ביקורות ספרים על הספר ניצבת

יש ספר שמצאתי בספריית רחוב והוא מעין קטלוג או מדריך ליצירות מוזיקה סימפונית לאורך השנים שבהן התפתחה המוזיקה הזאת, כולל מדריך למונחים השונים, התייחסות למלחינים העיקריים, לרוח התקופה ולהשפעות הדדיות. כשהייתי מספר חודשים בחל"ת לקחתי את המדריך הזה ואת האתר youtube והתחלתי להאזין ליצירות על פי הסדר, שזה קצת כמו ללמוד לשחות בהתכתבות, אבל אולי משהו מפעפע בכל זאת. ואז הגעתי למוצרט וקצת הרמתי ידיים, וגם התחלתי עבודה חדשה וכל הפרוייקט נזנח. כל זה כדי לומר שההשכלה המוזיקלית שלי מאוד מאוד חסרה. נוגה היא מוזיקאית. ולא סתם מוזיקאית, היא נבלנית, כלומר נגנית נבל, וע... המשך לקרוא

נצחיה

זה הספר הראשון(והאחרון) של א.ב. יהושוע שאני קוראת וזה בהחלט ברמה של דניאלה סטיל. גיבורת הספר נוגה מעצבנת ברמות, כל העלילה היא בעצם על כלום, שבמרכז שלה שאלה למה נוגה לא ילדה ילדים "להורים שלה ולבעלה".בנוסף יש הרבה סיפורים מייגעים על מוזיקה קלאסית, הרי נוגה נבלנית(אוקיי..) ושאר דברים הזויים-כן, כמובן אמא שלה בת 75, אבל בריאה לגמרי ואיתנה ואבא מת מות צדיקים שעל זה כולם שמחים ולא בכו בהלוויה, ונוגה התקבלה לתזמורת הולנדית, ובעלה נזכר בה עשר שנים אחרי שניתקו קשר, כי הוא כל כך אוהב אותה ותובע ילד שלא ילדה לו, וכמובן היא מקבלת תפקיד של ניצבת(סתם לעמוד ולאכול ארוחו... המשך לקרוא

דריה פופרבקו

ב. יהושע לקח שני נושאים יומיומים והביא אותם לדיון מענין. האחד, האם יטיב עם האם האלמנה להשאר בביתה בירושלים, בדירה מאד ישנה ובשכונה שהתחרדה או לעבור לבית אבות מודרני בתל אביב בסביבה חדשה עם אנשים לא מוכרים. איזה מהפתרונות יטיב עם ילדיה וניגוד האינטרסים של הבן מול הבת מול האם. דיון כזה מתרחש כיום ברבים מהבתים בישראל כאשר דור מקימי המדינה ודור הביבי בום מזדקן. הדיון השני הוא על סרובה של נוגה נגנית נבל בתזמורת הולנדית, להביא ילדים בכדי לא לותר על הקרירה. תוך כדי הסיפור מתגלים כעסים של ההורים והאח להחלטה זו ומצד שני יש תחושה שהסיפוק שנותנת הנגינה לנגה ל... המשך לקרוא

אסתר

את רוב הספרים שאני קונה, אני קונה בחנויות יד שנייה. הדבר מספק לי המון חיוכים ברגעים רומנטיים ונפלאים, כשאני פותחת בעמוד הראשון ורואה רישומים כמו "שייך לפלורה, דצמבר 1982", או "לנינה אהובתי, שלך לעד, אפרים, חיפה 1979". דווקא הפעם, קניתי עותק יחסית חדש, כמעט לבן בוהק, של ספר שמלכתחילה נכתב ב-2014, וכשפתחתי אותו התרגשתי לגלות שכתוב בעמוד הראשון, בדיו כחול נובע - "לציפי, בברכה, א.ב יהושע". אז גרופית אני לא, רק קצת רומנטיקנית, והחוויה הזו גרמה לי לגשת מחויכת אל הספר, שמתאר את קורותיה של נוגה - מוזיקאית, מנגנת בנבל, גרושה בת 42 ללא ילדים המתגוררת בהולנד - פחות או יותר ב... המשך לקרוא

ניצבת הוא קשקושון. אם יש לכם משהו דחוף יותר לעשות, זה כל מה שאתם צריכים לדעת. אם אתם סקרנים, השארו אתי. א. ב. יהושע אולי יודע לכתוב, אבל זה לא משכנע. כאן הוא מספר לנו על אחת נוגה בת 42 (איילת זורר בסרט שיהיה), שהיא נבלנית הולנדית. משום קריירה זו היא ויתרה על הבאת ילדים ובעלה לשעבר אוריה (נתן דטנר או אלון נוימן, אני לא סגור, בסרט שיהיה. צריך אודישן) ויתר עליה בגלל עובדה זו. הוא לא היה מוכן לוותר על ילד, אז הוא עזב. יום אחד היא מקבלת טלפון מאחיה חוני (אורי פפר בסרט שיהיה). הוא משכנע אותה לבוא לישראל לשלושה חודשים ממאי והלאה, שאז מתפנה דירה בתל אביב בדיור מוגן, ושם ... המשך לקרוא

מורי

ניצבת , נקרא בהנאה מרובה. הרגשתי כאילו הוא עוטף אותי בפלומת נוצות נעימה. לדעתי ניתן ליהנות ממנו מבלי להתפלפל ולהתעמק בסמלים אשר פוזרו ביצירה. ברובו הוא עוסק במערכות יחסים בין הדמויות הראשיות, המתוארות על רק נופים אנושיים ועירוניים. נוגה נבלנית הבוחרת לא ללדת ילדים , גורמת לקרע עקב החלטה זו בנישואיה ולמתיחות ומשקעים ביחסיה עם הוריה. היא מתגוררת בהולנד, אמה גרה בדיור מוגן בירושלים, אחיה נשוי , מתגורר בתל אביב מנסה לגורם לאמו להעתיק את הדיור המוגן מירושלים לתל אביב. אמה מסכימה לעבור לתל אביב לדיור מוגן לתקופת ניסיון של שלושה חודשים. נוגה נקראת להפס... המשך לקרוא

צילה

נ י צ ב ת - א.ב. יהושע – The Extra סופר יכול לכתוב על כל נושא, בין אם הנושא קרוב לליבו, בין אם הוא חלק מעיסוקיו או מעיסוק המקורבים אליו. סופר יכול לכתוב הכול גם כשאינו בקיא בנושא, אלא אם עושה מחקר מעמיק ולומד את כל הניואנסים החשובים לשלמות הכתיבה. אך השאלה, אם כתיבתו משכנעת את הקורא באמיתות הדברים ואם הקורא נסחף ונהנה בעת הקריאה מתחילתה ועד סופה. האם הסופר א.ב. יהושע נגן תזמורת? האם הסופר מנגן על נבל או כלי מיתר אחר? או שמא אחד ממקורביו מנגן על נבל? ייתכן מאוד שהסופר אינו נגן תזמורת ואינו מנגן על כלי כל שהוא, אך ייתכן מאוד שהוא חובב מוסיקה קלאסית ומכיר היטב... המשך לקרוא

פני

ספר קריא למדי אך משעמם וסתמי. לא הבנתי מה בעצם המסר שלו. לא גיליתי בו רבדים עמוקים. הדמות הראשית לא מעוררת שום עניין או הזדהות. שאר הדמויות חלשות ושטחיות. הספר מוגדר בגב הכריכה כ"רומן הנינוח והמשעשע ביותר של א.ב. יהושע". לא מצאתי בו שום נינוחות או בדל של משפט הומוריסטי.... המשך לקרוא

יסמין

אכזבה גדולה. הספר אומנם קריא אבל א.ב. יהושע לא מצליח להתמודד עם הדמות הנשית אותה הוא מתאר ולא יורד לעומק התהליכים הנפשיים אותה עברה בעבר ועוברת תוך כדי הסיפור. כאישה לא הצלחתי להתחבר לספר... המשך לקרוא

dorit:-)

אימה של נוגה התאלמנה ונותרה לגור לבדה בדירה בדמי מפתח בלב שכונה מתחרדת בירושלים. אחיה של נוגה גר בתל אביב ומצליח לשכנע את האם לעבור לגור לניסיון לשלושה חודשים בבית דיור מוגן קרוב אליו. האם חוששת שאם תשאיר את הדירה בירושלים ריקה יצליח עורך הדין של הבעלים להוכיח שעזבה את הדירה ולהשיבה לידי הבעלים. כדי להרגיע את האם החרדה לאבד את דירתה מוזמנת נוגה, נגנית נבל בתזמורת מצליחה בהולנד, לגור בבית ההורים בזמן שהאם בוחנת את אפשרות המגורים בבית הדיור המוגן. כדי שנוגה לא תשתעמם בזמן שהותה בארץ מסדר לה אחיה עבודה כניצבת בסרטים. הספר מצליח לעניין לפרקים, אבל ל... המשך לקרוא

נוריקוסאן

100 עמודים ראשונים היה מעולה. ואז כאילו הוא נרדם... המשיך והדרדר עד הסוף הגרוע שגרם לי לבדוק עם הספר אכן שלם ולא חסרים בו עמודים. אכזבה.... המשך לקרוא

שירן

מאד נהניתי מקריאת הספר. קריאה קולחת. הנושא מעניין. א.ב. יהושע מעלה מספר שאלות לעוברות כחוט השני במהלך החיים מגיל בגרות ועד לזקנה. מערכת היחסים בין הבת לאם , בין הבן לאם (מערכת מגוננת עד שתלטנית). ירושלים ברקע כעיר עם נתינה. מערכת יחסים בין חילוניים לחרדים. הצורך להגשמה עצמית על חשבון יחסים במשפחה. ספר תענוג. ... המשך לקרוא

מירה

התחלתי לקרוא, בהתחלה בהנאה, אך יותר ויותר מתוך תחושה של חובה. בכל זאת, א.ב. יהושע. בשליש השלישי נשברתי. בעיני, הספר קודם כל לא מספיק מעניין. הוא לא אמין, הדמויות הזויות ולא "הולכות" לשום מקום. אכזבה.... המשך לקרוא

אריגה

ניצבת, אחת מיצירותיו הטובות של יהושע, שבורא כאן אווירת חלום העושה חסד עם הספר והופכת אותו ליצירה על זמנית. דמותה של נגה, נגנית הצ'לו המתמסרת לאמנות אינה יוצאת דופן כשלעצמה. נהפוך הוא - היא נתפסת כווירטואוזית מוזיקלית הנסחפת גם אחר סוגי אמנות נוספים. יש שיאמרו שסיומו של הספר מעיד על פתרונו של המספר לסוגיית הלידה, אך לדעתי אין זה המקום לשפוט את היצירה דרך הסיום. ביקורת זו מרדדת את הספר והופכת אותו לעוד טקסט לוקאלי, וחבל. הגיבורה אינה מתלבטת אם ללדת אם לאו, אלא חיה בשלום עם החלטותיה בעבר ובהווה. האם הפלת העובר בעבר הופכת אותה למישהי שאינה מגשימה את הנשי... המשך לקרוא

דובון

- כדאי לקרוא בשביל הכיף ולא להתפתות לסימבוליקה אפשרית. מהנה (אלדה ע.) - כותב יפה. ספר נחמד. הסוף משונה (עמי ע.) - לא התלהבתי (שלמה ג.) - התרשמתי, אהבתי (גלה ג.) - אהבתי מאוד, קליל ונחמד מאוד!(סופקה ב.) - מאוד מאוד מצא חן בעיני. המלצתי לבתי. לא עזבתי אותו. רוצה לקרוא עוד יצירות שלו (זהבה ק.) - מומלץ מאוד, גם קריא וגם בעל מסר. אהבתי. לא יכולתי להניח אותו מן היד (יהודית א.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

החדש של אברהם ב. יהושע הוא קודם כל החדש של אברהם ב. יהושע. ספרים חדשים של סופרים גדולים נוהגים להיות קודם כל הספרים החדשים של הסופרים הגדולים. כך זה היה תמיד, תשאלו את אורלי קסטל-בלום. ובכל זאת יש משהו משחרר בקריאת הספר לפני שמגיעות הביקורות וטבלאות רבי המכר. כי גם כשהספר הוא הספר החדש של אברהם ב. יהושע יש מרווח כזה, קצר מאוד, בו אפשר לקרוא אותו כמו שקוראים כל ספר לשם הספר ולא מתוך תאוות המעריץ. כך קראתי את הספר הזה: בשלווה יחסית, ודווקא לא מפני שרציתי... הספר הכריח אותי. בהמשך אגיד עליו עוד דברים אבל מעל הכל 'ניצבת' הוא ספר נעים ומושך לקריאה ויש בו יותר מרג... המשך לקרוא

zooey glass

א.ב. יהושע, לדעתי, הוא מהסופרים הישראלים המשובחים. אהבתי מאוד את גירושים מאוחרים, אש ידידותית, שליחותו של הממונה, המאהב, השיבה מהודו. הספר הניצבת טוב, אך יש מן תחושה של לאות ואיטיות. חלק מן הדמויות חיוורות קמעה, חלקן מעוררות אמפטיה ומתוחכמות (אמה של הניצבת). הומור דק מלווה פה ושם ומעלה חיוך על השפתיים. כתוב טוב, קריא ומומלץ... המשך לקרוא

Tamar