ביקורות ספרים על הספר מה מעיק על פורטנוי (מהדורה חדשה)

ספר מצחיק בטירוף. למרות שנכתב לפני יותר מ 50 שנה הוא נועז ביותר בפתיחותו, בהומור השנון של הסופר היהודי אמריקאי פיליפ רות ז"ל. הספר מתאר את שלל התסבוכות הנפשיות של יהודי אמריקאי צעיר שגדל בבית יהודי מצוי עם הורים מסרסים ומבגרותו הוא שטוף זימה ותאווה מינית בלתי נדלית שאותה הוא מתאר בהומור מעולה. כיוון שראיתי גם את הסרט לפני יותר מ 40 שנה אין ספק שבמקרה הזה הספר טוב בהרבה מהסרט. למי שרוצה להתגלגל מצחוק ולהינות הנאה צרופה-חובה לקרוא.... המשך לקרוא

שרול

גם חופר וגם לא מספיק מעניין.... המשך לקרוא

רוני pery

אלכס פורטנוי מספר באופן מפורט ויסודי את סיפור חייו, כשהוא יושב על ספת הפסיכולוג, ושולח אותנו אל עברו כילד יהודי להורים יהודים באמריקה, במטרה להבין איך הפך מהילד המצטיין והמוצלח לחולה מין אבוד וחסר תקנה, מאונן כפייתי שמבזבז את חייו והפוטנציאל האדיר שלו, שלא מסוגל להתמסר לחיים הבנאליים שהוריו שואפים עבורו ובעיקר לעמוד בציפיות המאוד ברורות שלהם, בעיקר של אמא שלו שהיתה לו לדמות משמעותית וחשובה בחייו, לטוב ולרע, ואין ספק שהציפיות הגבוהות והיחס שלה השאירו חותם ועזרו לעצב את אלכס פורטוני הבוגר. ילדותו של פורטנוי היא מסכת אוננות כפייתית שלא נגמרת, היא ... המשך לקרוא

Rasta

כמו שכתבו רבים לפני, הספר מתחיל מצחיק ומפגין שנינות ואמירה חזקה ואמיצה אך דיי מהר נהייה מעיק. מה שמעיק על פורטונוי, אולי בכוונת מספר, מעיק גם על הקורא. פורטונוי הרדוף לא מוצא מנוח לנפשו המיוסרת, וכן, ממשיך להאשים את ההורים, את היהודים, את השמרנים והמאמינים באל באשר הם. אם הספר היה נכתב היום הייתי פוסלו על הסף אבל, היי! הוא התפרסם לפני כ-50 שנה! ולכן אני ממליץ על קריאתו בתרגום החדש והמשובח. לעניות דעתי, נכון לבקר את הספר ולומר שהוא טרחני אבל אי אפשר שלא להכיר בחשיבותו. איפה היו הסטנדאפיסטים היהודים של אמריקה ללא פורטונוי? איפה היה סיינפלד ללא פורטונוי. יש ... המשך לקרוא

טימידו

קראתי את הספר לפני שנים רבות, ולא הצלחתי לסיים אותו. לא הצלחתי כנראה לעכל את הבוטות, הסטייה, הראייה הכל-כך שיפוטית של הכותב את סביבת התבגרותו היהודית-אמריקנית. עכשיו, ניסיתי שוב. הספר הוא פנינה ספרותית. הדמיון, האסוציאציות, כושר הסיפור והשפה גורמים לחוויה ספרותית של הקורא. מומלץ. גם למי שניסה בעבר ונסוג... המשך לקרוא

דורון נחמני

"מה מעיק על פורטנוי" מכיל לא מעט הברקות מילוליות של רות לגבי מין, הורים, הקיום היהודי כמיעוט באמריקה, היחס לדתות ולליברליזם אבל הסך הכל, בעיני, אינו מגיע לגבהים של יצירותיו המאוחרות כגון "הרוח יוצא", "זעם" ו"כלאדם". שלוש סיבות עיקריות הניעו אותי לקרוא את הספר הזה: האחת, זכרון נעורים אודות ההתלחשויות לגבי "ספר זימה" כשאך זה יצא לאור. השניה, למעלה מ-40 שנים ארוכות אחרי, לאחר שקראתי את ספריו המאוחרים של רות ובעיקר את "הרוח יוצא" סיקרן אותי הספר המכונן של רות בכל הקשור לכתיבתו על המין. השלישית, הסקרנות לראות באיזו מידה רות הצעיר הסוער שונה מרות המבוגר בסוף ד... המשך לקרוא

דן סתיו

היידישה מאמא שלי היא בכלל עיראקית. אבל נראה שלא משנה מה המוצא, זה עובר בגנים של היהודים. אחרי שאח שלי התגייס לצבא (ואני עוד מעט אחריו), מכבש הלחץ עבר ישירות אליי. מה שלפני העברתי בנפנוף יד נונשלטי וב"די כבר, אני לא רוצה להתקשר למיטב, לא רוצה להיפגש עם קצין מיון, לא אכפת לי כבר" פשוט לא עוזר. אמא לא מרפה. בלשון העם- נודניקית. אבל אולי זה חלק מלהיות אמא, לדאוג לטובת הילדים וכו', אפילו שהם אומרים מיליון פעם שהם לא רוצים עזרה. אפילו שהם אומרים "כן, הלכתי כבר לבנק" היא עדיין תשאל עוד חמש פעמים בהמשך היום "נו,היית כבר בבנק?". אוי א ברוך. אלכסנדר פורטנוי הוא צעיר יהו... המשך לקרוא

omers

אלכס פורטנוי הוא צעיר אמריקאי נאה ומבריק, עורך דין מצליח, ומחזיק במשרה רמה ומכובדת בעיריית ניו יורק. לכאורה כלום לא חסר לו. אז למה הוא לא מוצא רגע של שלוה ואושר בחייו? מה מעיק על פורטנוי, השוכב ומיבב על ספת הפסיכיאטר שלו? רק שני דברים , שכנראה יעיקו עליו עד סוף חייו - אבא שלו ואמא שלו. לא, אלכס לא סובל ממחסור באהבה הורית. להיפך. ג'ק וסופי פורטנוי מאוד – מאוד אוהבים את הבן שלהם. יותר מדי. הם מוכנים למות למענו, ולא יניחו לו לשכוח זאת לרגע. בגיל 33 ידידנו טרם הצליח להיחלץ מלפיתת החנק של אהבתם ודאגתם של הוריו. בייחוד של אמו, שמנהלת אותו ואת אביו ביד רמה, כמ... המשך לקרוא

דוריאן גריי

אני מתאר לעצמי (סתם : אני יודע) שהספר ומחברו היו, בזמן הפרסום וגם קצת אח"כ, נושא מרכזי לוויכוחים, דיונים וקונטרוורסאליות מרובה, בעיקר כי -מה לעשות- החברה המערבית ובפרט זו האמריקאית, קהל היעד המיידי, היו בלייט סיקסטיז, למרות "שיער", "וודסטוק" ושאר מיצגיהם של "ילדי הפרחים", מסגרות לגמרי פוריטניות שלא לומר מוסרניות וצדקניות. גם כיום הן נותרו כאלה במידה לא מבוטלת. ברור לי גם, כמעט ללא צל של ספק, שפיליפ רות הצעיר יחסית (היה בן 36 כשיצא הספר לאור) נהנה מאוד מכל המנדראז' הזה ובמיוחד מהמחשבה המשועשעת על כל אותן דודות מזועזעות אי שם במרכזי הנופש שלהן בפאלם-ספרינגס, ב... המשך לקרוא

הלל הזקן

**** ברצינות?! לכתוב בשער את שם הספר כשהיו"ד של "פורטנוי" היא זין, כאילו ישבנו בשירותים צבאיים וליד כתוב "עד מתיי מסייעת 07'"? קאם און. אלכסנדר פורטנוי, פוץ יהודי, שוכב על ספת הפסיכולוג ופורש לפניו את מסכת חייו הכוללת, ובכן, את כל מה ששמענו כבר מיליארד פעם על מה זה להיות יהודי בארה"ב, היחס האמביוולנטי לגויים (בד בבד עם הכמיהה אל חייהם מלאי הפיגולים, הזימה והחופש), האם היהודיה המסרסת והאב היהודי ההיפוכונדר על כל תיאורי היחסים שלו עם העצירויות, השלשולים ושאר נוזלי הגוף. כל הנוירוזות, הפסיכוזות, החרמנויות, האוננות - כולן מוכרות לעייפה כבר ממאות בדיחות, ספרים... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

ציפיתי למה שכתוב על הכריכה האחורית- "ספר מצחיק באופן היסטרי שהוסיף אב–טיפוס חדש לספרות האמריקאית..." אז ציפיתי... קראתי וקראתי, חיכיתי לצחוק, היו מעט מאוד גיחוכים על האם הפולניה, לא משהו שלא שמעתי כבר. יהודי מבוגר (33) מתאר לפסיכולוך במונולוג ארוך מאוד על הרגלי סקס בעיקר עם גרבים וחזיית אחותו וסיפורים על משפחתו היהודית. פיספסתי פה משהו? זה באמת נחוץ? כנראה שכן, אבל מה שכן עניין אותי זה דווקא הסוף. כשהוא מגיע לבקר בביתה של חברה נוצריה בקולג'. סוף סוף ההבדלים בין התרבויות בשנים האלו, חשיבת היהודי על הגויים בארה"ב, הדור שהתחנך אחרי מלחמת העולם השנייה ובמ... המשך לקרוא

דובה

לא התחברתי ולא נהניתי מהספר בכלל. אולי זו בדיחה יהודית, אבל היא ממש לא מצחיקה. העיסוק האובססיבי בהפרשות השונות של הגוף עולה בשלב כלשהו על העצבים. אין ממש עלילה, רק תיאור של חוויות שונות שעבר הגיבור בשלבים שונים של חייו, על פי הקשר אסוציאטיבי של המחבר, ורוב הספר פשוט משעמם. ... המשך לקרוא

מיכל

כשלקחתי את הספר, אמרה לי הספרנית : " אל תתן את הספר לבן שלך לקרוא" , ועשתה מן כזה פרצוף.... (הבן מגיע לפעמים להחליף ספרים איתי). שאלתי אותה - מה כבר יש בספר ? והיא המשיכה לעשות פרצוף של פולניה שיודעת על משהו גס ונורא ולא יכולה להגיד. זה היה מוזר, אבל לקחתי את הספר בכל זאת. העמודים הראשונים הספיקו להמחיש לי למה פיה נאלם דום (גם פי התעקם קלות). אבל המשכתי לקרוא - ונוכחתי לדעת שבסופו של דבר מדובר בספר משעשע ומעניין. פשוט צריך להתרגל אליו. צר לי רק על אמו היהודיה של פיליפ רות, שנאלצה לשאת את המבטים של השכנות. בטח חשבה שבו סופר יביא לה גאווה, ולא דמיינה מה הש... המשך לקרוא

האח הגדול

טוב מאוד שתרגמו את הספר מחדש. מדובר בקלאסיקה, אם-אמא של האמא של הבדיחות היהודיות. הספר הזה היה מאוד שערורייתי בזמנו וגם היום קל להבין למה: הוא רווי בתיאורים משעשעים, מצחיקים, גסים, וולגריים, מגוחכים, פאתטיים - או כל התשובות נכונות - של מעשי-האוננות של אלכס פורטנוי, נער מתבגר בניוארק של שנות החמישים. הפוריטניות האמריקאית של התקופה, על כל היופי, הגיחוך והצביעות שבה, משתלבת עם המסורת של יהודי-אמריקה על הבייגל-שמנת-סלמון, איומי הרצח-בסכין אם לא תגמור את ארוחת הערב וההתעלפויות המבויימות של האם היהודיה, כשמסתבר לה שבנה אכל צ'יפס מדוכן-רחוב בדרך הביתה, וקל... המשך לקרוא

עורכת

עוד ספר מצויין של רות. אין ילד יהודי בעולם שלא יצליח למצוא לפחות חווית אחת או שתיים שמשותפת לו ולאכסנדר פורטנוי, ורות מצליח להעביר אפילו את החוויות המשפילות ביותר באופן שנון ומצחיק. חובה בכל ספריה! ... המשך לקרוא

ווינסטון_סמית

ספר מצחיק עד דמעות - חובה לכל הורה שיש לו בן מתבגר. אמיתות נוקבות על המתבגר בבית יהודי ועל סקס בראש הגברי. מומלץ גם לכל אשה שרוצה להבין באמת מה עובר בראש של הגבר שלה.... המשך לקרוא

רובי

ספר שמסופר כמונולוג אחד ארוך. הכל סובב סביב סקס, תסכולים מיניים, דחפים בלתי נשלטים, מערכות יחסים דפוקות וכמובן אמא שתלטנית. כן, גם לי זה מזכיר את וודי אלן, רק שרות קדם לאלן בכעשר שנים. ספר מצחיק מאד, הרבה הומור עצמי (מאד יהודי). יש אפילו קטע מעולה שקורה בארץ. מאד אהבתי את הספר, והוא בהחלט עזר לי להתייחס יותר בהומור לחיים בכלל ולסקס בפרט.... המשך לקרוא

עמיר