ביקורות ספרים על הספר אמון: סבא שלי היה יורה בי

כל מי שראה את הסרט "רשימת שינדלר", ואני מניח שמדובר ברוב מי שקורא מילים אלו, זוכר את הדמות האיומה של אֵמוֹן גֵּת, המפקד הסדיסט של מחנה הריכוז פלאשוב שיורה באנשים להנאתו מהמרפסת של ביתו, שהשקיפה על מחנה הריכוז. 62 שנים אחרי שאמון גת נתלה בסמוך למחנה הריכוז שבו רצח אלפי אנשים (מסתבר שיש סרטון ביוטיוב של ההוצאה להורג), בשנת 2008, ג'ניפר טגה אישה גרמניה בת 38, חצי שחורה, מעלעלת בספר בספריה העירונית שלה, ומגלה לתדהמתה שאמון גת הוא סבא שלה. כיצד ואיך היא לא ידעה דבר על כך? תצטרכו לקרוא בספר. בכל אופן, כך מתחיל הספר הזה הזה שהוא מטען כבד מאוד איך שלא תהפכו אותו. מסמך... המשך לקרוא

יוֹסֵף

ספר מעניין מאד, על דור שני ושלישי לצורר נאצי אכזרי ומרושע במיוחד. לא נתקלתי מעולם בספר או סרט שעוסקים בנושא דור ההמשך בגרמניה, והספר מעלה שאלות רבות בעניין האשמה, אחריות, גנטיקה, בחירה או גורל חתום. ג'ניפר נמסרה לאימוץ בגיל צעיר, ומגלה את עובדת היותה נכדתו של נאצי לקראת גיל 40. על אימה היא יודעת בעיקר מסרטים וריאיונות שערכו איתה בהקשר לאביה, האם לא מעוניינת בקשר הדוק גם כשזו מנסה להתקרב. מעניין לצפות ביוטיוב בסרטונים על אימה כדי להשלים את התמונה. https://www.youtube.com/watch?v=CAZzR9mV3Zo מעניין במיוחד לראות כיצד גם ג'ניפר וגם אימה מתקשות להשלים עם מעורבותה ואחריות... המשך לקרוא

לימור

מה קורה כשיום אחד מגלה אדם סוד נוראי מעברו, סוד בקנה מידה גלובלי? סוד שמגלים אינו דבר משמח ומה שגילתה ג'ניפר טגה היה מעורר פלצות. הסוד מתגלה כשג'ניפר מגלה ספר העוסק באמה בספריה הציבורית ולגמרי במקרה, אותה אם שמסרה אותה לאומנה ולא לקחה אותה בחזרה. דרך האם, והספר, מגלה גנ'יפר שהיא למעשה נכדתו של אמוׂן גֶת, מפקד מחנה פלאשוב בפולין. מי שראה את הסרט רשימת שינדלר זוכר בוודאי את סצינת המפקד היושב על המרפסת ויורה להנאתו ביהודים העוברים תחתיו במחנה. מעורר פלצות כמו שזה נשמע וכמו שזה נראה בסרט. ג'ניפר מגלה זאת כשהיא בת שלושים פלוס, אם לשני ילדים. בעצמה היא בת לבת... המשך לקרוא

מורי

הספר הזה מוכיח עד כמה סיפורי חיים יכולים להיות בלתי נתפסים ששום סרט הוליוודי ישווה להם. ג'ינפר מגלה בגיל 38 שהיא נכדתו של אמון גת, וזה מתווסף לכך שאימה נטשה אותה בילדותה ושהיא תוצר מערכת יחסים בין אישה לבנה וגבר שחור...היא חוקרת את עברה וחושפת בספר נדבך ועוד נדבך מחייה המדהימים. ספר נהדר מומלץ בחום... המשך לקרוא

איילת

הספר הזה הוא מזן הספרים הביוגרפים, שלאחר שמגיפים את הדף האחרון, עוצמים את העיניים, ונוטלים נשימה עמוקה, עד שחשים שהחמצן חילחל היטב לתוך הנימים. הביוגרפיה הזו מתחילה במפגש של ג'ניפר עם ספר בסיפריה. מה מיוחד במפגש הזה? הרי אי אפשר לפגוש משהו אחר חוץ מספרים וכתבי עת בסיפריה, לא? ציטוט עמוד 9: "קורות חייה של מוניקה גת, בתו של מפקד מחנה הריכוז מתוך "רשימת שינדלר". מוניקה גת! אני מכירה את השם הזה. זה שמה של אמי. אמי שמסרה אותי למוסד לילדים ולא ראיתי אותה שנים רבות." גם שמי היה פעם "גת", נולדתי עם השם הזה, על המחברות הראשונות שלי בבית הספר כתבתי "ג/ניפר גת" עד ש... המשך לקרוא

לי יניני

הספר הזה נכנס לרשימה שלי ברגע שנתקלתי בו לראשונה. זה נראה ספר מעניין: מדבר על השואה, כך שמעתי – אז למה על הכריכה מופיעה אישה כהת עור? ולמה סבא שלה היה יורה בה? מיהו בכלל סבא שלה? - - - - - - - - - - "...באחד הימים נכנס אמון גתה לביקור במפעל. חרדה איומה נפלה על כל העובדים, ביקורים כאלה אף פעם לא הסתיימו בטובות. הוא עמד ליד הכניסה המוארת, סוקר את קרבנותיו וחושב במה לשעשע את עצמו הפעם. גתה אהב להתעסק עם דמויות בולטות, זה הווה אתגר מיוחד למוחו הסדיסטי..." (שריקות) "כשאמון גת הרג מישהו, הוא הורה לחסל מיד אחר כך גם את קרוביו של זה, משום שלא רצה לראות "אנשים לא מרוצים" במ... המשך לקרוא

קריקטורה

מצויין! הספר הוא מסמך אישי מסקרן ונוגע כאחד. בעת הקריאה,הרגשתי שאני מלווה את הסופרת צעד אחר צעד, מרגע הגילוי על היותה נכדתו של אמון גת ועד להשלמה עם אילן היוחסין שלה. ג'ניפר טגה מצליחה להעביר את תחושותיה ויוצרת תחושת הזדהות עם הקורא. מצאתי את עצמי לא אחת שואל את עצמי כיצד אני הייתי מגיב אם הייתי במקומה... האם הייתי נסער? אדיש? אולי הייתי עובר את כל קשת הרגשות שעברה ג'ניפר? אולי רק חלק מהם? אלה שאלות שלנצח לא תהיה לי תשובה עליהם. אך הסיפור של ג'ניפר נוגע ללב למרות הכל. הכתיבה אינה מקצועית, אך אולי דווקא בגלל זה היא מושכת להוסיף ולקרוא "רק עוד עמוד אחד" (כש... המשך לקרוא

HuSh

ספר מעולה! הסיפור האישי של ג'ניפר טגה מעורר השראה, וגורם לך להבין שאי אפשר להאשים אנשים על פשעים שבוצעו ע"י הוריהם, סביהם וכו'. הסיפור נותן מבט מתומצת על חייהם של הדור השני והשלישי של הנאצים שנאלצים לחיות עם שאלות ללא מענה ברוב המקרים. זה מזכיר לא מעט את המצב של הדור השני והשלישי של ניצולי השואה. זה מעלה את השאלה: "האם אפשר לסלוח לגרמנים על השואה?", והתשובה היא שלא ניתן לסלוח לנאצים על הפשעים שעשו, ואילו לדור השני והשלישי אין מה לסלוח כי הם לא אלה שביצעו את הפשעים של אבותיהם. הספר מאוד מומלץ!... המשך לקרוא

NuMb

ספר נדיר מבחינת הסיפור האישי והקונפליקטים האישיים המתוארים בו. עוצמות רגשיות קשות להתמודדות. לכל אורכו גרם לי לחשוב מה אני הייתי עושה במקומה? שואה מזוית קצת אחרת.... המשך לקרוא

תולעת חמודה

16 שעות עברו מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר עד הרגע שסיימתי את העמוד האחרון. הספר הוא מסעה האישי של ג'ניפר טגה שיום אחד, בזמן שעשתה מה שרבים אחרים עושים- הלכה לספרייה וחיפשה ספר טוב לקרוא. רק שיום אחד בשונה משאר הימים הספר ששלפה התגלה כספר העוסק באמא שלה. למה שמישהו יכתוב ספר על אמא שלה? חשבו רגע- מה היה עובר עליכם אם בוקר אחד הייתם מגלים כי סבא שלכם- בין אם אתם קרובים ובין אם פחות- עדיין, סבא שלכם!- הוא לא פחות ממפלצת חסרת אנושיות שכתחביב לצהריים היה אוהב לצאת למרפסת ביתו במחנה פלאשוב ולירות להנאתו ביהודים. כיצד זה משפיע על אדם נורמטיבי ורגיל לגלות שבעור... המשך לקרוא

אל

ספר שהוא מסע גילוי, של נכדה את סבה שהיה איש SS ומפקד מחנה ריכוז פלשוב. אדם שהוא אבטיפוס לקלגס נאצי שצבר עבר עשיר של הוצאות להורג, פיקוד על חיסול כמה גטאות, הקמה של מחנה השמדה ועוד ועוד. הכותבת, עושה מסע להבנת התהליכים שיוצרים מפלצת, וזאת במקביל להתנהגות המשפחה הקרובה , אשתו ( סבתה של הסופרת) בתו, (אמה) ואפילו העוזרת היהודיה שנלקחה לשרת אותו. לא לטעות, ג'ניפר טגה , הנכדה היא כהת עור, בתחילה חשבתי כי מדובר באיאן חריסי, הסופרת ההולנדית שכתבה על האיסלאם, אבל התברר שאין טעות. הסופרת היתה בישראל לפני היוודעה אל עברה ( היא ילדה מאומצת). כמו חלק מהאנשים שמידע דרמ... המשך לקרוא

אורי רעננה