ביקורות ספרים על הספר אל ארץ הגומא
|
בסיומו של הספר הרגשתי דפיקות לב מואצות, כאילו עברתי את המסע המפרך והמטלטל ביחד עם הדמויות וכעת הגענו אל המנוחה, אל הנחלה. רק שהנחלה אינה מבשרת טובות ולכן משאירה אחריה שובל של עצב וחרדה.
רודי ואימו טוני, יוצאים יחד למסע. הם עוזבים את אוסטריה כדי להגיע אל המקום אליו מבקשת האם לחזור כל חייה, כפר נידח בו גדלה ושם השאירה את אביה ואת אימה. כל חייה התחרטה על היותה בת נוטשת ורעה וכעת היא מוכנה לסגור מעגל ולהתייצב מול הוריה. היא לוקחת איתה את בנה וביחד הם יוצאים למסע של השלמה והכרה בו הם מתוודעים זה לזו וזוכים להכיר לעומק.
היחסים בין האם ובנה מרגשים ומעורר... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כמו בכל ספריו של אפלפלד, גם פיסת חיים זו אינה אלא אלגוריה לחיי היהודים באירופה. כך שאפילו הקפה - שהוא המוטיב המלווה של הספר - בא לעורר אותנו על התרדמה שבה שקועים יהודי אירופה. ישתו קפה כל היום וכל הלילה - ועדיין הם ישנים על האף, ואינם מבחינים ברכבת הפיכחון שבאה לקחת אותם אל השאול עלי אדמות, ואף את פניה הם מקבלים בצהלות שמחה.
הספר הוא חגיגה אירונית: דווקא החלומות הם האמיתיים, ודווקא בשינה מתגלים המסרים החשובים, הקריטיים, להצלחתן של הדמויות. אבל הכל לשווא. לא רודי הציניקן, ולא אימו התיאטרלית, אף לא ארנה, אינם מסוגלים להוציא את מסרי החלום מן הכוח אל הפועל. ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר גדול. כמעט ללא עלילה מכניס אותך הסופר אל עולם מיוחד. האם יהודיה נשואה לנוצרי אתו ברחה מביתה היהודי ונולד בן לאם יהודיה. הספר מתאר את חזרתה של האם להוריה. במקביל את קבלתו של הבן לחיק היהדות. הכל במעטה של ספור מסע. זו גדולת הסופר. לבסוף לפני המפגש עם הורי האם היא נעלמת לבן אשר מחפש אותה עם ידידתו ארנה עד סוף הסיפור. הסיפור אינו מסתיים בכוונה כל אחד יסיים אותו כיד דמיונו. הספר עמוק גדול ומרתק. העלילה על רקע הכחדת העם היהודי על ידי החיה הנאצית. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתגנב אליך לאט לאט בלי שתרגיש, בחרישיות, במשפטים קצרים מועטי רגשות, מסע איטי שבקושי מתקדם. כמו הדרך של רודי המתבגר לצד אימו מאוסטריה חזרה לכור מחצבתה, כך גם דרכו של אפלפלד אל לב בקורא. איטית כמו מהססת, לעיתים נעצרת בפונדק לאזור כוחות, לחפש נחמה, ואז ממשיכה בעיקשות נגד כל הגיון בדרך אל המחוזות הכפריים והאנטישמיים תקופת פרוץ מלחמת העולם הכי שניה. אפלפלד מגיע אל לב ליבו של הקורא בדרך מיסתורית ולא מובנת. וכשהיד של הסיפור עוטפת את ליבך בעדינות, או אז היא לוחצת לחיצה אחת, לחיצה מהירה ודי.
רודי ואימו יוצאים מכפר ליד וינה באוסטריה וחוזרים בדחף פתאומי של האם... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עושה דווקא רושם של ספר נחמד הספר הזה, לא ארוך מידיי לא חופר מידיי,מילים יפות, כותב כמו שצריך מה כבר יכול להשתבש?
דבר ראשון מדובר בספר בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומי שלא בראש שלו עוד סיפור יהודי-גלותי זוכה אוסקר שלא יתאמץ במיוחד. דבר שני שמאוד הפריע לי זה שהעלילה מתקדמת באיטיות אדירה ובחצי הראשון של הספר כמעט ולא קורא כלום, רודי ואמו נוסעים להם להנאתם מאיזו עיירה קטנה ליד וינה שבאוסטריה אל איזור כפרי נידח על גבול פולין-אוקראינה תוך כדי המסע הקטן שלהם מהעיר לכפר, לאט-לאט (אולי אפילו לאט מידיי) עולים קווי דמותם של הדמויות יחד עם סיפורים מעברם וגם סיפור... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
עושה רושם שאפלפלד לקח על עצמו מסע צלב. המסע הוא מסע הצלת דמותה של היהדות באירופה והצורך להזכיר לנו יום יום ושעה שעה כי רדופים היינו בכל מקום ונרדפים גם עכשיו.
בספר שלפנינו החומרים הידועים: נהר הפרוט, המתח בין יהודים לנוצרים, הכפרים הגזעניים, מזרח אירופה וכך הלאה. מהחומרים הללו בונה אפלפלד עוד סיפור של הכחדה, של מתח בין-גזעי.
טוני היא אשה יפה באמצע שנות השלושים של חייה. אותה ואת בנה רודי בן ה-15 אנחנו פוגשים בתחילת מסע בן שנתיים. המסע מתחיל מוינה שבאוסטריה ונגמר אי שם בכפר הוריה דראטשינץ שבמזרח רומניה. הזמן הוא כשנה טרם מלחמת העולם השניה. טוני לוקחת את ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אודה ואבוש כי זה הספר הראשון של אפלפלד שקראתי.
החלטתי לקרוא את הספר כיצירה ניטרלית.
וכמו שכתב אחד המבקרים כאן, הפריעו לי הקפיצות והקיטוע בעלילה.
כאן החלטתי לבדוק באינטרנט מהיא ארץ הרותנים, והנה הפלא ופלא היה אזור כזה(קשה לי להגדיר אותו בדיוק אבל הוא היה)
ופתאום נזרקתי אל הספר,התזזיתיות היא של האם, מאוחר יותר אלו המאורעות של השואה.
הסדר שהבן מנסה ליצור הוא לא הסדר של הרותנים הנוצרים.
הוקסמתי מהכתיבה כבר בעמוד השני שלישי שבו האם עומדת מול נהר ילדותה ומתפעלת מיופיו, והכעס של הבן "לא הניח לו להיות נדיב"
בעתיד הקרוב אחזור אל הספר לאחר שיתגבש וישקע הרו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר החדש של אפלפלד מעיד על עצמו שהוא "הזמנה למסע לנבכי הזהות היהודית המודרנית" מעבר לסיפור הרומנטי שלעצמו. אולם לא מצאתי בספר זהות יהודית אחרת מלבד זו של היהודי הגלותי: נרדף, מגורש, מבוהל, ארור ומשלים עם גורלו באומות האנטישמיות, ואם לא - הרי הוא תמים עד כלות, עד כדי הליכה בכיוון הלא נכון (תרתי משמע) זה שמוביל אל האבדון הידוע מראש. אין בספר כל התפתחות בסוגיית הזהות היהודית, וגם הקונפליקט של הנער, בן לאם יהודיה ואב נוצרי (קלישאה ששרדה כנראה מתקופת ההשכלה) מוצג באופן פשטני, בין שהיא אוטוביוגרפית ובין שלא. וכך, אנו מקבלים עלילה רומנטית חסרת עומק, המתפתחת ב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפלפלד כמו בספריו הקודמים, נובר בקשר של בן ואם על פני כמה רבדים, כאשר חומת היהדות חוצצת בינהם, וזו לעיתים בלתי חדירה וגבוה ולעיתים איננה כלא הייתה. מומלץ.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר יפיפה, חזק, מכאיב עד מאוד.
כפי שכבר כתבתי קודם, לספריו של אהרון אפלפלד השפעה ניכרת עלי.
אפלפד מפליא לתאר את האווירה באירופה לפני ובזמן השואה. מסע מרתק של אם יהודיה ובן מאב נוצרי. הבן לומד להכיר ולהוקיר את אמו ואת נופי ילדותה.
הספר נוגע בבסיס הקשר הראשוני של אם וילד. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת שקראתי את הספר ברגשות מעורבים. מצד אחד, הסיפור הוא בעל עוצמה יוצאת דופן. עלילה פשוטה מאוד, אבל חזקה מאוד. אפשר לספר אותה בדקה, אבל לחשוב עליה אחר כך שבועות. גם הרקע שמסביב מרתק מאין כמותו. החיפוש אחר הזהות העצמית, היהודית, בעידן שבו האנטישמיות היא חלק כל כך בלתי נפרד מהמחשבה, עד כי היא נראית כמעט טבעית. הדמויות גם הן אנושיות מאוד, חמות, שונות זו מזו באופן שיוצר מתח ועניין אבל גם כל כך קשורות זו לזו, שזה נוגע ללב.
מצד שני, יש בספר קצת יותר מדי "קישוטים" לטעמי. זאת אומרת, הדיאולוגים לא ממש מציאותיים, יש מן קפיצות במצבי רוח ובהלכי מחשבה שלא נשענות על ש... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
