ביקורות ספרים על הספר הטוחן המיילל - ספריה לעם #699





ביקורות ספרים על הספר הטוחן המיילל - ספריה לעם #699


מיין לפי: הצג כ:

גונר הוטונן, אלמן, עובר להתגורר בכפר פיני נידח, בצפון לפלנד, הוא רוכש טחנת קמח ישנה, שיצאה מכלל שימוש. הוטונן, בעל ידי זהב, משפץ את הטחנה ומתחיל להפעילה לפרנסתו. שכניו, אנשי הכפר, חשדניים לגביו. הוטונן, איש מלאכה חרוץ, משפץ את המנסרה הצמודה לטחנתו, משפץ את טחנת הקמח ואפילו מקים גינת ירק בעזרתה האדיבה של היועצת החקלאית החדשה של הכפר - סנלמה קירמו. שהופכת לחברתו הקרובה. הבעיה של הוטונן היא שמידי פעם הוא חש שהוא חייב לשחרר יללה ארוכה וצורמנית מגרונו, דבר הגורם לו לעימותים בינו לבין הסביבה הכפרית שבתוכה הוא חי. לשכניו אין סובלנות ויכולת הכלה לאדם חר... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 62
ראשון לציון
הטוחן המיילל קיבלתי המלצה בדלפק הספרייה. בחנתי את הספר שהוא די ישן, קצת מלוכלך, האם זאת סיבה לוותר? בחנתי את הכריכה האחורית, הספור מתרחש בפינלנד, יש לי פינה חמה בלבי לארץ קרה זו. הטבע יכול להיות מעניין, שווה לקרוא. ממש הצליח לי! לפעמים אני סוקרת עשרות ספרים בקריאה מהירה ולא מוצאת דבר, כאן שיש לי בחירה של שניים שלוש ספרים הרבה יותר. הספר לא יותר מידי ארוך, העלילה היא די פשוטה, אפשר היה לצלול לקריאה נעימה רגועה, להתחייכך מול קהילה שאינה בה יותר מידי אנשים חכמים ולטעום הומור פיני. הספר ממוקם ב 1951 לערך, כנראה שאז היו זמנים אחרים, כיום אם ידוע לי נכון סיפו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 77
רעננה
ספר יפה, משעשע ועצוב מאד כאחד ונוגע ללב. זהו סיפור על אכזריותם של אנשים מהוגנים ונאורים בעיני עצמם כלפי זר מקרוב זה בא, מעט משונה ומהיר חימה, אך מעורר השראה והערכה בדרך ייחודית לו. תיאורי החריצות, הכישרון המעשי ותבונת הכפיים של הוטונן, גיבור הסיפור, הזכירו לי את רובינזון קרוזו וגם את "ברכת האדמה" של המסון. גם ההתאכזרות המכוערת, הבלתי נסלחת, כלפי גיבור הספר הזכירה לי ספר אחר - את "ז'אן דה פלורט" המופלא של מרסל פאניול. לפאסילינה יש סגנון כל כך נעים וקל לקריאה, גם הודות למתרגם המחונן רמי סערי, והוא שומר על נימה מבודחת ואוהבת אדם לאורך כל הספר. נדיר למצוא א... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 52
ירושלים
זה מופת של ספרות. דמות של אדם חרוץ, מוכשר ומצחיק, שלפעמים מגזים קצת. אנשי הכפר מבינים שהוא אדם בסדר גמור, אבל איכשהו הם מגיבים בחומרה למעשיו. הוא מדבר עם הרופא, השיחה זורמת והכל נהדר. הרופא עושה חיקוי של הדב שצד והוטונן צוחק ומתלהב. אבל כשהוטונן מחקה חיה, הוא עושה זאת בכזה כישרון ומכל הלב שהחיקוי קצת חורג מהגבול הרגיל של בני האדם המקובלים בחברה, הרופא חושב שהוטונן צוחק עליו, הוא מגרש את הוטונן מביתו וממליץ לאשפז אותו בבית משוגעים! וככה קורה גם עם המורה והחנווני וכולי כל תקרית כזאת מקרבת את הטוחן לבית המשוגעים. הוטונן הטוחן, מתקדם קדימה עם חייו, הוא משפ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 51
רחובות
לכל אחד יש מוזרות, שאם הוא לא היה מסתיר מרוב הבריות- היו חושבים אותו למשוגע. בואו נודה בזה, כולנו קצת משוגעים, כל אחד בדרכו. יותר מזה- כולנו מכירים את הבחור הזה שכולם חושבים שהוא על גבול הבעייה הנפשית, אבל הוא רואה את עצמו רגיל לחלוטין. ואולי הוא באמת רגיל? גיבור הספר שלנו, הוטנר, הוא רגיל לחלוטין. הוא קצת אוהב ליילל, לא משהו שמזיק לסביבה יותר מידי. הוא אפילו מודע לבעייה שלו, ככה שהוא באמת שפוי נורמאלי. אחד האדם ממש. לא אצל אנשי הכפר. בעיניהם הוא משוגע פסיכופט רצחני, המאיים על כל אנשי הכפר. לכן הוא נרדף לאורך 200 עמודים, ולאורך היערות המרהיבים של פינלנד. א... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 30
אני אמנם אוהב מאוד ביוגרפיות וספרי היסטוריה אבל לעתים קרובות אני קורא "סתם" סיפורים של ספרות יפה. כך גם הסיפור הזה שמביא אותי אל נופיה ואקלימה של פינלנד שכל כך שונים ממה שאנו מכירים כאן בארץ... זהו סיפורו של אדם בודד מוזר וחריג בסביבה כפרית וקרתנית שאיננה מוכנה לקבל את מוזרויותיו. מעולם לא קראתי את ספריו של ארטו פאסילינה אבל הספר הוא קריא מאוד ויש בו הומור ציני ותחושה של עוול שנעשה ל"צדיק" (אם כי גם הוא לא לגמרי "צדיק") שהזכירה לי את הספרים של דיקנס... אם רוצים, אפשר למצוא פה גם גם איזשהן תובנות כיצד מתייחסת החברה אל האדם החריג וכיצד הוא מצדו מתייחס אליה..... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 76
רמת גן
ספר שונה מהרגיל. מעין אגדה המציבה את האנושיות והתמימות מול הרוע והאטימות. ספר שכיף לקרוא. כזה שעושה טוב על הנשמה אבל לוקח קצת זמן להכנס ל"ראש" שלו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
מושב בצרה
לא יכולתי להניח את הספר מידי. קראתי אותו בנשימה עצורה מתחילתו עד סופו. דבריו של רמי סערי המתרגם המובאים ב"אחרית דבר", רק שיבחו את ערכו של הספר בעיני. להלן ציטוט הפסקה האחרונה ב"אחרית דבר", פאסילינה מעדיף לבנות רומן בדרך פשוטה ומקובלת, עם התחלה, אמצע וסוף ברורים, ראיית עולם בהירה ותפיסות המחדדות דווקא באמצעות הומור את הקיבעונות שיש בלב רבים כל כך מאיתנו (הערה שלי: הדגש בספר הוא ממש על קיבעונות שבני האדם מתקשרים מאוד לשנותם. מכאן הביקורת החברתית והפוליטית של הסופר כפי שהוא מביע אותה בספר). דמותו של הטוחן המיילל שובה את הלב בפשטות ובמורכבות גם יחד... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 72
רמת גן
"אולי קונרי, תעשה בכל זאת בשכל אם תמכור את הטחנה ותעבור לאמריקה. עד כמה ששמעתי, באמריקה הטירוף הוא לאו דווקא מגרעה, ומשוגעים מסתובבים שם חופשי. שם אף אחד לא ירדוף אותך, בתנאי שתעבוד כמו חמור". כך אומר שוטר הכפר פורטימו, מהדמויות הבודדות מהרשויות שיש בהן אנושיות - מעבר להיבטים פיסיולוגיים, לגיבור הסיפור גונר הוטנן, הוא הטוחן המיילל. יש שיגידו, ואסכים עימם בחפץ לב, כי הוא תיאור נאמן של אמריקה. אבל יש בו גם היבט קודר, הנראה לי לצערי הרב כתקף, המשקף את הנגטיב והוא חוסר הסובלנות בפריפריה האירופית כלפי השונה והזר. אכן הטוחן מוכיח כי הוא מוכן "לעבוד כמו חמו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 69
לפיד
חוויית הקריאה בספר הזה היא חוויה מענגת, ולעיתים כל המוסיף גורע. ובכל זאת, כמה מילים: מי שאהב את "שנת הארנב", מאת אותו הסופר עצמו, קרוב לוודאי שיאהב גם את הספר הזה. דרמה המתרחשת בצפון הרחוק של פילנד בשנות החמישים של המאה העשרים: איש גבוה ומעשי בעל הרגלים מוזרים רוכש ומשפץ תחנת קמח ישנה בפאתי כפר קטן. הקונפליקט מוצג כבר בראשיתו של הספר: האם יצליח הטוחן להשתלב ולהועיל בחיי הכפר? האם יקבלו אותו המקומיים בשל תכונותיו החיוביות או שמא ידחו אותו בשל חוסר התאמתו החברתית? הרומן מותח ביקורת אירונית על החברה על רקע יחסיו של הטוחן עם אנשי הכפר, היועצת החקלאית הנא... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 50
עמק יזרעאל
אחת לאיזה זמן אני מתפנה מקריאה של רומאנים עמוקי תוכן ועתירי מילים לאתנחתות ספרותיות קלילות יותר. את הספר הזה קראתי במהלך ימי ראש השנה האחרון. יש בו הרבה תום, אנושיות ואהבה וביקורת חברתית נגד כובד הראש הפנטית של הבורגנות. ועוד יש בו אווירה חורפית מקסימה של כפר נידח בפינלנד ואף שמעולם לא הייתי שם אני מרגיש, אחרי קריאת הספר, שאולי קפצתי לביקור קצר. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 46
גדרה
ספר קצת שונה מהספרים האחרונים שנפלו לידיי בתקופה האחרונה. לדעתי מי שאהב את הספר "שנת הארנב" יתאהב גם בספר הנוכחי. ארטו פאסילינה מגולל עלילה המביעה מחאה, ומעוצבת כאגדה נגד החברה, הממסד ואי קבלת השונה והמובדל. אחרי מלחמת העולם השנייה, גונר הוטונן רכש טחנת קמח ישנה, שעמדה בשיממונה משנות השלושים בסוקובסקי המנומנמת שבלפלנד. גונר מתואר כאיש גבוה, עם שיער חום, סנטר גדול, אף ארוך, מצח גבוה ועיניים שקועות וגדולות. לטענתו הוא הגיע לסוקוסקי שבצפון פינלנד, אחרי שטחנתו הקודמת נשרפה יחד עם אשתו. למרות שרשם הקהילה סיפר שהוא בכלל רווק. האמת לסטאטוס שלו לא התבר... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 66
כפר סבא
שנון. נהניתי. חשבתי על כך: מה היינו עושים אם היה לנו כזה משוגע בכפר? עכשיו אני מתחיל לקרוא את שנת הארנב של אותו סופר. מקווה לאותה שנינות מרתקת... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 69
אשדוד
אותה אוירה תמימה ופשוטה לכאורה כמו "שנת הארנב". גם כאן, סיפור המסגרת נוגע שוב בחריג העצמאי מדי המציג מראה מעוותת מול החברה "המהוגנת", "המיינסטרים". הנוסחה כמובן מוכרת מדמויות הסטוריות אחרות, (הרשל'ה מאוסטרופוליי, החייל האמיץ שוויק, ואפילו צ'ארלי צ'פלין) אך פחות מוקצנת בהומור, שאכן קיים, ופונה גם לצדדים "כבדים" יותר בביקורת החברתית והפוליטית. פינלנד המוזרה, מעניינת גם ביכולת שלה לתמרן מול הענק הסובייטי ממזרח ואפילו להלחם בו פעמיים במלחמת העולם ה-II, וגם בריחוק הקר והחשוך ממרכז העולם. מין שכונת קרח ואגמים נידחת שדייריה דובים ואיילי צפון ולא ברור בדיוק ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

מרתק אותי לקרוא ספרים של סופרים מעמים לא מוכרים. מרתק אותי לנסות לפענח את הקודים השונים של תרבות אחרת, הנזרעים בספריהם. חוץ מספרו הקודם שתורגם של פאסילינה, "שנת הארנב" לא זוכרת שקראתי ספרות פינית. אנחנו נוטים להתייחס לספרות הסקנדינבית כמכלול, אבל יש הבדלים שאני לא יכולה להגדיר בין ספרות נורבגית, שבדית, דנית וודאי לפינית. נראה כאילו פינלנד - שכל מה שאני יודעת עליה הוא שהיא בעלת אוכלוסייה קטנה (כמונו, בערך...), דיכאונית ועקשנית (היא חייבת להיות דיכאונית ועקשנית עם מזג האוויר הזה...) שעברה כמה מלחמות קשות ונשארה עצמאית - אמנם מאויימת על ידי חזקים ממנה - עם ע... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב
ספר נהדר! מעין אגדה עממית פינית עם כל ההומור מחד ומאידך הדמויות "הטובות" לעומת הדמויות "הרעות". חוסר הסובלנות לחריג בחברה. לפעמים חשבתי על דמיון מסוים ל"חייל האמיץ שוויק" - ספר מקסים, מצחיק, מעורר מחשבה, דמויות מעוצבות באופן נהדר. תענוג של קריאה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
רעות
ספור פיקרסקי, והפעם על פינלנד. הורטונן , חייל לשעבר בצבא פינלנד, מגיע לאזור נידח בצפון המדינה ומתחיל לשקם במו ידיו ובמקצועיות ראויה לציון, את טחנת הקמח. אחד התחביבים שלו הוא לילל ולחקות במדויק חיות שונות ו.. בני אדם. חיקוי החיות מעורר מהומה אצל הכלבים והחיות האחרות בכפר ואילו חיקוי בני האדם, תרעומת אצל ..תושבי הכפר ובמיוחד נכבדיו. כמובן יש סיפור אהבה בינו לבין סנלמה, בחורה שבאה מיחוץ לכפר כיועצת לגידול ופיתוח גינות ירק. יללותיו של הורטונן גורמות לנכבדים לאשפז אותו בבית חולים לחולי נפש. והמשך העלילה כדאי לקרוא. המיוחד בספר הוא הסטירה הדקה על העמדת... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 81
רעננה
ספר מקסים, קליל ומצחיק. מגולל את סיפורו של הורטנן, טוחן מיילל מפינלנד שנקלע להמון צרות בגלל היותו טיפה שונה. בגדול מדובר בביקורת על החברה שלא מקבלת את הפרט הייחודי אבל זה לא נכתב בצורה מייגעת אלא להפך מרגיז בצורה משעשעת. לגמרי העביר לי את השבת בחיוך ממליצה בחום ורצה לקרוא את ספרו הראשון- שנת הארנב. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 37
נתניה


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ