ביקורות ספרים על הספר קצב התמוססות הקרחונים

כשהקריירה של דניאל כאיש ביטוח מסתיימת בנסיבות לא נעימות, מקבלים חייו תפנית, וכל מבנה עולמו מתחיל להתמוטט גם הוא. דניאל הנשוי לנגה, שהיו לה חלומות להיות ציירת והחליפה אותם בסידור חלונות ראווה, הם הורים לילד בן תשע שנראה שסובל מהפרעת ADD כלשהי, ולא ממש מצליח להתערות בבית ספר, בין חברים, ואפילו להוריו הוא לעיתים חידה סתומה. את כל אלו לוקח הילד וצולל איתם אל תוך משחק מחשב בו מתקיים יקום מקביל, וכל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה. בין בישול ארוחת צהריים על טהרת מרכיבים אורגניים, לקיפול כביסה, משוטט דניאל ברחובות תל אביב בשעות הבוקר כשכולם טרודים בעמל יומם, וה... המשך לקרוא

dina

אין בספר הזה דבר. סליחה, יש בו פוטנציאל, פוטנציאל לסיפור טוב וכתיבה טובה. אבל המימוש קלוש. דניאל הוא פורש/מתפוטר מחברת ביטוח. יש לו בן בשם נומי. הילד בן 9 המשחק כל הזמן במשחק מחשב הנקרא World of Warcraft, בשבילכם WOW. ואו. המשחק מוגדר בהגדרת T(een), שזה משהו מגיל 13, אבל למה לחפור? לדניאל אישה בשם נוגה, מעצבת חלונות ראווה ושונאת כל רגע בעיסוק הזה. לדניאל זמן בשל היותו בלתי מועסק. הוא מוצא נערה בשם אנה בבית קפה אינטרנט. הוא מבקש ממנה להיכנס למשחק ולראות מה הבן שלו עושה שם. מכאן פוטנציאל להתפתחות חד פעמית, אקסטרווגנטית, כזו שלא נראתה בעבר ויכולה להתממש רק בטכנולוגיה הקי... המשך לקרוא

מורי

**** אשתי אומרת שאני "חרדתי". אני?! חרדתי? חחחח. מצחיקה אותי. אני ריאליסט. אפילו לא פסימיסט. מקסימום, איך לומר, מודע לסיכונים, לכך שהכול יכול להיגמר בפתאומיות. שהזמן הכי טוב הוא עכשיו, ושמכאן, everything is downhill. ככה, אני חי את הרגע. אוכל שטויות ומקווה לטוב מהגוף המזדקן הזה. מבזבז כסף על קפה בבוקר וחופשות משפחתיות במקום לרכוש נכס מניב בעיר הבה"דים. חוסך לפנסיה, אבל לא בטירוף, אלא רק את מה שמאפשר לי לחיות בסדר עם רגשות אשמה מינימליים. מתחזק את הזוגיות בשארית כוחותיי ומקווה, אולי לשווא, שזה יספיק. מבחוץ אני מלגלג על אלה שדואגים מהתחממות גלובלית ומציג בפניהם... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

פעם עבדתי כלקטורית בהוצאת ספרים גדולה. הלקטור מקבל כתב יד, קורא אותו, וכותב עליו דו”ח קצר שכולל סיכום תמציתי של העלילה, הערכה שלו לגבי טיב הכתיבה (וכמובן שאלת השאלות -האם הוא חושב שכדאי להוציא לאור את כתב היד), וגם המלצה מיהו לדעתו קהל היעד של הספר ולאילו קוראים הוא מתאים. שבועיים אחרי שסיימתי לקרוא את ‘קצב התמוססות הקרחונים’ של יזהר הר-לב אני עדיין מתלבטת בשאלה הזו – למי, בעצם, מיועד הספר? האם לצעירים בני 30+ שנמצאים במשבר המפורסם הידוע בכינויו “אני עכשיו בין עבודות”? כי זהו המצב של גיבור הספר – דניאל. הוא מובטל. יש לו המון זמן פנוי והוא מנצל אותו ... המשך לקרוא

ספרים שענת

כשהתחלתי את המסע בספר, לא ידעתי לאילו מחוזות נסתרים הסופר ייקח אותי. ציפיתי כי הקרחונים יתמוססו עם סיום המסע, אך זה לא קרה. הרגשתי כי הגיבור הוא כמו עלה נידף ברוח, לאן שהרוח נושבת הוא פשוט מעופף לאן אשר היא נושאת אותו. אהבתי את סגנון הכתיבה שלו, שונה. משלב בין מציאות לדימיון. הספר לא משהו, לדעתי.... המשך לקרוא

צילה

התחלתי לקרוא את הספר באקראי בהמתנה לטיסה בשדה התעופה,ודי מה ר הבנתי שנסחפתי להרפתחה מרתקת ,מהורהרת,מפתיעה. נראה לי שכל הספר מסתובב סביב הנסיון של הגיבור להבין איך אפשר לחיות בעולמנו הנוכחי,שיש בו חציית גבולות בכל התחומים כמעט.חיי נישואין מעוררים בו מחשבות כפירה על מונוגמיה,העולם הוירטואלי של בנו נראה מציאותי לא פחות מ'עולם המציאות' שלנו,להיות מובטל זה מצב שיש בוכמעט רק יתרונות,בניגוד למקובל בחברה.יש תיאור יפה בעמוד 91 -'יש משהו מהפנט בצלחת לבנה המלאה עד גדותיה בחלב.קשה לקבוע היכן השולים,איפה בדיוק עובר קו הגבול שמפריד בין נוזל ומוצק.לבן נוגע בלבן,.... המשך לקרוא

ערה

הספר נחמד, שונה בצורה חיובית, הכתיבה המיוחדת יוצרת עניין שלא היה לי אם היתה אותה העלילה כתובה באופן רגיל. תהיה אחת עלתה בי לאורך כל הספר, הדמיון ל"קורות הציפור המכנית" של הרוקי מורקמי, הוא הרבה מעבר למקרי. הגיבור בשני הספרים גבר בשנות השלושים ארבעים לחייו, מובטל, ביחסיו עם אשתו היא הדומיננטית, הוא זה שמנסה לרצות אותה ולהשאיר אותה לידו, הוא עקר הבית והיא המפרנסת, בשני הספרים אשתו עוזבת את הבית, בשני הספרים הוא חובר לנערה מורדת בת 15-16, אמנם פה יש ילד ושם יש חתול, אבל מי שקרא את שניהם בטוח שמצא הקבלות בין החתול שנעלם לבין הילד שנעלם לתוך המחשב. יותר מכל הפ... המשך לקרוא

ליזי

הקצב שבו נמסים הקרחונים בקטבים מהווה אינדיקציה לרמה שבה מתחמם כדור הארץ. החשש הוא שבהתחממות כזאת האוקיינוסים יעלו על גדותיהם בכל כדור הארץ ויציפו את ערי החוף. ההתחממות הגלובלית מטרידה את דניאל. גם אפקט החממה. וזיהום האוויר. כך גם הטרור הבינלאומי, איומי תקיפה בנשק כימי, חומרים מסרטנים, כולסטרול גבוה, מחלות לב. תעלו נושא בצורה אקראית, ובול. דניאל פוחד גם ממנו. דניאל הוא חרד ברמה אולימפית. חרד מקצוען. אפשר לקרוא לו חרדן. הוא לא מעשן, הוא אוכל רק אוכל אורגני, הוא שומר על בריאותו, הוא נזהר שלא להסתכן בשום צורה שהיא. יש לדניאל אישה וילד, והוא כמובן דואג גם לה... המשך לקרוא

נצחיה

לפני כמה חדשים חבר שדעתו מוערכת מאוד על ידי אמר לי שלא לכל דבר חייב להיות תכליתי, אפשר פשוט סתם לעשות משהו כי נעים ,כי "כיף" ,אפשר גם לומר דברים בלי לרוץ לחפש להם סיבות, יעדים, מטרות...אני תמיד מקשיבה ומפנימה. הספר כולו מתאר תהליך שבו דניאל שואל את עצמו "מה קרה לנו" למה כל דבר חייב לקפל בתוכו ריצה אחר תכלית כל שהיא? היכן הילדים הסקרנים שפעם רצו אחרי פרפר, או זרקו תרמילי חיטה אחד על השני, נדקרו מסברס, מצצו צוף מפרח, שיחקו על גגות של הסופר במחבואים וגם נפלו ושברו את הרגליים (כמוני למשל)..האם זה אנחנו כהורים? האם זו שיטת החינוך הלקויה שכל מה שמעניין את משרד החינ... המשך לקרוא

חני

יצא לפני כמה זמן מחקר שגילה שאנשים במצב רוח מדוכדך בוחרים פעמים רבות להתנחם דווקא עם שירים עצובים או על כתף אנשים אמפטיים במקום עם שירים שמחים ואנשים שמחים. במידה מסוימת יש חפיפה בין זה לבין הבחירה שלי בספר הזה. אני גם מודאג כל הזמן, כמו דניאל גיבור הספר. מודאג מדברים קרובים, מדברים רחוקים, מקטנים וגדולים, מהשלכות של דברים שכבר קרו, מדברים שעוד יקרו, מדברים שאולי בכלל לא יקרו אבל אף אחד לא יכול להבטיח לי את זה. אז קראתי בעיתון לפני כמה זמן ראיון עם הסופר , שזה קצת אירוני כי דניאל שואב דאגות רבות מעיתונים בדיוק כמוני- וכמו כל שאר קוראי העיתונים. כשראיתי ... המשך לקרוא

קראתי-קורא-אקרא (תומר)

הספר הזה הוא ספר מיוחד ושונה מרוב הספרים שאני קוראת באופן שוטף. מהכריכה האחורית למדתי שזהו ספרו השלישי של הסופר יזהר הר לב. לא קראתי את ספריו הקודמים "אני מודה באשמה". הסיפור מתמקד במשפחה המורכבת מהורים וילד בהמשך הסיפור מצטרפת ילדה/נערה בשם אנה. אנה- קצת מוזרה בלשון המעטה, לבושה כמו פנקיסטית, פס בוהק בצבע בזוקה חוצה את שיערה השומני וגם שפתה לא בדיוק מתחרזת עם "עברית של שבת"... דניאל פוטר / התפטר מעבודתו. כותב שירה פה ושם. נהנה מסיטואציית "המובטל" ולא מוטרד מכך שכל יום שעובר גם חשבון הבנק שלו הולך ומתאדה. נוגה – אשתו של דניאל ואימא של נון (נומי) מעצבת ... המשך לקרוא

לי יניני