ביקורות ספרים על הספר חוד הכישור

# "הקסם בארץ ההיא היה סמיך ועיקש כל כך, שהצטבר על האדמה כמו אבק גיר וכל הרצפות והמדפים כמו אבקת גבס דביקה" מתחיל הסיפור לספר את סיפורו. שלא תחשבו שהקסם בארץ ההיא היה פשוט כמו הקסם שאתם מכירים – שאנחנו קוראים לו לעתים "חוכמה", לעתים "פרקטיות", לעתים "אינטליגנצייה רגשית" – ולא חושבים שהוא מצטבר על הריצפה או שיש יותר מדי ממנו. בארץ ההיא נודע כי המלכה והמלך, שכבר נואשו מפרי בטן, הביאו לעולם תינוקת. הממלכה עצרה את נשימתה, נציגי תושבים מכל עיר, עיירה, כפר או חוות בודדים, שעלו בגורל, הוזמנו ליום השם של הנסיכה, בתוכם קטריונה – צעירה קצת מגושמת וקצת מודאגת, שאחר... המשך לקרוא

yaelhar

פיתחתי תיאוריה שלמה לגבי משברי קריאה בגלל (או בזכות) הספר הזה, ואולי יום אחד אכתוב עליה, אבל זה לא מה שחשוב כרגע. מה שחשוב כרגע הוא הענין שספר מושלם התחבא לי שנים ממש מתחת לאף ומעולם לא שמתי לב אליו. זו מחשבה כל כך מחדשת ומרגשת, למרות שיש בזה משהו מובן מאליו- שבתוך כל ספר, מאחורי כל כריכה, יכול להיות הסיפור הבא שישבה אותך. (קצת דומה לבני אדם, לא?) ואם רק אפתח את העינים טוב-טוב ואסתכל מסביב, אעבור מדף-מדף, אקרא כל תקציר, (על אף שיש לי התנגדות עמוקה לתקצירים) – אולי אי שם מחכה לי ספר שהוא שלי-שלי ועוד לא גיליתי? (ובאותה מידה, יכול להיות שלא. שזה יהיה סתם ספר. אב... המשך לקרוא

מעין

זכרתי שזה ספר טוב - הרי נלחמתי להשיגו שוב במשך כמה שנים טובות - אבל כמו תמיד במלחמות, לפעמים אנחנו שוכחים מה הסיבה שבגינה בכלל התחלנו. אז זכרתי שהוא טוב, אבל לא זכרתי שהוא כל כך, כל כך נפלא. לא זכרתי את התחושה המתוקה, השלווה, שמתלווית למילים היפהפיות; את השפה הפשוטה מחד והעמוקה מאידך, ואת השנינות וההומור שמתלוות אליה - כן, גם צחקתי בקול רם - ובעיקר את העונג. פשוט עונג. בזכרוני הוא היה ספר של חורף, שגומעים לאט, אבל הפעם, מרגע שהתחלתי, פשוט לא הצלחתי לעצור. קראתי וצחקתי על עצמי - איך חשבתי פעם שהוא איטי? איך העזתי לשכוח את הקיץ ששוכן בין הדפים? זכרתי את רוזי, ... המשך לקרוא

אתל

האחים הקטנים שלי נולדו אל עולם שונה מזה שאני נולדתי אליו. לא שונה מאוד, אבל שונה. לפני כמה שבועות אמא שלי אמרה לאחי בן החמש שהוא כל כך מתוק שהיא רוצה לאכול אותו. הוא אמר לה שלא אוכלים אנשים, ולהוכחה, הלך אל המחשב וגיגל "לווחלים הנשים". בעולם שאחי הקטן נולד אליו, הנטייה לגגל משהו היא טבעית כמו נשימה. בעולם שאני נולדתי אליו, לא בהרבה בתים היה מחשב. וזאת נקודה שהרבה סופרים מועדים בה. למה אני מתכוונת? לא רק לעובדה שברומן מודרני, הגיבורים יסמסו זה לזה ויתכתבו בוואטסאפ ובמייל, לא רק לעובדה שאם משהו קרה הם ינסו ליצור קשר טלפוני כי לכל אחד יש טלפון נייד, ואם לא ... המשך לקרוא

פֶּפֶּר

יש ספרים שהלכו איתי בטעות כל כך הרבה שנים, שעם הזמן הם כבר מעין סמל, רוטינה, ריטואל לא מודע. על חוד הכישור המליצה לי חברה בערך בכיתה ח' ("קצת כמו אלה המכושפת בסגנון") ואיכשהו לא מצאתי אותו בספרייה. מדי פעם הייתי מחפשת אותו שוב, מדי פעם עלה למחשבה שלי. אפילו הצטברה מעין טינה; למה אני לא מוצאת את הספר, מה הוא שווה בכלל? הוא מתיימר להיכנס לסגנון אלה המכושפת? הוא בטח מעפן. (הוא לא מעפן) בסוף עבדתי יום אחד בספרייה (כן, גם אני מקנאה בעצמי) והופ, נחת עלי משמים. מה, לא אקח? למרות שיש לי ליד המיטה טריליון-ביליון ספרים שאני צריכה לקרוא ונשבעתי בשבועת דם לא להתפתות ול... המשך לקרוא

האופה בתלתלים

להגיד את האמת, הכריכה פיתתה אותי, זה היה נראה נורא מעניין. אבל,... זה לא! ממש ממש לא! עד האמצע הגעתי פחות או יותר, ואז לא יכולתי עוד וסגרתי. בזבוז של זמן, ללא ספק. מצטערת, רובין מקינלי.... המשך לקרוא

הִיפּאטִיָה

ספר נחמד העלילה יפה ומקורית אבל היא גם נמרחת אני קראתי ודילגתי על כמה קטעים וגם בשביל זה צריך סבלנות בשביל לחכות שמשהו יקרה כבר!!! ... המשך לקרוא

איתן

קצת יותר מדי תיאורים אבל נפלא.... המשך לקרוא

אאורה

ספר מתוק.. אומנם נמרח קצת ולפעמים יותר מדי מפורט אבל סה"כ הוא מאוד נחמד...... המשך לקרוא

רוזי

ספר מקסים, גרסה נפלאה של "היפהפיה הנרדמת", חידוש מודרני וגם מצחיק, פשוט נהניתי מכל עמוד.... המשך לקרוא

JustRain

קראתי את הספר הזה עד האמצע.הספר הוא קצת משעמם ואין בו משהו מיוחד. לא אהבתי.... המשך לקרוא

DanielY