ביקורות ספרים על הספר בית גדול
|
קורותיו של שולחן,איפה אתה דניאל וורסקי ?
בקושי רב הצלחתי לגמור את הקריאה של הספר לא הבנתי כלום ,מה לעשות אני מוגבל !... המשך לקרוא
אהבת? 
|
|
|
|
|
|
קצת קשה לי לכתוב על הספר הזה ביקורת רגילה של עלילה, דמויות, כתיבה וכו'. הספר הוא ספר של מחשבות ורגשות ולכן אני אסתפק בקצת רשמים שנשארו בי אחרי הקריאה.
הספר הוא בעצם רצף של מונולוגים מאת דמויות שונות, הפורסות בכאב את חייהן ואת המאבק לבנות מערכות יחסים תקינות מול הרצונות והשאיפות העצמאיים, הפנימיים, שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי בנוכחותם של אחרים. כל דמות בספר מחפשת מצד אחד הכרה ואהבה ומצד שני מודה שהיא אשמה בכך שהיקרים לה התרחקו ממנה, ובעצם כבר נמצאת בהשלמה עם המצב.
הקריאה בספר לא פשוטה- היא גוררת הרהורים ארוכים (לאו דווקא על הדמויות הכתובות) ומצברו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בתחילת הספר הרגשתי לרוב בלבול ואיזשהו חוסר הבנה במה קשור למה ומי מדבר עכשיו לעזאזל, אבל לקראת האמצע כשהדברים מתחילים להתחבר הספר מאד מותח ומושך לקרוא בו עוד ועוד
בסוף הספר אומנם נשארות יותר שאלות מאשר תשובות אבל לדעתי זה אולי החוזק שלו היכולת לגרום לחשוב על הדמויות, על החיים, על הזכרון ועל עוד הרבה דברים אחרים
נכון זה לא כמו "תולדות האהבה" אבל הוא גם לא אמור להיות
בסך הכל הספר טוב לבעלי סבלנות... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלה צולעת המשך משעמם עד עכשיו הוא יושב לי בשידה מחכה ליום שאני יצליך להחזיר אותו ליד.. לא זורם בכלל...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו. אני מתחייבת מעל במה זו לקרוא כל מה שניקול קראוס אי פעם תכתוב.. כולל רשימת הקניות שלה. יש לי תחושה שגם את רשימת המכולת המשפחתית היא מסוגלת לכתוב צורה אינטיליגנטית ומורכבת ביותר.
הספר מרגש, מיוחד וסופר אינטיליגנטי . אבל לא סכלתני כי אם מאד מהבטן. החלקים בו שנוגעים לישראל נכתבו כמו ע"י ישראלי או לפחות אדם שההווה פה מאד קרוב אליו ומובן לו- וזה לא פשוט, במיוחד לא לסופרת כל כך ניו-יורקית- אם כי יהודיה.
זהו סיפרה השלישי של קראוס וגם הטוב מכולם- וזאת אחרי שכבר הגדרתי את " תולדות האהבה " שלה כיצירת מופת.
מומלץ לאוהבי הספרים שדורשים גם הפעלת המח במקביל לני... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניקול אהובתי, איפה את? לאן הלכת? רחוק מידי. רחוק מהכתיבה הנפלאה, שיודעת למזג את המינונים המדוייקים של סיפור מעניין וקולח, דמויות מעוררות רגש (מכל סוג שהוא), שהשימוש בהן לצורך העברת דעות ורעיונות משתלב בטבעיות בזרם הסיפור.
לאחר שקראתי ואהבתי מאד את שני ספריה הקודמים של קראוס, הספר הזה הנחיל אכזבה. עלילות ארבעת הסיפורים בו לא אחידות ברמתן מבחינת עניין. שתיים מהן מצליחות להמריא וליצור סקרנות (אך רק לקראת סוף הספר) ושתיים מדשדשות על גבול המשעמם, ומהוות בעיקר מצע להבעת רעיונות על כתיבה, על זיכרון, על יחסים של אדם עם עצמו ועם הסביבה, על השואה, יהדות, ישראלי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הבעיה עם הספר הזה שהוא מאוד ספציפי וזה לא אומר שהוא מדבר על משהו מסוים אלא להפך, הספר מאוד מפוזר בעיניי, הוא ספציפי כי רק סוג מאוד מסוים של אנשים בעלי טעם מאוד מסוים ובמצב רוח מאוד מסוים יאהבו אותו. אני באופן אישי לא אהבתי אותו, ואישית אני מאוד מקווה שזה ספר בעל תרומה משמעותית כלשהי לאיזה תחום עלום בתורת הפסיכולוגיה, כי ספר על שולחן כתיבה זה לא בדיוק שוס. בטח לא כשהוא כתוב במתכונתו הנוכחית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
באתי עם כל כך הרבה צפיות. הספר הקודם של קראוס, תולדות האהבה, ריגש אותי כל כך. לא הבנתי איך אישה מצליחה, בת שלושים פלוס הצליחה להכנס לעורם של הדמויות אותן היא מתארת. איך היא הכניסה אותי כל כך עמוק לנפשן.
אי אפשר לאמר שבית גדול הוא לא ספר טוב, הוא טוב, ניקול קראוס יודעת לכתוב. אי אפשר להתווכח עם העובדה הזו. אבל.
אתחיל בתיאור העלילה: כמה דמויות מספרות את הסיפור שלהן למאזין אלמוני (מעט מזכיר את מר מאני של א.ב יהושוע), מניו יורק עד ירושלים (מצחיק שהקטע הירושלמי בכלל לא מזכיר את המנטליות הישראלית) בכול מיני זמנים שונים. כולם איכשהוא קשורים אחד לשני, בין כולם עו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בית גדול" הוא ספר על חורבן, חורבן הבית ואובדנו. אובדן הכול, הרכוש, הארץ, התרבות, השפה, המשפחה והזהות.
כששמו שאוב מסיפור חורבן הבית המקראי, לוקח אותנו הספר למסע במחוזות הנפש הקשים של האובדן. אך אין זהו אובדן אוניברסלי, זהו אובדן יהודי במפורש והציר עליו בנויה העלילה הוא השואה, חורבן הבית היהודי בעת החדשה.
בניגוד לכתוב בכריכה האחורית, לא מדובר כאן בגלגולו של שולחן, בבחינת גירסה למבוגרים של "גילגולו של מעיל" המיתולוגי. השולחן, שולחן הכתיבה האבוד, הוא חוט מקשר, אך הקישור רופף ואינו שלם, הקצוות נותרים פרומים והמעגלים אינם נסגרים.
קוראים ומבקרים אחדים הביע... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרותי מדי
התחלתי את הספר בתהיה למה בעברית הספר קרוי בית גדול כאילו הבית של גדול ובאנגלית GREAT HOUSE. מוזר.
עד סוף הספר לא הבנתי את תרגום שמו.
רואים כי ניקול קראוס היא יהודיה שקשורה בכל נימי נפשה לעם היהודי , תולדותיו ולישראל.
הספר מנסה להביא במנגנון של סצנות וסיפורים תולדותיה האמיתיים או הפיקטיביים של הסופרת.
הוא כתוב בלשון ספרותית ובאומנות ספרותית,כך, שכל מבקר, מנתח יצירות ספרותיות ימצא כר פורה לעסוק בו.
הסיפור/אפיזודה הראשון מקסים. ומפתח תאבון לעוד.
אבל ההמשל טובע בענן ערפל של הקשרים.
הסצנה השניה בעלת עוצמה, ומכאן הכל מידרדר.
אפילו הקטע על מלחמ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאוד טוב אבל מאוד עמוס. קשה לעקוב אחרי הרציפות של הספורים. עם זאת מאוד מאוד נהניתי. הסופרת מצליחה לגעת בעצבים החסופים ביותר של הטבע האנושי בכאב בבדידות בהתפוררות הנפש ובחיפוש אחר יציבות ורצף בתסריט החיים שלנו. כמה כמיהה וציפיות יש לנו מהמגע האנושי ומהאינטימית של האנשים הקרובים אלינו. ניקול מדברת על הדשדוש האין סופי של ההישרדות של חיים ומות . עצמים דוממים מחברים ומפרידים ומי מאתנו לא חווה פרדה כאב כישלון וחוסר אונים. כל משבר מחבר אותנו לחלקים סמויים שלנו אותם מצליחה הסופרת לחסוף חבל.. כמו שאמרתי הספר עמוס וצפוף מדי. . ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייב לציין שהגעתי לספר עם ציפיות גדולות אחרי "תולדות האהבה" וקצת התאכזבתי:אני אישית פחות אוהב את אי הרציפות של העלילה שמדלגת בין מספר גיבורים. אני מרגיש שזה ספר שקריאה ראשונה בו לא מספיקה בכדי לרדת לעומקם של שלל הנושאים המורכבים בהם הוא מטפל: זכרונות מהמלחמה,יחסי זוגיות ויחסים בין הורים לילדים בצל הזכרונות הללו וכמובן התייחסות פרטית למושג "בית".הספר מכיל הרבה תיאורים משובחים בעיני ואני ממליץ לקרוא! ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא. שמו של הספר לקוח מפסוק בספר מלכים ב פרק כה. בפסוק זה מתואר חורבן בית ראשון:
"ובחודש החמישי בשבעה לחודש... בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל -- ירושלים; וישרוף את בית ה' ואת בית המלך; ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש"
המשותף לכל הסיפורים הוא חורבן בית.
אלמן טרי אב לשני בנים שפיתח יחסים מורכבים עם אחד מהם. האם, חוה, המתה היא זאת שהחזיקה את הקשר, ועכשיו הבן מגיע אחרי שנים רבות בלונדון להלוויה, ואולי גם לנסות לקשור קשר עם האב.
נדיה, סופרת אמריקאית שלא הצליחה לבנות לה בית משלה, ונתלית בארוע חד פעמי של פגישה עם משורר צ"יליאני שנרצח.
אלמן טרי, ש... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור שמביאה לפנינו בספר זה ניקול קראוס הוא מרגש.
לפני כל דבר אחר הוא עוסק באנושיות וברגשות של אנשים, אחר כך הוא פורש את ערכם הסנטימנטלי של זכרונות אנושיים ובסופו של דבר כדי ליצור דמות שלמה ומלאה היא מביאה את ההקשר של הסמל החומרי וחשיבותו בזכרוננו האנושי ויכולתנו לזכור אירועים משמעותיים בחיינו לא רק דרך דמויות או מה שזכור לנו מהם כי אם דווקא דרך החפצים שלהם שמקשרים בין דור לדור בקשר אמיץ שהוא בלתי ניתן לניתוק ויוצר משמעות רבה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
