבוס מרגיש גורמת לו לעשות מעשה, ולנסות לתקן עוול שאבא שלו עשה למישהו לפני אלף שנה. הוא די הורס את העולם תוך כדי אבל זה לא משנה כי אני לא אמשיך להגיד לכם מה קורה בכל הספר. באתי הרי כדי לתת ביקורת, לא?
הספר מאוד מוזר. לי אישית אין בעיה עם האנגלית, או עם הקפיצות הענקיות בזמן (אוקיי, זה הרי מחזה. מה ציפיתם?), שזה רוב מה שאכזב את המעריצים. גם אין לי בעיה עם עצם הקיום של הספר הזה- זה הרי נורא ריצה את הילדה בת השבע שבי. הוא לא בדיוק חלק מהסדרה, ואף פעם לא יהיה. זה מה שכולם צריכים לקלוט לפני שהם כועסים. אני לא הכי מבינה את הכעס הזה, כי בת'כלס, לא כולם רצו לדעת מה קורה איתם כשהם מבוגרים, ולא בני נוער מפוצצים בהורמונים? לדעת אם הארי ניפח עוד דודה, או מה עושים כל אוכלי המוות אחרי שוולדמורט הפסיד בקרב על הוגוורטס?
כן, זה לא בדיוק חלק מסדרת הארי פוטר, זה לא ספר ארוך מאוד ולפעמים מייגע כמו השאר, והוא גם כתוב בגרסת מחזה. אבל אני לפחות קיבלתי את הזכות לדעת מה קורה עם הגיבורים של הילדות שלי כשהם כבר לא בערך בגילי, ובו זמנית להנות מעוד טעימה מהעולם של הארי פוטר ולחוש הרבה יותר אמפתיה לבן שלו מאשר לו. אה וגם לשפפ את סקורפיוס ואלבוס חזק. אבל זה כבר עניין שלי.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-5 חודשים)
מסכים.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ