ביקורות ספרים על הספר סיפורי ניק אדמס

אל המינגווי חזרתי לאחר שנים רבות, יותר נכון עשרות שנים מאז קראתי את ספרו ״הזקן והים״, שהיה ספר חובה בבית הספר. לא סבלתי את הספר הזה... קיבלתי המלצה חמה על ״סיפורי ניק אדמס״ מחבר שאמר לי שאיננו אוהב את המינגווי למעט הסיפורים הקצרים שלו.. הרעיון לאגד את סיפורי ניק אדמס, ששולבו לאורך השנים כאפיזודות בספריו של המינגווי, מתוך מחשבה ליצור רצף כרונולוגי ובעצם ליצור מעין רומן אחד שלם, נראה לי לכאורה רעיון מבריק. דא עקא כשהתחלתי לקרוא הרצף לא ממש קיים וכמעט כל סיפור עומד בפני עצמו ללא התחלה וסוף ידועים... הסיפור הראשון שהתחלתי לגלות בו עניין כלשהו היה ״הרוצחי... המשך לקרוא

זאבי קציר

זהו הספר השלישי של המינגווי שאני קורא בחודשיים האחרונים ואני עדיין לא מצליח לגבש דעה לגביי דעתי עליו. סיפורי ניק אדאמס התחיל כאוסף סיפורים שיצאו בסדר לא כרונולוגי על אודות חייו של ניק אדאמס שנאספו לספר אחד שסודר כרונולוגית, אך הם בעצם סוג של מראה לחייו של הסופר עצמו. בספר הזה ספיציפית אני מצאתי את עצמי מתקשה מאוד עם עודף התיאורים המיותרים של נוף - ביצות, יערות, שדות ומרחבים. הסופר מדגיש את חיבתו לדייג ובמיוחד לדגי הפורל שמוזכרים שם בין עשרות למאות פעמים. אני לא מתחבר לתיאורי טבע מוגזמים ואני מוצא את עצמי משתעמם מהם. מעבר לכך הסיפור הוא לא משעמם א... המשך לקרוא

אור

"אין עוד מקומות כאלה" אומר ניק הצעיר לאחותו, כשהם עושים את דרכם ביער בראשיתי אליו הם נמלטו. אחריהם כרוכים שני פקחי ציד שתפקידם לתלוש את הילדים מהמציאות הדמיונית שבה הם מסתתרים. כי בעולם האמיתי לא צדים צבאים או תרנגולות-בר, בעולם האמיתי צדים בני אדם. השזירה של הסיפורים באופן כרונולוגי ביחס לחיי הגיבור נותנת יצירה שהיא, בהרבה מובנים, יותר שלמה מרומן אחד גדול. אמנם מבחינה עלילתית הסיפורים לא ממשיכים זה את זה, אבל מבחינה רעיונית כן. כשאנחנו עוברים בין סיפורים הכל נשאר מבחינה רעיונית במקום בו הפסקנו, רק שהסמלים עוברים טרנסופרמציה לסמלים אחרים. אנחנו לא... המשך לקרוא

צבי

המממ... נראה לי ששוב אני בדעת מיעוט, אבל לא התחברתי לספר הזה. אפילו, לא נעים להגיד, קצת השתעממתי וחיכיתי כבר שיסתיים. נכון, המינגווי כותב נפלא. אין על זה ויכוח. בין אם זה על דיג, ציד, גלישה במדרונות מושלגים, פסיעה ביערות עבותים - לא תמצא סופר בעולם כולו שיתאר זאת באופן מדויק יותר ומוחשי יותר. במשפטים קצרים ופשוטים, אבל עם הירידה לפרטים הכי קטנים, הוא מצליח להעביר את החוויה לקורא באופן מושלם. הכתיבה שלו מדהימה. אבל, איך להגיד את זה בלי לצאת רדודה ושטחית שלא מסוגלת לזהות יצירת מופת גם אם היא נופלת לה על הראש? מכירים את זה שלסיפורים טובים, בדרך כלל, יש התח... המשך לקרוא

קוראת הכל

אהבתי את התיאורים של הטבע והפשטות של החיים שם. מה שקצת מקשה על קריאת ספר זה הוא שמדובר בסיפורים קצרים שנגמרים מיד שאשר התחלת אותם. למעשה הקורא "דוגם" את חיו של ניק בקפיצות. חלקם של הפרקים יותר טובים (הפרק שבו ניק בורח עם אחותו הוא הטוב ביותר) וחלקם פחות. לסיכום- ספר טוב ומומלץ... המשך לקרוא

דיש

אין לי ספק כי לאחר קריאת הספר הזה -איני אותה קוראת הספרים שהייתי! ובחיי הספקתי לקרוא אי -אלו ספרים . אבל הספר הזה גרם לי להתרגשות גדולה ולהבנה כי זכיתי לקרוא ספר יחיד בדור.וכדי לא להתפזר בביקורת אנסה לסדר את מחשבותי ולכתוב באופן קוהרנטי גם אם זה קשה . -זהו ספר שפורסם לאחר מותו של המינגווי ,מתוך כוונה לאסוף את כל 23 -סיפורי ניק אדמס שהוא פירסם בימי חייו בקבצים שונים,וגם אלו שלא פורסמו, והם סודרו בספר בפעם הראשונה בסדר כרונולגי, לפי גילו של הגיבור - ניק אדמס {הוא המינגווי} בכל סיפור.מאז היותו ילד כבן עשר הלומד לדוג,לצוד,להתאהב בילדות אינדיאניות,דרך מוראות ... המשך לקרוא

חמדת

וואו, מזמן לא נהנתי כל כך מספר ! ניק אדמס החזיר אותי אחורה במנהרת הזמן אל "בית קטן בערבה", זוכרים ?! (הצעירים אולי פחות). סדרת טלוויזה שגדלתי עליה. כך הרגשתי שקראתי את מקבץ הסיפורים הראשון "יערות הצפון". אם זו ההתחלה אז יש למה לצפות. ואכן לא התאכזבתי ובהמשך הקריאה התרגשתי ונהנתי לא פחות ואפילו יותר. לזכותו יאמר: ניק אדמס נותן לך להרגיש שאתה שם, יחד איתו, ולכל מקום שהוא הולך. "אין עוד מקומות כאלה" הסיפור הארוך בקובץ הוא הסיפור הכי מעניין לטעמי משום שמלבד הסיפור עצמו הוא מעלה תהיות ושאלות. הוא מספר על בריחתו של ניק יחד עם אחותו כדי להמנע ממוסד לעבריינים צע... המשך לקרוא

חובב ספרות