ביקורות ספרים על הספר אבות ובנים (1994)
Otcy i deti
"אבות ובנים"- 1862, הרומן המכונן של איוואן טורגנייב, המספר את סיפורם של 'האבות' – ניקולאי פטרוביץ' קירסנוב פאוול פטרוביץ' אחיו חובב האצולה והרווק הנצחי ו תימהוני. ואסילי איוואנוביץ' הנשוי ל ארינה ולאסיבנה – אביהם והוריהם של ה'בנים' ארקדי ניקולאי קירסנוב ויבגני בזארוב ואסיליץ' .
האבות ילידי תחילת המאה ה-19, בעלי אחוזות שלא יודעים כיצד לנהל את המוז'יקים הצמיתים שלהם, נוכח 'אביב העמים' הסוער שעבר על התעוררות הלאומיות באירופה ב1848 ושחרור הצמיתים בשנות ה-60 ברוסיה, ולהעמיד דור המשך שיוכל לקחת את המושכות ולנהל את אחוזותיהם בעלות
הורסטות (1,065 מטר) הרבות... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מיהו ניהיליסט? אדם המטיל ספק בכול, השולל את מציאות חייו המתאווה? מהו טיבו של הספק, האם על קדושתו אמור האדם להקריב את משאת נפשו – אמונה, משמעות ואהבה?
בזארוב, אנטי גיבור מריר וחד, קורא תיגר על דור אבותיו שביסס את רוסיה כחברה פיאודליסטית שבחסות האריסטוקרטיה מתעמרת באדם. בזארוב הניהיליסט, מעמת לאורך הסיפור את הדמויות עם השקפתן, עד שפגישה עם גבירה דומה לו, אודינצובה, מעמידה גם את השקפתו במבחן.
ביצירה זו, ביקש טורגנייב להעלות על סדר היום את סוגיית הצמיתים שהסעירה דאז את רוסיה כולה. באמצעות דמותו של בזארוב הניהיליסט (מושג אותו המציא או לכל הפחות, הטמיע)... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הקודם מאת טורגנייב שקראתי היה "אהבה ראשונה", בתרגום יעל טומשוב. אבות ובנים שונה ממנו לחלוטין, אך מבחינת יפי הכתיבה ועומקה, הם דומים.
שתי הדמויות הראשיות כאן הם ארקאדי קירסאנוב ויבגני בזארוב.
ארקאדי, צעיר מאוד ונח להתרשם, מעריץ את בזארוב המבוגר יותר, רופא במקצועו וניהיליסט בהשקפותיו. הם מגיעים להתארח באחוזת אביו של ארקאדי, בה משתכן גם דודו פאוול פטרוביץ'. בזארוב מעורר את חמתו של הדוד, המייצג את האריסטוקרטיה של פעם, וניצתים ויכוחים בבית הקירסאנובים.
האינטראקציות הנרקמות בין ארבעת הגברים הללו לאורך הספר מרתקות. הן משקפות נושאים כמו פער הדורות... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אבות ובנים מציג את פער הדורות ברוסיה של המאה ה-19 , שבה החלו שינויים חברתיים , כגון שינוי במעמד האיכר-הצמית והתפתחות של המדע.
הסיפור מציג את בזארוב, כמייצג את הדור החדש, המאמין בקידמה ובתועלתנות ובז למה שאינו תועלתני, כגון: אמונה דתית, אהבה, שירה, אצולה. לדבריו: "כימאי הגון מביא תועלת פי עשרים מכל משורר שבעולם". המוטיב המרכזי אצלו הוא שלילה של הכל, ולמרות שהוא עוסק ברפואה, הוא טוען שאין לקבל שום דבר ויש לערער על הכל , כולל על הרפואה: "היום אנחנו מלגלגים על הרפואה בכלל, ואיננו סוגדים לשום אדם". בזארוב מתייחס אל האנשים כאמצעים להשגת מטרותיו.
ארקאדי, חברו, מ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
בכל דור ודור ישנו פער בין דורי. למרות נסיונות הורינו להתחקות אחר החידושים, אחר הסלנג המקומי ולרצות להיות עדכניים בכול, תמיד תהדהד האימרה הידועה: אתה לא מבין אותי.
הספר שכתב טורגנייב מתאר בדיוק את זאת. את הפער הבין דורי בין הדמויות הצעירות שבסיפור למקביליהן ההוריים.
הסיפור מתאר בחור צעיר בשם באזרוב השב עם חברו ארקדי לעיירת מולדתם בכדי לשהות מעט עם הוריו ובני משפחתו האחרים. בעת לימודיהם השניים סיגלו לעצמם תורה מאוד נוקשה בעיניינים מסוימיים: הם בועטים במוסכמות שתקפות כלפי בני הדור הקודם, בני הדור של הוריהם שדבקים במסורת ביראת קודש ממש, בעוד שהם ע... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הדמויות מתפתחות ביד אמן, התיאורים של הרגשות, הרעיונות וההומור שנשזר פה ושם ריתקו אותי ומצאתי את עצמי גומעת בשקיקה ספר נהדר במיוחד
מומלץ!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
רומן מעולה החודר לנפש האדם. בזארוב הדמות המרכזית בספר הוא דמות שנויה במחלוקת המאתגרת את אורח החיים האליטיסטי המסורתי של בעלי האחוזות ברוסיה. המחבר מראה בצורה מעניינת את השינויים המחשבתיים והמנטליים בין דור האבות לדור הבנים. המחבר נותר מהצד ורק מספר את הסיפור מבלי לנקוט עמדתו בנושאי המחלוקת אותם הוא מספר לקורא. הוא משאיר לקורא להתחבט בדעותיו הוא על גיבורי הסיפור. כתיבה זו מבלי לנקוט עמדה הפכה את גיבורי הספר למושא לדיון במשך עשרות שנים ברוסיה. מומלץ. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כנראה קשה לי להפרד מהמאה ה19, ומטורגנייב. כי חזרתי אליו שוב. הספר הזה כבד יותר מזרמים באביב, ואין בכלל מה להשוות בין השניים. אם היה ניתן לתאר אותם כמזון, הייתי אומרת כי זרמים באביב הוא הקינוח ואילו אבות ובנים הוא המנה העיקרית.
עלי לציין כי רוסיה במאה ב19, הייתה אימפריה וכשהרומן נכתב בשנת 1861, שלט בה הצאר ניקולאי השני. בתקופה זו אסור היה להתאגד ולהביע דעות נגד המשטר, ולכן הבעת הדעות נעשתה דרך הספרות והאומנות.
ברומן זה קיימים שלל דמויות, אשר דרכן למדים על הזרמים והדעות הפוליטיות אשר היו בתקופה זו. כמו האם לשחרר את הצמיתים ממחויבותם לאצילים ועבודת האדמה, ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אקדים ואמר- אני אוהבת דרמות תקופתיות היסטוריות, אני אוהבת ספרות רוסית קלאסית, אך הפעם לא נפלתי... אני חושבת שלא מדובר בדרמה גדולה ומורכבת... אני חושבת שהזמן עשה את שלו והתובנות כבר לא מספיק מחדשות, כך גם דמותו של בזארוב. הרבה פעמים העלילה מסתפקת בתיאור בלבד מבלי באמת להיכנס עמוק פנימה וגם הגיגיו של בזארוב- אני מתארת לעצמי שבזמנו היה בהם הרבה מן החידוש והמפתיע- חשיבה חדשה וגם כתיאור תקופתי חברתי- זה לא מספיק:(... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
איזה ספר מדהים. איזו דמות ראשית מרתקת. המרתקת ביותר שנתקלתי בה עד היום (סלח לי, הולדן קולפילד). מעבר לבזארוב, עיצוב הדמויות הוא מעשה יד אמן. דבר נוסף שהפך את חווית הקריאה בספר הזה למושלמת - התרגום. תענוג.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
סופרים רוסיים קלאסיים זה דבר מפחיד, מעורר אימה וייראה. מי בכלל רוצה להתעסק עם זה? אולי מיטבי לכת וכאלה ששרדו את "אנה קרנינה" מהתיכון... (ספר מעולה, By the way) אבל בכל אופן ללימודים באוניברסיטה יש מספר יתרונות קטנים ובסמינר של היסטוריה רוסית שנשא את השם המרשים "מתנגדי הצאר - מי סלל את הדרך למהפיכה?" הוזכר מספר פעמים הרומן הזה של טורגנייב כיצירה שהשפיעה על דור שלם של אנרכיסטים רוסיים ששאבו השראה מדמותו של בזארוב, הניהיליסט הראשון, אותו עיצב טורגנייב ברומן זה.
אז למרות הרתיעה הראשונית, הסתקרנתי והחלטתי לבדוק במה מדובר (העובדה שמדובר ברומן בן מאתיים עמודים ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מדהים שקראתי מזמן ורכשתי רק לאחרונה. כשהגעתי הביתה לאחר הרכישה (המוצלחת), פתחתי אותו רק על-מנת "להציץ" וכעבור דקות ספורות מצאתי את עצמי קוראת אותו בשנית בלי יכולת להפסיק :)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
אחרי שקראתי את המשפט של קפקא חשבתי שלא יכול להיות ספר טוב מזה, עש שקראתי את אבות ובנים. דמותו המסובכת של בזארוב שנמצא בדיסונאנס תמידי בין מה שהוא אומר למה שהוא מרגיש עושה את הספר ליצירה פסיכולוגית ממעלה הראשונה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|