ביקורות ספרים על הספר יצירת המופת - הספריה החדשה #

האקווריום כמיקרוקוסמוס לחיי משפחה אנה אנקוויסט, היא סופרת הולנדית, שאחד מיסודות חייה הם המים, או יותר נכון מימיי האוקיינוס האטלנטי המאיימים על בני האדם הנמצאים במאבק ובמגננה מולם כמהות חיים. מהסיבה הזאות, בחירתה של אנקוויסט, להתחיל את סיפרה בתיאור חבית מים בה משתכשכים דגי זהב, מעוררת תהייה. לכאורה יש לנו תמונת יופי ושלווה של חיות נוי נהדרות בסביבה מוגנת, אך אנקוויסט לוקחת את התמונה השלווה, ועוכרת לנו אותה במהירות ובזדוניות, בעובדה שהיא מספרת על ההכרח להפריד בין צאצאי הדגים להוריהם, כי אחרת ההורים יאכלו את ילדיהם. אנקוויסט דרך מטפורת האקוורי... המשך לקרוא

רץ

התקשיתי להחליט מי הגיבור בסיפור. כל דמות היא גיבור בפני עצמה, ומלווה את הסיפור מנקודת ראותה. הספר קריא ביותר ומעביר זמן בצורה נחמדה. קצת על מערכות יחסים בין הורים לילדים, בין אחאים ובין בני זוג. לא עמוק מדי. לא מעיק. וגם לא מעורר יותר מדי מחשבה. ... המשך לקרוא

ציפי_גנן

מאחורי יצירת מופת עומד אמן, מצייר ציורים ומכין תפאורות. גם בזמנים של אבל משפחתי, זה מה שהוא עושה. והחיים נחיים ליד יצירותיו של האמן, גם בתוכן. ... המשך לקרוא

יואב

עוד לפני שגרתי בהולנד, ביקרתי שם מייד לאחר שרותי הצבאי, את משפחתו של חברי בכפר. סבא וסבתא, אבא ואמא, שני אחים ורועה גרמני מאיים (שדווקא חיבב אותי כי נביחותיו לא עשו עלי רושם מיוחד) ליד הקוטג׳ הקטן עמד אסם ובה דרו כמה כבשים, פרה אחת וכלוב גדול של ארנבות. יום לפני חזרתי לישראל, הוזמנו לארוחת ערב אצל סבו וסבתו שהיו מסוקרנים להכיר את חברתו של נכדם. אני כולי מתרגשת מההזמנה והמעמד, כף ידי נתונה בכף ידו החמה של בעלי לעתיד, מסובה אל השולחן ומנסה להבין את השפה המקומית, מחייכת בביישנות-מה ותוהה אם מבינים הם מעט אנגלית. הסבתא מגישה את המנה הראשונה: מרק תפ״א ואנ... המשך לקרוא

shila1973

בכלל לא התכוונתי לכתוב ביקורת על הספר הזה, אותו קראתי לפני חודשיים וכבר החזרתי מזמן לספריה. התכוונתי לכתוב על ספר אחר ולא הצלחתי, אחר כך ישבתי קצת במיטה עם הלפטופ. הלפטופ הוא הטריטוריה הוירטואלית של בן זוגי. הוא, בניגוד אלי, מקפיד להיות מעודכן, במובן הסמי ממלכתי של המילה, ולכן מגדיר את וואלה כדף הבית, ואז, כשאני פותחת בהיסח הדעת את הדפדפן, אורבות לי כל מיני חדשות שאני מצליחה בדרך כלל להתעלם מהן. תמיד יש איזה משהו שמערבב ילדים עם סבל שלא יתואר וברקע האיום האיראני וכל זה. בזמן שפתחתי בנחישות טאב חדש ונקי, חדרה למוחי בהתגנבות יחידים ידיעת חדשות מן ה... המשך לקרוא

dushka

אני לא בוכה כשאני קוראת. כמעט שלא. לפעמים, לעיתים נדירות, אני מוצאת את עצמי עצובה מאד, עצב לא רגיל, בלי שום סיבה, כזה שמשתלט על החיים, ואז אני בודקת מה קראתי בימים שקדמו למצב הרוח הזה. לאחרונה זה קרה לי אחרי אתמול של אגוטה קריסטוף. אבל זה קרה כמה ימים אחרי שהוא נגמר. בלעדיו. הפעם הקודמת בה בכיתי ממש במהלך הקריאה היתה לפני למעלה מעשר שנים, עם אלה תולדות. אני חושבת שבספרים, כמו באנשים, אני נוהגת זהירות, בוחנת לפני שאני מאפשרת מידה רבה של קרבה. אני כאילו מתנה את ההשתתפות שלי ביצירה של אותו מרחב אינטימי שביני לבין הספר בכך שגם הוא, הסופר, ישים שם את עצמו. לא את ה... המשך לקרוא

סוריקטה

סוף סוף הגעתי לספר הזה תודות למי שצריך. ספר "חזק" שלא מעגל פינות. יחסים במשפחה הרוסה שמתפקדת תוך כדי פגיעה ופגיעות. ויש גם תיקון מסוים בדור השני. מערכות היחסים, רגשות קשים של בגידה קינאה כמו אהבה ונטישה שכול ומה לא... וכל זה כאילו מצוייר על רקע טפט של דגים. דגי ים ונהר דגי אקווריום, דגי מאכל מוכנים לאכילה ובטרם. לדגים תפקיד משלים ומשקף למה שקורה לאנשים כי הם מסמלים היעדר יכולת ביטוי של רגשות, עורם קר, הם אינם משמיעים קול ולעיתים אוכלים את צאצאיהם. גם האילמות וקשיי הבנה הם מוטיבים מלווים בספר אנקוויסט מטיבה להשתמש בטבע, בצימחיה ובמזג האויר כשותפים למצבם... המשך לקרוא

pen

למרות הדרך המאופקת ותוך רצף אבחנות דקות מוליכה אנקוויסט את הקורא לשיא פתאומי שלאחריו עצב גדול. רומן ראשון מרשים למדי, וזאת למרות שכל הציטוטים מדון ג'ובאני היו מיותרים ומאולצים בעיני.... המשך לקרוא

מיליו

אפשר לתאר את הספר הזה במילה אחת: חופר. אבל כאן זה נאמר לטובה: ספר שחופר בדמויות, שמציגן מתחת לזכוכית מגדלת, החושפת הכל, בלי הזדמנות להימלט. אנקוויסט חופרת ומגלה איך הגיעו הדמויות שלה למה שהן היום. היא מספרת על חוויות ילדות מעצבות, על ארועים מכוננים, על רגשות, מחשבות, פחדים, געגועים ועל מנגנוני ההגנה שמניעים את הדמויות. היא עושה זאת עם הרבה הבנה בנפש האדם, עם חמלה ורגישות, אבל עד הסוף - בלי הנחות. בסוף הספר מגיעות חלק מהדמויות להתפכחות ואולי סוג של קתרזיס, וחלקן נשארות בעוורון ובחוסר המודעות שאפיין את התנהלותן עד כה. ספר מרשים, כואב ומרתק.... המשך לקרוא

ציפי

קורה מדי פעם שלא מתחברים לספר מסוים, למרות שכולם עומדים בתור כדי להללו, לשבחו, לפארו ומה לא. "אי ההתחברות" נובעת ממספר רב של סיבות כגון: אי השלמה עם הנושא והתחברות אליו, אי יכולת "להיכנס לראשו/ה" של הסופר/ת, הדמויות ואופיין אינם בדיוק הטיפוסים שלך, בליל של משפטים שנראים שאינם מתחברים לקונטקסט שסופר עד כה, הכנסה בכוח של טקסטים - אפילו על גבול הגסות הזולה - רק כדי להכניסך לאווירה, ועוד. לצערי, כל שנכתב - קרה לי. בספרים שאיני מתחבר אליהם מייד בתחילת הקריאה, אני נוהג לתת "צ'אנס" והגבלה - קריאת רבע ספר, או מחצית, לפי מצב הרוח. כאן הגעתי עד הרבע, 70 עמודים, ונשברתי. ... המשך לקרוא

י. קליש

יצירה יפהפיה ומושלמת בעיני. הספר כמובן. אם קראתי את יצירת המופת הזאת תוך יומיים (האמת פחות מזה) ולא רק בגלל אילוצי חזרה לספריה. שם הם כבר נתנו לי הארכות זמן רבות מדי. מכיוון שנכבשתי בקסמי הכתיבה של הסופרת המעולה הזאת אנה אנקוויסט. כמו צייר רב אומן יודעת הסופרת לצייר את הדמויות בעדינות רבה, בהבנה עמוקה של נפש האדם,היא בונה לאיטה את הדמות על כל יופיה וצדדיה הכעורים יותר. על יחסים בתוך משפחה. בין בני המשפחה. לבין אנשים הסובבים אותם ונוגעים לחייהם. כל דמות מתארת את סיפורה, רגשותיה, מחשבותיה עם שאר הדמויות. אנקוויסט אינה מאבדת אף ניואנס קל שבקלים ... המשך לקרוא

אנקה

אנה אנקוויסט. יצירת מופת לדעתי, בשני מוטיבים קורעי לב עוסק הספר. יחסי הורים בנים, ומהות היצירה בחיי היוצר ומשפחתו. אבהות נמוגה- נפקדת נוכחת, נמצאת בספר זה כמו בשניים האחרים. האב שאינו נוכח פיזית מתנה את ההתפתחות הרוחנית והנפשית של הגיבורים, הנשארים כחומר ביד היוצר בבית האם. האמהות השונות של ספריה, מככבות בספר זה ביתר עוצמה ובהשוואה אישית ודורית. היצירה המתיימרת להחליף את הבנים וההורות, עלולה לפרק את אישיות היוצר ואת משפחתו. האלהת היצירה וההחלטה על נישגבותה נותרת חידתית לאורך הספר כולו. התגובה הטראגית של אלן כלפי מות בתה, היא יצירת מופת פנימית ונ... המשך לקרוא

shoshan

בני שעוסק באומנות פלסטית וקרא את כל ספריה גם הוא, חושב שזה הספר הכי טוב שלה מבין השלושה שתורגמו. אין לי בעיה עמו, זהו ספר מופת, על יצירת מופת, על התהליך של יצירה ויצרי היוצר. לרוץ לקרוא את אנה אנקוויסט הגאוניה שושן... המשך לקרוא

shoshan

ללא ספק אחד מהספרים הבודדים שמתהדרים בשם המחניף לעצמם ובצדק. מסמך אנושי, אינטימי ומרגש. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, ללא ספק. יכולת תיאורית מרשימה, אפשר כמעט לגעת ולחוש בדמויות, כאילו היו חיות ונושמות. מבנה סיפורי בין המושלמים שנתקלתי בהן. יצירת מופת.... המשך לקרוא

scoe

הספר טוב בזה אין לי ספק יחד עם זאת לאחר סיום הקריאה אני מתקשה לדרגו כספר מעולה אולי משום שסגנון הכתיבה המצומצם ,המאופק (מדי לטעמי) והמרוחק השאירו אותי מחוץ לעלילה ושמו אותי על תקן משקיפה מן הצד על הדרמה המתחוללת במשפחת סטנקאמר -מה שפגם במידה מסויימת בהנאת הקריאה. העלילה הקולחת כשלעצמה מתארת סיטואציה משפחתית מורכבת ודינמיקה רוויית כאב רב ותסכולים גלויים וסמויים שרבות כמותן במחוזותינו- קנאת אחים, הבן המועדף, היעלמות האב והבעל מחיי המשפחה ועוד. הספר מבחינתי מעמיד את מוסד המשפחה הגרעינית באור הזרקורים ומעניק לו משמעות קריטית - כמוסד ראשוני ,עליון ב... המשך לקרוא

שקדנית

אמנם לא יצירת מופת, אבל בהחלט ספר טוב. מומלץ לאוהבי דרמות משפחתיות רווית הומור שחור.... המשך לקרוא

shortcuts

ספר טוב. יכולת התבוננות מרשימה על הטבע האנושי עם הרבה חמלה גם לחולשות שלו. מאד ממליצה. אפילו טוב יותר מספרה השני של אנקוויסט " הסוד" שגם הוא אגב מאד מומלץ. ... המשך לקרוא

נמנם

היא הצליחה לאמוד את הקורא בקצב הקריאה . התלות הרגשית והאופו שהתלות הזאת מצמצמת את היכולת להתעלות ממנה היה כאן חזק. הסופרת פסיכולוגיסטית נעימה וחמה לגיבוריה כמו לקוראיה.... המשך לקרוא

שירז

תענוג צרוף. ספר עדין ושנון שניתן להבין בכמה וכמה רבדים, ככל שההבנה שלך בתולדות האמנות מרובה יותר כך תהנה ממנו יותר. אבל גם בלי דוקטורט אפשר להנות ממנו מאוד.... המשך לקרוא

בסטיאן הבת