“כשאתם קוראים את הביקורת הזאת, אני רוצה שתחשבו רגע על עצמכם. אתם קיימים. אני קיים. אני בלוגר ספרים שאתם קוראים לראשונה או שאולי חזרתם לקרוא מרשמיו אחרי שנהניתם בעבר. אני משחק תפקיד בחיים שלכם. תפקיד קטנטן, כמו דמות מאוד שולית בסיפור, או ניצב בסרט, שאולי יופיע בקרדיט, אבל לא בשמו המלא אלא בין מוכר הנקניקיות לאישה עם כלב. אתם תסיימו לקרוא את הביקורת הזאת ותמשיכו לחיות את קו העלילה שלכם, כדמות ראשית.”
