ביקורות ספרים על הספר שכנוע קטלני - ג'ק ריצ'ר #07

אחד הפחות טובים בסדרת ג'ק ריצ'ר. איכשהו לא ממש מתרומם,חלק מהתיאורים מפורטים מדי,העלילה ככה-ככה. אחרי 'מוקש קטלני' -Tripwire -אכזבה קלה. ... המשך לקרוא

ראובן

היי לכולם. קראתי את תגובותיהם של קורא כמעט הכל , ואת הביקורת של בלו בלו. בלו בלו הייתה משחקת עם אקדח קפצונים ושולפת אקדח צעצוע הצמוד לגופה , קורא כמעט הכל היה שותה בירה נשר פושרת כזכרון ראשון. ואני? אקדחים אהבתי תמיד ודווקא את האמיתיים שבהם. זכורה לי התקופה בו הייתי ילד , ואבא שלי כשהיה חוזר מהמילואים היה מביא רובה אמ 16 ארוך , ואני הייתי מתמוגג לי באושר , אבא היה מפריד את המחסנית ומחביא אותה ולי היה את העונג להמשך אליו כמגנט בכל סופ"ש שהיה מגיע. ואני הייתי מלטף אותו , מכוון אותו ומדמיין לי שאני איזה רמבו המחסל את כל הרעים שבעולם. לימים כשהתבגרת... המשך לקרוא

arti

עוד ספר מהפנט של לי צ'יילד שלא יאפשר לכם להניח אותו לרגע מהיד עד שתסיימו אותו. מצד שני, מדובר לדעתי באחד הספרים הפחות אמינים של צ'יילד. משום מה הרגיש לי בעלילה שיש מצבים שנפתרו מהר מדי, בלי קושי, וזה קצת מאכזב. מכורי ג'ק ריצר (כמוני)- יתענגו על כל עמוד. לאלה שרק מתחילים לקרוא את הספרים של צ'יילד לא הייתי ממליץ להתחיל מהספר הזה, שכן הם עלולים להתאכזב.... המשך לקרוא

רפול

"לא ממש אכפת לי מהאזרח הקטן. אני פשוט שונא את האזרח הגדול. אני שונא אנשים שמרוצים מעצמם וחושבים שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם מבלי לשלם את המחיר." "כלומר, אתה מספק תוצאות טובות מהסיבות הלא נכונות." הנהנתי. "אבל אני מנסה לעשות את הדבר הנכון. אני חושב שהסיבות לא ממש חשובות. ומה שלא יהיה, אני אוהב שהדברים נעשים כמו שצריך." (עמודים 414) "שכנוע קטלני" הוא הספר השביעי בסדרת ספרים מאת הסופר הבריטי לי צ'יילד, אודות ג'ק ריצ'ר, החייל לשעבר, החוקר פרטי והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד. עלילת הספר נפתחת בבוסטון כאשר ריצ'ר רואה למולו רוח רפאים מהלך. פרנסיס חבייר קו... המשך לקרוא

פרל

אחד הספרים המפתיעים לרעה של ריצ'ר. מעבר לכך שהעלילה לא מקצועית מספיק, ויותר מידי דברים מסתמכים על מזל, צר לי מאוד אבל הספר הזה הוא סוג של פלגיאט. כשארצ'ר כתב את 'אסיר מלידה' הוא מודה שכל הספר הוא השראה מ'הרוזן ממונטה כריסטו'. לא היה מזיק לצ'יילד לגלות שהספר הוא בעצם העתק רעיוני של 'אימה במעמקים' (או המפתח הוא הפחד) של אליסטר מקלין. ... המשך לקרוא

יהודה

אני זוכרת את האקדח הראשון שהיה לי. אקדח קפצונים שחור עם קת חומה מחוספסת. לא איזה מותג או משהו מיוחד. סתם אקדח צעצוע. אבל מלבד אוסף הברביות שלי זה היה הצעצוע האהוב עלי ביותר. נהגתי להאמין פנים שאני ממש שוטרת שיורה בשודדים מסוכנים. בכל פעם הייתי מנסה שליפה מהירה ממקום אחר. פעם כשהוא נעוץ בחגורה בצד ימין שלי. פעם שהוא בנרתיק החגור במצולב. כל זה היה לפני הרבה שנים. החיבה לאקדחים עזבה אותי עוד כשהייתי בגיל חד סיפרתי. ובכל זאת, את התחושה של האקדח שנשלף ישירות מהגוף אני עדיין זוכרת היטב. כמו שבעלי תואר ממכללת אפרתי למדעי לי צ'יילד כבר יודעים היטב, ג'ק ריצ'ר ה... המשך לקרוא

בלו-בלו

אני זוכר את הבירה הראשונה ששתיתי, היתי כבן שש, בשולחן ארוחת ערב לצד אבי, היתה זו בירה "נשר" פושרת(אבא שלי לא שותה קר, מחשש ל"גריפה"). בזמנו על הבירה היה כתוב "כוס בירה - כוס בריאות" ובהמלצת הרופא, כמזור לאבנים בכליותיו הקפיד אבי לשתות כוס בירה מדי ערב. בגיל שש בקשתי שלוק, אבי ההין, שתית וכמעט ירקתי, הנוזל המר והפושר היה מגעיל בעניי. היום, בכל מקום בעולם אליו אני נקרא, מיד אני מחפש את מבשלת הבירה הקרובה, מקפיד לטעום כל בירה שנקראת בדרכי, אפילו עסקתי בבישול בירה להנאתי עם חברים. קוראים לזה טעם נרכש.... אז זהו, אחרי 2 ביקורות פושרות לספרים בסדרת ג'ק רייצ'ר אני מרג... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

אני מראש מתנצלת- כל האשם הוא בי ורק בי. דקה אחרי כיפור, אין לי ענין לפתוח חזית עם כל אוהבי הריצ׳ר, אבל אני באמת לא מבינה ממה ההתלהבות. אולי זה בגלל שלא קראתי את הסדרה לפי הסדר, או שבחירת הספרים בהם התחלתי את הסדרה היא פחות טובה-אני לא יודעת. אבל 2 דברים שממש מפריעים לי בסדרת ספרים הזו(קראתי 2 לבינתיים, ואותה בעיה צצה ועולה בשניהם): 1. כשרק התחלתי לקרוא ספרי מתח, לא היה אכפת לי מספרים שטוחים: הרעים יהיו רעים, הטובים יהיו טובים, והצדק תמיד ינצח. זה כיף לקרוא ספר שחור-לבן, כי ברור שהטוב הוא הגיבור, והרע הוא רשע, והטוב תמיד יתגבר על הכל. אחרי שקראתי מספיק ספרי ... המשך לקרוא

rachis

ההפתעות בספרי מתח מתרחשות בדרך כלל בסוף. לי צ'יילד פותח בשישים עמודים של הפתעה גאונית. עוד ספר אחד בסדרת ספרי ג'ק ריצ'ר הוא לא עוד ספר אחד. הוא ספר ייחודי כמו כל אחד מהספרים האחרים בסדרה. חוץ משמות הספרים, שלכולם, כמעט, הצמידו המפיצים בהוצאת קוראים את התואר "קטלני", יש לספרים עוד כמה קווים אופייניים. ג'ק ריצ'ר הוא הגיבור המיוחד של צ'יילד. שוטר צבאי לשעבר, גובהו 1.95, משקלו 113 ק"ג (לא כל כך הרבה בהתחשב בגובה...) והוא נע בין הקטבים של התנהגויות קיצוניות. הוא לוחם חסר רחמים כנגד אוייבי החברה ומחרף נפשו כדי להציל את הטובים. הוא נווד חסר שורשים, אבל שורשיותו החזק... המשך לקרוא

אפרתי

אני ספרים כהלה אוהבת ליקרוא ... המשך לקרוא

איה28

אחד הספרים היותר אלימים בסדרת ג'ק ריצ'ר. לא לבעלי כיבה רגישה.... המשך לקרוא

ר.ר.ר.

כמה אפשר להתפעל מספרים שהמילה קטלני היא מילת המפתח בשמם? תתפלאו! לי ציילד פשוט עושה זאת בגדול.. ושוב אותו גיבור ובודאי לא אותה עלילה. ספר מתח טוב זורם וקטלני וסוד קטן בקלות אפשר להתאהב בגק ריצר... המשך לקרוא

גלית

לא אהבתי ולא התחברתי. ... המשך לקרוא

ר י נ ת