ביקורות ספרים על הספר ארי ודנטה מגלים את סודות היקום
|
שמעתי על הספר הזה כל כך הרבה במשך חודשים לפני שקניתי אותו. מה שגרם לי לקנו אותו בסופו של דבר זה שהייתי בחנות הספרים במטרה לקנות ספר אחר בכלל, אבל אז שמעתי ילדה מספרת לחברה שלה כמה מדהים הספר הזה וזה שהיא הייתה עושה הכל כדי לקרוא אותו בפעם הראשונה. ישר החלטתי לקנות את הספר, ואין לי חרטות.
קראתי את הספר תוך יום אחד ונשארתי ערה עד בערך 4 לפנות בוקר בלילה של בית ספר בשביל זה, אבל פשוט לא יכולתי להפסיק.
ארי, או בשמו המלא, אריסטו (קראתי את הספר באנגלית שם קוראים לו אריסטוטל, אבל אני מניחה שבעברית זה אריסטו כי ככה מתרגמים את השם של הפילוסוף שעליו נקראה הדמות) הו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
ארי ודנטה מגלים את סודות היקום
בנג'מין אלירה סאיינז
הוצאת טל מאי + הוצאת ידיעות ספרים
תקציר הספר:
כשדנטה ראה אותי מביט בשמים מבעד לעדשת הטלסקופ, הוא לחש, "יום אחד עוד אגלה את כל סודות היקום."
זה העלה חיוך על פנַי. "מה תעשה עם כל הסודות האלה, דנטה?"
"אני כבר אדע מה לעשות בהם," אמר. "אולי אשנה את העולם."
האמנתי לו.
ארי הוא נער כעוס (לא ממש) ומבולבל שחי עם אמא מגוננת ועם אבא מרוחק, ואת פשר הריחוק הזה הוא מנסה להבין. דנטה הוא נער שנון בעל תפיסה ייחודית ואופטימית של החיים. כשהשניים נפגשים בבריכת השחייה, נדמה שאין להם דבר במשותף מלבד מוצאם המקסיקני. אבל ככל ששני... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האם ספרי ילדים ונוער יכולים להתאים גם למבוגרים? מניסיון העבר שלי, בהחלט, אם הכתיבה רב שכבתית ונוגעת בחוויות חיים אוניברסליות ועל-גילאיות. הדוגמאות הקלאסיות שזכורות לי הן 'הנסיך הקטן' וסדרת 'המומינים'. 'ארי ודנטה מגלים את סודות היקום' תוייג כספר נוער שמתאים גם למבוגרים. בעיניי הכתיבה שלו, בגוף ראשון ובמעין עילגות מכוונת של בני נעורים, חלקה בפרגמנטים קצרים מאד, לא עוברת את הסף. גם מספר נושאים שמהווים סוג של קלישאות שחוקות (האב הלום הקרב מוייטנאם, האח האסיר הנעדר) לא תורמים להצלת המצב. מה שבכל זאת נוגע כאן ללב הוא האינטימיות המשובבת שנוצרת בין שני צעירי... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
5/5 כוכבים
מאוד חששתי להתחיל את הספר הזה. הביקורות עליו היו מטורפות, האהבה הייתה ענקית וחשבתי שלא אוהב אותו, במיוחד בגלל שהרבה זמן לא קראתי ספר התבגרות שבאמת אהבתי.
אז כשהתחלתי אותו, סקפטית מעט, לא ידעתי אם אני אוהבת את הכתיבה או את הדמויות. אבל המשכתי.
לאט-לאט הבנתי כמה טעיתי בהתחלה כשחשבתי שהכתיבה פשוטה מדי.
המילים בספר הזה נבחרו בקפידה, כמו בפינצטה. הכתיבה שלו הייתה יפיפייה, מרגשת וכואבת.
בנוסף הדמויות. הסיפור מסופר דרך ארי, נער מתבגר בן חמש עשרה. ארי הוא לא מושלם. הוא מתנהג בדיוק כמו הרבה בני נוער עצבניים שלא יודעים איך להתמודד עם הרגשות שלהם. הו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"סוף טוב הכל טוב" זה משפט שלגמרי מגדיר את חווית הקריאה שלי בספר הזה.
עד בערך 50 העמודים האחרונים שלו, הייתי בטוח שהוא עומד להסתפק ב-4 כוכבים בלבד. סיפור העלילה היה טוב ומעניין בסך הכל, אבל לא ממש וואו. סיגנון הכתיבה אמנם היה מרווח והתאפיין בפרקים קצרים (הפרק הקצר ביותר מנה אולי 3 או 4 שורות, והארוך יותר אולי 3 או 4 עמודים) ובדיאלוגים קצרים (אבל ממש קצרים, כאילו לשני האנשים שמנהלים ביניהם את הדיאלוג, אין באמת כוח לדיאלוג הזה, ורק רוצים לסיים אותו... או שאולי לסופר אין את הכוח לדיאלוג?) - מה שבהרבה ספרים יכול להוות יתרון, בשל הקלילות הרבה והקצב הלא כבדים של הסי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארי הוא הגרסה האפלה שלי. לא, סתם אני צוחקת.
אין בי צד אפל. אני כולי דנטה אחד גדול.
אני אעשה מן אמ;לק כזה ואגיד מההתחלה שהספר מומלץ לאלה שלא ירצו לקרוא את הביקורת הזו.
לא שיש לי בעיה עם זה שלא תקראו, כי הביקורת הזו היא ספציפית יותר לעצמי.
אני אוהבת לשחות. אהבתי לפחות, עד שלב מסוים. ומי שהגיע עד לפה בטח חושב "מה את קשורה עכשיו? אנחנו רוצים המלצה!"
ואז אני אגיד לכם לא להתעצבן, כי זו חלק מההמלצה שלי. ותלכו בעצבים, כי אני מושכת את הזמן עוד יותר.
ארי הוא ארי. דנטה הוא דנטה.
הם נפגשו בבריכה, דנטה לימד את ארי לשחות.
אני מאמינה בגורל? אולי.
אני בעד להאמין במשהו אם הו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פשוט מקסים. ספר מצד אחד מאוד קליל שמסיימים ביום, אבל מצד שני גם עמוק וגורם לך באמת לחשוב.
מאוד אהבתי אותו. ממליצה ממש, וזה גם מסוג הספרים שמסיימים ביום-יומיים, לא משהו כבד שאתה אומר שאין לך כוח אפילו לנסות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתם מאמינים בגורל? אני לא, לפי דעתי כל אחד מאיתנו מכתיב את החיים שלנו. כמו ספר שמשנה את העלילה שלו עם כל שינוי מסלול או טוויסט שקורה. תמיד אפשר לשער מה היה קורה בספר, או לסירוגין בחיים שלנו, אבל בחיים לא באמת נדע עד שנעשה את הצעד שיגרום לשינוי מסלול. החיים שלנו לא נסללו מראש, אנחנו סוללים אותם כל יום.
ארי ודנטה נפגשו בצירוף מקרים מוחלט, צירוף מקרים שכנראה שינה להם את החיים. אני חושבת שזה די מתנשא לחשוב ככה אבל זו כנראה אמירה נכונה להגיד שכל אחד מאיתנו משפיע בצורה מסויימת על החיים של כל מיני בני אדם שהוא בקשר איתם, אפילו השפעה קטנה מאוד. אבל אפילו הדבר הק... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי ימים מיוחדים במינם, ימים שאני לא באמת יכולה לקרוא ספר, כי אני לא ממש יכולה לעשות משהו אחר.
בימים האלו, אני רואה את השלילי שבדבר, אני עייפה, ואני מרגישה ששום שעות שינה לא יגרמו לי לרצון באמת לעשות איזה משהו חוץ מסתם לשבת ולהתבטל, מצב שאפילו לספרים אני לא רוצה להתקרב.
אחרי יותר מידי זמן(שבועיים בלי ספר טוב זה הרבה זמן) שלא הרגשתי מנוחה עם עצמי, זה היה נהדר לקרוא ספר שאני יכולה להשאב אליו ולנוח.
זה מסוג הספרים האלו שאני קוראת, ואני נחה, לא משנה עד כמה העלילה מחמירה או פשוטה, אני נחה, ולא כי זה ספר מעבר, אלא פשוט כי הדמויות קלות להבנה, העלילה קלה להבנה, ו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא האמנתי שאוכל להזדהות עם נער בן חמש-עשרה בלבד עד שהתחלתי לקרוא את הספר הזה.
ארי בהחלט דמות מורכבת לטעמי, כל המחשבות שלו, הדאגות נדחסו לספר אחד והיו מקור השראה והזדהות כל-כך עמוקה אצלי מבפנים בתור נערה.
התחברתי אל הדמויות מהר, אפילו מהר מדיי, הספר היה פשוט וקליל וזה מה שאהבתי בו, הכל היה מציאותי; גיל ההתבגרות, התאהבות ראשונה.
הספר היה מעולה ממש, והסוף היה בהחלט מקסים, לא אכזב אפילו לרגע.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"ארי ודנטה" לא מושלם. רחוק מזה. הוא רומן התבגרות עם יותר מדי מילים, קצת ילדותי, קצת הרבה יומרני, קצת פחות מדי מקורקע.
וגם ארי ודנטה לא מושלמים. דנטה הוא אור וכנות ורגליים יחפות וארי הוא זוויות וכעס, ומִדְבָּר, וכוכבים. הם מבולבלים והם טועים והם מתמרדים והם עושים שטויות. ארי עושה הכל הפוך איכשהו; דברים מסתבכים רק כי הם יכולים. דנטה אומר הכל, כל דבר, גם כשעדיף שלא. אבל אני אוהבת אותם. את שניהם.
זה סיפור על חברוּת. הוא לא מושלם, רחוק מזה, אבל יש בו משהו שובר לב ומקסים, כי הוא אמיתי. הוא כתוב גרוע, לפעמים, אבל באף נקודה לא איבדתי אמון בקיומם של שני נערים מקסיקני... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופר של ארי ודנטה מבין שיש יופי בדברים פשוטים. שקיימים עולמות שלמים במילים 'אני מצטער' או 'ידידים'.
והם תמיד יישארו במקום חמים בלבי. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי את הספר הזה הבנתי משהו על ספרים...לספרים יש צבעים.
יש ספרים עם צבעים בהירים, כהים, יש ספרים עם צבעים עצובים, שמחים, מבלבלים.
אבל לכל ספר יש צבע.
בספר הזה הרגשתי שהצבעים חיים,אמתיים הרגשתי כאליו הסיפור הזה יכול לקראות לשכן ליד או יכול לקראות לי
בין הרגעי הגבורה לרגעי התבוסה הפנימים רגעי השנאה, התסכול וההשלמה, לרגעים השקטים שלא באמת יודעים עם זה משמועותיי או רק שם כדי לגרום לעלילה להתקדם. (בסוף אלו היו הרגעים שחזרתי לקרוא שוב ושוב) אהבתי את הספר היה שם את ה"אמת המכוערת" על החיים או חלק מהם לפעמים קטן ולפעמים גדול סיימתי אותו עם חיוך על הפנים וה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה מזכיר לי פצע פתוח.
אני ממש זוכרת את היום שקראתי אותו, הברזתי מהבית ספר (מגניבה) והלכתי לסיפרייה (פחות), חיפשתי ספר והכריכה משכה אותי. תכננתי לקרוא רק 2 עמודים כדי לראות אם הוא שווה שאילה ופשוט נשאבתי. הספרניות יצאו להפסקה, המנקה הגיעה ואני המשכתי לקרוא ולקרוא במשך שעות. מכיוון שלא היו ספרניות, לקחתי את הספר איתי הביתה (כן כן בלי לשאול), סיימתי אותו והחזרתי.
אין מילים לתאר את כמויות הרגש שארי ודנטה הציפו בי. כל פעם שאני נזכרת בספר הזה אני מרגישה שאני נחנקת מרוב עצב.. אני באמת לא יודעת למה הוא נגע בי כלכך. זה כנראה סגנון הכתיבה של בנג'מין שמפליא לת... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מרגישה שאני כותבת את הביקורת הזו מהסוף להתחלה.
אני חייבת להודות שלא חיבבתי את ארי. אם הייתי נפגשת איתו במקרה בחיים האמתיים, לא הייתי מתחברת איתו. הייתי מתרחקת ממנו כמה שיותר מהר. לא היינו נעשים חברים.
אבל אני מעריכה אותו, בגלל שהוא מה שהוא, וגם זה בסופו של דבר תכונה נערצת. ארי אומנם לא בנאדם שהייתי אוהבת, אבל בתור דמות הוא דמות מעולה. מה שהופך אותו לכזה זו העובדה שהוא באמת מרגיש כמו בנאדם אמתי, שהיה יכול להתקיים, ולא רק ערמת תכונות שהסופר ערם. ארי קורם עור וגידים מולי, בכל דבר שהוא עושה וכל דבר שהוא אומר. במלנכוליה שלו, בגעגועים שלו לעבר שאינו מסוג... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותו ולא ידעתי שאפשר להעביר רגשות דרך הדפים
אחד הספרים המובילים
מומלץ ביותר לכולם... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ורטיגו בין מים לשמיים
יש בי חולשה לתמונות כריכות ספרים, לעיתים הן מצליחות לרגש אותי, לחבור למאוויי ולחלומותיי, חלקם נסתרים וסמויים מעמקי נשמתי. לא פעם אני מתפתה לרכוש ספר לאחר מבט חטוף לתמונת הכריכה, מצב הדומה לעתים לאהבה ממבט ראשון, כמשיכה שאין לה הסבר הגיוני. לפעמים הבחירה מוצלחת, ולפעמים היא כמקסם שווא. איך זה קשור לספר ארי ודנטה מגלים את סודות היקום ? הקשר הזה הפתיע אותי.
תמונת הספר של בנג'מין אלירה סאיינז, חיברה אותי לחלום רחוק שלי, החוזר על עצמו במחזוריות חיים, בו מופעים מים כחולים, ספק שמיים, בהם שוחים נערים, לעתים נדמה לי כי אני מביט בנערים ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא מצליחה להימנע מתחושת האכזבה. קראתי ביקורות כל כך טובות על הספר הזה ולכן ציפתי להרבה יותר. אני אוהבת ספרים דחוסים, עם עלילה מורכבת וכתיבה טובה שדורשת ריכוז והבנה. ספרים שיש בהם תיאורים רחבים והרבה מידע, עם דמויות חזקות בעלות עמדות ודעות מוחלטות. אבל הספר "ארי ודנטה מגלים את סודות היקום" הוא בדיוק ההפך.
לא נהנתי מהכתיבה - היא הייתה פשוטה, קלילה מדי ומצומצמת בצורה מגוחכת. כאלו מאלצים את הדמויות לדבר ולהביע רגש. הדיאלוגים בספר היו מוזרים ומייגעים, לא יאמן ששני נערים 'מיוחדים' כל כך אומרים בקושי חמש מילים במשפט, וגם אז הם חוזרים על אותן המילים אי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד כתוב בכישרון שאינו מותיר בזמן הקריאה רגע דל.
העלילה מדברת על שלב קצר יחסית בחיים והוא הנעורים. תקופה של כמה שנים של חיפוש, בלבול וחיפוש הזהויות האישיות לסוגן:, בראש וראשונה המינית, והדמות של הבוגר שתבקע ממנה בסופה.
מדובר בשני נערים, ארי ודנטה, בנים למשפחות אקדמאיות, ממוצא מקסיקני, בני שבע עשרה מאל פאסו שבטקסס שבארה"ב.
הסיפור מתמקד בעיקר בארי, ילד מופנם שמזדהה עם התמונה המפורסמת של ז'ריקו :" רפסודת המדוזה".
סיפור על ניצולי אוניה במאה ה 19 שהאצילים תפסו את סירות ההצלה והשאירו את האחרים לצוף ברפסודה ללא מים ואוכל, דבר שהביא לקניבליזם, מוות ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
The way he looks הספר דומה מאוד לסרט המקסים הזה. היה לי מאוד קל להתחבר לדמויות והכתיבה זרמה.
ראיתי את הספר על מדף בחנות ספרים והוא קרץ לי. קראתי מאחורה וכמה עמודים ראשונים. החלטתי שאקרא אותו מתישהו.
באותו יום, למרות שהייתי צריכה להיות במקום אחר, נכנסתי לספרייה והוא היה שם.
כנראה שאקרא אותו שוב מתישהו, אם לא בגלל ארי ודנטה אז בגלל המשפטים שרציתי להדגיש בספר.
*ספולירז (רק לאלו שקראו או לא מתכוונים לקרוא-ממליצה מאוד לקרוא;-;)*
איכשהו אני כמעט תמיד צודקת בשיפים מהסוג הזה (במעגל, בתיכון לילה 5), אבל אפילו אם השיפ לא היה קורה... יש משהו ממש ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חד משמעית, זה ספר מתחכם. ואני לא מאוד אוהבת שספרים מתחכמים איתי. פה בספר הזה ספיציפית, ההתחכמות מרגישה לי מאולצת ומתאמצת לפעמים. למשל, הדמויות חוזרות אחת אחרי השניה בעקביות. זה כנראה אמור להיות עמוק ובעל משמעות נשגבת. לדעתי , זה סתם מוזר. תראו דוגמאות:
~~~
"מה אתה מתכוון לעשות היום?" זה נשמע כמו קריאת תיגר.
"אני מתכוון להצטרף לכנופיה."
"לא מצחיק."
"אני מקסיקני. זה מה שאנחנו אמורים לעשות, לא?"
"לא מצחיק."
"לא מצחיק," אמרתי. טוב, לא מצחיק.
~~~
"הכללים משתנים," אמרתי.
"הכללים משתנים," אמרה.
~~~
"כן, כן" אמרתי.
"כן, כן," הוא אמר.
~~~
"מוזר," אמר.
"מוזר," א... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
