הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 בפברואר, 2017
ע"י איך שתרצו
ע"י איך שתרצו
הספר הזה מזכיר לי פצע פתוח.
אני ממש זוכרת את היום שקראתי אותו, הברזתי מהבית ספר (מגניבה) והלכתי לסיפרייה (פחות), חיפשתי ספר והכריכה משכה אותי. תכננתי לקרוא רק 2 עמודים כדי לראות אם הוא שווה שאילה ופשוט נשאבתי. הספרניות יצאו להפסקה, המנקה הגיעה ואני המשכתי לקרוא ולקרוא במשך שעות. מכיוון שלא היו ספרניות, לקחתי את הספר איתי הביתה (כן כן בלי לשאול), סיימתי אותו והחזרתי.
אין מילים לתאר את כמויות הרגש שארי ודנטה הציפו בי. כל פעם שאני נזכרת בספר הזה אני מרגישה שאני נחנקת מרוב עצב.. אני באמת לא יודעת למה הוא נגע בי כלכך. זה כנראה סגנון הכתיבה של בנג'מין שמפליא לתאר את התחבטויות הנפש של הגיבורים. מוטיבי הציפור, החלום, היד והתמונה פשוט מהממים.
מומלץ:)
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
איך שתרצו
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה על התיקונים, אקח לתשומת ליבי.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
שואלים ולא משאילים. ולא, לא שמים רווח לאחר סוגר פותח ולא לפני סוגר סוגר.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
