ביקורות ספרים על הספר תנו לשד לישון - דייב גרני #3
|
ספר בסדר מינוס, תקראו רק אם אין לכם משהו אחר לקרוא...
לאחר הספר השני שאותו אהבתי באמת ואף חזרתי לקרוא כמה קטעים מחדש, הספר הזה לא רק שלא הלהיב אותי, ממש התאכזבתי.
העלילה בקצרה- לאחר פיצוח 2 פרשיות באופן מזהיר, דייב גרני הבלש המהולל לשעבר מחלים מפציעותיו,
ואז באופן "מפתיע" מגיעה אליו הצעה לשמש יועץ לכתבה על בני משפחה של נרצחים בפרשת רצח סדרתי...
אז מה לא אהבתי? העלילה נמרחת כמו מסטיק. שוב אותם שטיקים של סוכנים ממסדיים שמזלזלים בגרני שיודע הכל, והם מתנכלים לו... לצידו עומד כמובן הבלש הארדוויק(שאת דמותו אני דווקא אוהבת, הוא אמיתי ולא מתייפייף)וכמובן, ברגע ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
השלישי בסדרה ונראה שלא נס לחו של הסופר. נכון אפשר היה לקצר ישנם קטעים המסתובבים סביב עצמם בכל שלושת הספרים אבל מעט אורך רוח משתלם. ספר מתח עטור בניחוח רומנטי חעיחה וחעילה. מומלץ מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר מתח מצוין של ורדון אך שני חסרונות בצידו, האחד כרגיל נוטה להתפלספות עם נטיה למרוח את הסיפור בין ההתקדמות של פיסות העלילה והשני זהו ספר השלילשי בסדרה וכבר נמאס מתיאור יחסיו עם אשתו מדלן אין שום התחדשות הכל חוזר מאותו דבר הבנו שהיא קוראת אותו הבנו שאנחנו לא מבינים מה באמת מחבר אותה אליו ועדיין נתתי ציון 4
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש מקרים שאסור לגעת בהם, אסור לעורר את השד, אבל אחרי עשר שנים שוב עורר מקרה הרצח בעבר עיניין כאשר תחקירנית מקומית עם תחנת טלויזיה צהובה החליטו לעשות כתבת תחקירים.
אל התחקירנית חובר דייב גרני הבלש המהולל גמלאי אשר חי באיזור כפרי הרחוק מכל התרחשות אבל בליבו ובעצמותיו עדיין בוער בו הרצון להיות בעניינים.
התחקירנית, בת של מכרה רחוקה מכניסה אותו לראיונות כיועץ אבל הכל החל להשתבש, איומים באויר, מקרי אלימות וחבלות. משהו רודף אחריה? אחריו ואז זה קורה.
תוכנית הטלויזיה הצהובה מוקרנת ולאחריה שום דבר כבר לא חוזר לקדמותו.
השד הרים את ראשו, השד התעורר ודרש א... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דייב גרני, הבלש בגמלאות – שמוחו עדיין חד כתער – חוזר אל הקוראים עם תעלומה נוספת. במשך שנים על גבי שנים אף אחד לא גילה מי הוא "הרועה הטוב", הרוצח הסדרתי שעל הכוונת שלו היו בעיקר העשירים כקורח. לאחר הפסקה של כעשר שנים, הוא חוזר לרצוח את בני המשפחה של הקורבנות אחרי שידורה של תכנית טלוויזיה בנושא, שככל הנראה מוציאה אותו משלוותו ומלבה בו את אש הנקמה.
גרני חושב שיש כאן יותר מן הנראה לעין, ומתנגד להנחות היסוד עליהן התבססו מיטב החוקרים שטיפלו במקרה במשך השנים. כמובן שהדבר גורם לעוינות כלפיו לגדול ומקשה עליו לקבל גישה למידע רלוונטי שעשוי לזרז את פתרון התעל... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ב"ה
סמפוניית מתח משובחת מאוד שמתחילה בצד אחד של הכריכה ומסתיימת בכריכה השניה, מתובלת בשלווה פסטורלית שרק מעצימה את המתח ולא נותנת מנוח.
יש לי רק בעיה אחת - איפה הנחתי את "פיטר פן חייב למות" ?
ואני מתגעגע לג'ק ריצ'ר...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכבוד עניין אישי מסויים וסודי בהחלט, חגגתי את קריאת ארבעת ספריו של ורדון ברצף. כולם בקריאה שניה או שלישית עבורי...
ובכן, לא איש בשורה אנוכי היום. לא ולא.
ספריו של ורדון אומנם טובים, אך הספר הזה הוא הפחות מוצלח מכולם. עלילה שלא ממריאה, ופינאלה שלא מפילה מכיסא.
מה כן טוב? יש בספר דמות אחת ששוווה קריאה. 'מקס הזועם'.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
העלילה הכללית טובה והפענוח לא צפוי ועל זה שאפו לורדון! מכל הספרים עד עכשיו את זה הכי אהבתי. אבל...
כמו הספרים הקודמים- גם הספר הזה נמרח ואפשר היה בכיף לקצר אותו ב-50 עמ' לפחות
אני עושה קצת הפסקה מורדון ועובר לרומן. הספרות הבלשית עייפה אותי נכון לעכשיו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב אז ככה..
יש לי ימים שאני אוהבת לקרוא רק מתח ויש ימים רק רומן הימים האלו קראתי ספרי מתח
להעביר את ימי החגים ולא להיות כל הזמן ליד אוכל(סתם בצחוק)
אוהבת מאוד את הסופר ג'ון ורדון אבל הוא לא הפיל אותי כאן בספר הזה,
בדר"כ אני אוהבת להיות במתח עד העמוד האחרון וכאן זה לא קרה משום מה..
אבל הוא ספר טוב וממליצה בחום למי שאוהב/ת מתח לצאת מהשגרה..
המשך ערב מקסים... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פעם, לפני הרבה שנים, קראתי בעיקר ספרי מתח.
אמא שלי, חובבת קטנה מאוד של ספרי מתח, ניסתה אז להכיר לי את עולם הספרות היפה.
ספר יכול להיחשב לספר טוב, כך היא טענה אז, כשאפשר לקפוץ לפרק האחרון באמצע - וזה לא יהרוס לך (וכן, אתם בהחלט יכולים להסיק מזה על הדרך בה היא קוראת ספרי מתח).
טוב, ההבחנה האינטואיטיבית הזו כנראה לא תיכנס לשום ספר אקדמי על חקר הספרות, אבל אי אפשר שלא להודות שיש בה משהו:
ספר שכל ההנאה שבקריאה בו טמונה רק בגילויים המרעישים שבסופו - כנראה אינו איכותי במיוחד.
כשקוראים ספר טוב - נהנים גם מהדרך, לא רק מהמתח ומהרצון לדעת "מי עשה את זה".
וכל ההקדמה ה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת היא שקראתי את הספר לפני זמן רב , אך לא כתבתי עליו ביקורת עד כה.
הספר ממשיך קו מתמשך להמשך חייו של דיב גרני , בלשינו בגימלאות.
גם הוא כפי שהיה ב2 ספריו הקודמים. נסחף בדרך לא דרך להתמודדות אפלה , מסוכנת מאד , מול רוצח הנקרא הרועה.
רוצח מבריק וחולני , אשר לא משאיר ולא השאיר ולו רמז קל שבקלים לאורך השנים בהם רצח בעבר.
עקב היותו זהיר מאד , רוצח שאינו משאיר ולו סיב שיוביל לתפיסתו.
כל האלמנטים הללו גורמים לו להראות קר ומפלצתי מאין כמוהו, וההתמודדות של דייב מולו גורמת במהלכים רבים בספר לצמרמורת אמיתית. אפילו דייב עצמו מוצא את עצמו לא פעם עם שיער סמור מפחד כ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
משהו כנראה דפוק אצלי כי כשאני קוראת בספרי מתח בהם כותבים על בלשים המנהלים מאבק נטול פשרות ורווי אדרנלין סביב השעון ברוצחים ופושעים המהווים סכנה תמידית לאנשים תמימים (כמוני?!) ועל ישיבות תאום בין מחלקתיות המדיפות טסטוסטרון ומאבקי אגו, אני חושבת לעצמי :"מתי באורח החיים המטורף הזה הם מדיחים את הכלים או מחליפים מצעים... מתי הם מכינים לעצמם אוכל, מתי הם בכלל מחרבנים (ותסלחו לי על הביטוי אבל כולנו עושים את זה, סביר שגם הם יצטרכו) או ישנים... "
ג'ון ורדון אמנם לא מתאר את כל הרגלי ההיגיינה של דייב גרני (טוב נו, לא צריך להגזים) אבל הוא בהחלט נוטע אותו בתוך חיים ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בסדר אך לא יותר. נראה ש ג'ון ורדון מותח את הנוסחא לספרי דייב גרני יותר מידי. הנוסחא אומרת לייצר סדרת רציחות שידוע עליהם מעט מאוד אם בכלל או שידוע הרבה רק פרטים לא נכונים , ואז להתחיל ולשים סימני שאלה על העובדות הלכאורה ברורות כ"כ וכך להתחיל לפרום את המיסתורין. הנוסחא שהפכה את שני הספרים הראשונים למדהימים, נוצלה לרעה:
א. העובדות לא התבררו לדייב כמעט עד סוף הספר
ב. גם דייב גרני הבלש המהולל ידע כמעט עד הסוף שמשהוא לא בסדר רק הוא לא ידע לשים סימני שאלה נכונים כמעט עד הסוף
ג. אין רמזים שיכולים לתת לקורא לפצח את התעלומה
ד. פתרון תעלומה כמעט ומנותק לגמרי ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממשיך באותו הקו של "חשוב על מספר" ו"עצמי עיניים חזק".
מרגישים את טביעת העט של ורדון.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
שני הספרים הקודמים שלו היו טובים מאד. בספר הזה לא הצלחתי למצוא עניין, וגם לא ממש מתח (מלבד סצנת הסוף). תיאורים די מעייפים של ראיונות ומחשבות. הסופר יודע לכתוב מצויין, הדמות של דייב גרני מאד מעניינת, ואלו הסיבות היחידות שהמשכתי לקרוא. מאכזב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בשבוע שעבר חזרתי מקופנהגן.
כמנהגי בקודש אני לוקח עימי שלושה ספרים לדרך. אחד להלוך, אחד לשם, ואחד לחזור.
בהלוך קראתי את "מוקש קטלני", שם קראתי את "תנו לשד לישון" ובחזור ישנתי.
וכך בין נסיעת רכבת לשינה במלון, נגסתי ובלעתי בשקיקה את הספר, או במילים אחרות
תנו לשד לישון לא נתן לי לישון.
ועם כל כמה שנהנתי(ובאמת שכן), הספר עדיין לא הפיל אותי לגמרי. ברור שהוא טוב,וגרני הוא אחלה דמות,
והרי איך תהיה בלש בגמלאות אם לא תתיסר קצת, אם לא תסבול קצת? ובכול זאת משהו היה חסר לי.
הפיתרון מעט מאומץ, הסוף טיפה....
איך אומרים אצלנו-"נו שויין, תמיד יהיה עוד ספר, יו?"... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתמול בלילה, מיד כשסיימתי את קריאת הספר, קיבלתי שיחת טלפון מחו"ל, על צג השיחה המזוהה היה המספר הזה 0014 או משהו כזה.
"אפרתי?, מדבר ג'ון ורדון, איך היה הספר? את מתכוונת לכתוב עליו בסימניה?"
אם לא ששכבתי במיטה (התנוחה החביבה עלי בזמן קריאת ספר) הייתי נופלת מהכיסא, כמו שאומרים. "מי אמרת שאתה?"
"ג'ון ורדון, הסופר של תנו לשד לישון, הייתי מעוניין לדעת מה דעתך על הספר שלי."
"שמע אדוני, לא ברור לי מאיפה אתה יודע שבזה הרגע סיימתי את הספר שלך, אבל זה מעורר חשד מסויים." בעודי מדברת ניערתי את הספר כדי לחפש איזה שבב ניסתר שהוטמן בין דפיו, אבל חוץ מפיסה קטנטנה של פסק זמן שנשר... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכן מותחן חד כתער, אכן המתח מורגש בכל עמוד, אכן ורדון סופר אינטלגנטי וחכם בעיני, אז מדוע אהבתי אותו פחות מספרו הראשון ״חשוב על מספר״?
בשיחות עם אנשים שקראו גם הם חוו את אותה הרגשה. חשוב על מספר היה מעולה בעיני. הסוף היה מותח ולא נשמתי כשקראתי את העמודים האחרונים.
משום מה פה, נשמתי, אכלתי, ואפילו הפסקתי לרגע תוך כדי...
למרות זאת אני בהחלט ממליצה עליו (את הספר השני שלו , לא קראתי).
בקורת קצרה ולעניין. מקווה שתרמתי משהו למישהוא...... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
ג'ון ורדון יודע לכתוב. גם אם מנטרלים לרגע את עלילות הפשע המורכבות שהוא טווה ואת שמות הספרים הבומבסטיים במקצת, יש משהו בספרים שלו שהופך אותם לקצת שונים מהמקובל בז'אנר.
אנטי-גיבורים זה כבר קלישאה. זה אלכוהוליסט, ההוא חלש אופי, לזה יש אישיות בעייתית, אף אחד לא ניחן באישיות סוציאלית או כובשת במיוחד (חוץ מג'ק ריצ'ר - אבל הוא אמיתי בערך כמו טום קרוז). אבל משהו בדייב גרני ובדרך שבה הוא בוחן את העולם, חביב עליי במיוחד. נראה שהוא מתמודד עם מחשבות ובעיות שלא תלויות רק בחקירה שהוא מנהל אלא גם בעולם הרגיל, שמה לעשות - לפעמים גם לו מותר לחדור לפעמים לחקירת רצח ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפעם ג'ון ורדון ייאלץ להסתפק בשלושה כוכבים בלבד...
אחרי שני ספרים פשוט מעולים שהפכו את ורדון לסופר ספרי המתח החביב עליי בימים אלה, לא היה סיכוי שאפספס את הספר השלישי. אבל התאכזבתי. כלומר, זה עדיין ספר מתח טוב יחסית, אבל משהו שם פשוט לא זרם לי. 500 פלוס העמודים יכלו בקלות להצטמצם בשליש, בעיקר כי סצנת הסיום הייתה חלשה ולא ממש מפתיעה לטעמי ולא היה צורך בכל כך הרבה הכנה אליה.
הפעם דייב גרני, הבלש המהולל, מנסה לפענח מקרה של רוצח סדרתי שחזר לפעול לאחר 10 שנים. כרגיל הוא נקרע בין סגנון החיים החדש שהוא נקלע אליו, שאפוף בטבע, שלווה וארוחות ערב משפחתיות עם אשתו מדלן... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
