ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 בינואר, 2019
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
בחורף שעבר הייתי עסוקה לא מעט זמן בגיוס כספים. זו מיומנות מאד קטנה שלי, אבל המצוקה של הבדואים שאיתם אני בקשר היתה כל כך גדולה עד שהבנתי שאין לי ברירה ואני צריכה לצאת מהמשבצת. הרבה ת'נק יו פור יור ג'נרוסיטי יצאו לי מהפה ובסך הכל די הצלחתי, בעיקר במקומות שלא דימיינתי שיש בהם סיכוי, כמו כל מיני קבוצות של אוונגליסטים אמריקאיים שהייתי בטוחה שאת הפלסטינים לא אכפת להם לזרוק לעזאזל. אבל לענייננו. באחת הפעמים דיברתי עם בחורה ישראלית. סיפרתי לה על המשפחות שמדובר בהן, רועים בדואים, עניים שבעניים (ממש ממש ככה, זה לא רק ביטוי), עדרים שנדבקו בדבר הצאן אחרי שמשרד החקלאות הישראלי החליט שאין צורך לחסן, שום סוג של ביטוח, אפס הכנסות ואובדן של כחצי מהעדר. ואז, אחרי כל התיאור הזה (שהיה קצת יותר ציורי ומפורט במקור), היא שאלה אותי: "רגע, הם מוכרים את הכבשים האלה לבשר? כי אם כן, יש לי בעיה עם זה".
אני כבר לא זוכרת איך אמרתי לה את התעזבי, לא צריך. אני כן זוכרת שלא היה לי כוח להסביר. להגיד לה שלא הגיוני להתחיל מלחמות על הגב של האנשים שהכי קשה להם, שהלואי על כל הכבשים כי שם הן יוצאות למרעה כל יום בדיוק כמו שעשו לפני אלף שנה עוד לפני שהיו מפעלים לבשר, שהבדואים האלה שוחטים כבשה אחת בשנה, בעיד אל אדחא, מקסימום שתיים אם יש להם עוד איזה אירוע משפחתי ופעם בחודש טוב, ממש טוב, הם גם שוחטים תרנגולת ומתחלקים בה 12 נפשות, אולי קצת יותר. לפעמים אג'נדות מגיעות לאיזו נקודה שבה אני מרגישה שאין כבר טעם להגיד כלום כי אין מי שמוכן לשמוע. לא בטוח שזה היה המצב בשיחה ההיא אבל ככה הרגשתי.
זאת בעיה עם ספרים עם אג'נדה, ביחוד כשאת מסכימה עם האג'נדה. נראה לי שכבר נתתי לאיזה ספר או שניים נקודות בונוס על זה שהתאימו להשקפת העולם שלי אבל כאן זה לא יעזור. לא בא לי. כי אני אוהבת ספרים ואוהבת ספרות וכשמישהו משתמש בדבר הזה כדי להגיד משהו, גם אם זה נורא חשוב, ועושה את זה באופן מרושל, כאילו מישהו ששמע ממישהו ששמע ממישהו מספר לך את הסיפור בלי לדעת איך זה הרגיש ומה באמת היה שם, אז לא בא לי.
זה לא ספר נורא. הוא באמת בסדר. הוא מתעסק בעיקר ביחסים בתוך המשפחה, באופן שבו אנשים מקבלים החלטות ביחס לילדים שלהם ומוכנים לעשות עליהם ניסויים (אני חשבתי על בתי הילדים של פעם), בכאב שבני משפחה יכולים לגרום אלה לאלה למרות האהבה שיש ביניהם, וגם ביחס שלנו לבעלי חיים. נושאים חשובים ומעניינים, רק שהטיפול בהם שטחי, לא תמיד אמין וגם לא מייצר איזו פרספקטיבה חדשה. אפילו הנסיון להשתמש בטכניקה של גילויים מאוחרים, כאילו כדי לבחון את ההנחות המוקדמות שלך ואולי לשנות את הנרטיב בדיעבד, לא הצליח להציל את המצב.
אפשר. לא חייבים.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מושמוש
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
הבדואים הגיעו לכאן
ברובם בעקבות היהודים (בשנות השלושים והארבעים של המאה שעברה).
הם ממשיכים להגיע לכאן בהמוניהם כבר עשרות שנים רבות מאוד וגם ברגע זה, מירדן והשטחים. גם מעזה. אלולא היהודים הם לא היו כאן. היו רק מעטים מאוד. במזרח התיכון לא נהוג לומר אמת, גם לא על המוצא שלך ומתי הגעת. אמת זה לא ערך בתרבות המזרח תיכונית. |
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
גם לי. אני לא חושבת שאין פה כלום. יש, אבל לא הרבה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, חני.
הגעתי לראות והבנתי שאני לא יכולה לדעת שככה אנשים חיים תחת השלטון של הארץ שלי ולא לעשות כלום.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, yaelhar. תיארתי לעצמי.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
בטח גם לזה לא היה לי כוח, אבל אם היא היתה תופסת אותי ביום סופר אופטימי הייתי מזכירה את המחיר הכלכלי שהם משלמים על זה שמקורות שואבים את המים ככה שהמעיינות מתייבשים אבל להם אין אלטרנטיבה, או על זה שתושבי מה שנקרא אצלנו המאחזים הבלתי חוקיים לא מאפשרים להם לצאת למרעה, או על זה שאחת לכמה זמן הורסים להם את האוהלים או מחרימים להם את עוקב המים, לא חסר. דבר הצאן היה הקש ואני מכירה כמה גבות, לא של גמלים, אלא דוקא של אנשים, שהוא כמעט שבר.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
|
|
|
אדמה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה סוריקטה,
אין לי בעיה עם ספרות שיש בה אג'נדה, יש לי בעיה עם ספרים שאין בהם כלום חוץ מהטפה.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
בואי נאמר שהתחום והנושא
אינו שגרתי בעליל.
לא מכירה את הנושא מקרוב אבל הצלחת לסקרן מדוע דווקא איסוף למגזר הזה? לא בגלל חוסר הפופולריות אלא שזה נשמע כמו משהו שאף אחד לא ממש מכיר אלא אם הוא בתוך זה. אני מכירה את הסיפורים מהצד השני של המתרס על זריקת בשר בכפרים כי הוא אינו ראוי תברואתית. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי את הביקורת.
אני התרשמתי מהסיפור עמוקות. זה, כמובן, מצביע על נושא האיכפתיות שלי (רק במלים, לצערי, לא במעשים...) |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
ואם אותה בחורה ישראלית
הייתה שואלת אותך:
"רגע, ומה הם עשו לפני אלף שנה, כשלא היו חיסונים של משרד החקלאות הישראלי?" - מה היית עונה לה (אם בכלל)? |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
חיכיתי עד הסוף במתח מה הבעיה עם מכירת כבש לבשר. קשה למכור כבש לחלב...
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
