ילדות והתבגרות בארץ ישראל של סוף תקופת המנדט וערב הקמת המדינה. בעיירת עמק, ביומיום העמל של המעמד הבינוני הנמוך, עומדים זה מול זה בשני מחנות-ותיקים מול חדשים, אשכנזים מול בוכרים, ובשני דורות - דור הילדים בבית - הספר ודור הוריהם, כשקרע ועוינות שוררים בכל.
נקודת המבט היא של ילד שתהליך התבגרותו הוא קודם כל התגבשות המוסריות שלו.
הילד ישתדל לא לעשות את מה שעושים 'הם'-אביו, חלק גדול מן הבוגרים האשכנזים וגם הבוכרים.
ההתרסה המוסרית שלו בלומה, והיא, בסופו של דבר, הצעקה הכבושה שבסיפור עצמו.
יחידת היסוד ביצירתו של עוזי גדור היא הסיפור הקצר.
הרומן "עפולה" הוא רצף סיפורים קצרים, קרובים זה לזה, מספרים כולם את סיפור העמק והילדות והשכונה הארץ - ישראלית המתאמצת כל - כך לעשות את החולין שלה חולין לאומי, זהות חדשה הצומחת מתוך העולם הדתי המאבד כוחו.
עוזי גדור יוצר אותו סיפור אחד שלו בנוסחים רבים, וכל נוסח הוא מאמץ לדייק יותר, להעמיק יותר, לראות בקטע הצנוע שמתואר את חזות הקיום כולו.
השפה פצועה, אסוציאטיבית, כאילו גם לעצמו אינו מעז לגלות הכל.
פעלים נושרים, תארים נושרים, נשאר זרם התודעה כמאפיין הבולט ביותר את יצירתו. זה הסיפור הפנימי, המספר לעצמו, השובר פראזות, המדייק במבע החווייתי, המצווה עליך, הקורא, לראות כיצד צומחת כאן מולדת מתוך שברים.
אורציון ברתנא
מתוך הביקורות על ספריו הקודמים, "קצה המחנה", הוצאת עכשיו ו"ניצב על עין המים", בהוצאת תמוז:
"אירוע מהמם בסיפורת הישראלית"
- אמנון נבות
"סיפורים מפעימים מצד השימוש המיוחד מאד שנעשה בלשון"
- עליזה ציגלר
עוזי גדור, יועץ לשעבר לראשי הממשלה נתניהו וברק. היה, בין השאר, אחראי על ההתיישבות ברמת הגולן, מערכת הקליטה של העלייה מברה"מ, ממתכנני העיר ימית, אריאל, כביש חוצה שומרון, היישוב הקהילתי, תוכנית הפיתוח למגזר הערבי, ופרויקטים נוספים.