ביקורות ספרים על הספר ולדימיר

את הספר קיבלתי בהנחה של ידיעות ספרים כי אני מנויה. הסיפור נשמע לי מעניין ובתור אחת ששומעת לא פעם על רומנים מחוץ לנישואין באונברסיטה(זה לא משהו חדש) במיוחד בח''ול פרשיות כאלה קורות לא פעם, המעמד הגברי השולט על מעמד האישה. האונברסיטאות בח''ול המעמד שלהם שונה בארץ, יש להם חשיבות לאין קץ. אהבתי גם את נקודת המבט הכתובה של האישה. הסיפור מגולל את סיפורה של מרצה כריזמטית לספרות בארה''ב(לא נשמע שם האונברסיטה) בעלה חשוד בניאוף וקשרים רומנטים עם סטודנטיות בפקולטה. הוא נשלח לשימוע בהמשך גם למשפט, האישה לא יודעת מה לעשות עם עצמה או לקבור את עצמה? ומרגישה אשמה בנישו... המשך לקרוא

אורי החמודה

הספר הזה הפיל לי את האסימון - לדעתי ישנו טרנד בעולם הספרות: טרנד הנבלית הנשית. מצחיק לכתוב את זה, כי עצם המילה "נבל" בשפה העברית מרגישה כאילו היא אינה אמורה להיכתב בנקבה, ו-"נְבֵלָה" היא מילה שיש לה קונוטציה אחרת. זה קצת כמו שההטייה "גאונה" אינה תקינה מבחינת השפה העברית. אולי כי עד שלב מסוים באמת זה היה מקומנו בעולם - היינו נשים שתפקידן להיות נשים ולשמש עלה תאנה של הארכיטיפ "האישה", ומלבד זה להיות ריקות מתוכן, לא מיוחדות או חכמות, במקרה הטוב טהורות ובתוליות אבל אף פעם לא גאונות, ובטח שלא מבריקות מספיק כדי להיות האנטגוניסט. מצד שני, זה לא לגמרי נכון. כי לא ... המשך לקרוא

קוראת בקפה

# המספרת השנונה היא מרצה בחוג לספרות באחת האוניברסיטאות הקטנות שאינן מעוטרות במדינת ניו יורק. היא מרצה שם כבר כמעט 30 שנה, מזמן שהשלימה את הדוקטורט. אותו פרק זמן היא נשואה לג'ון, ראש החוג ומרצה באותה אוניברסיטה. ג'ון (שהיא מתארת כחלש, ומי כמוה יכול לקבוע את זה) מואשם על ידי סטודנטיות שניצל את מעמדו, כוחו והילת בגרותו וקיים יחסים מיניים עם סטודנטיות, לפני שהדבר נאסר על ידי האוניברסיטה. הן אמנם נמשכו למעמדו ולכוחו, היו ועודן נשים צעירות, לא קטינות או בעלות צרכים מיוחדים. האישה, שאין לה שם בסיפור, מקיימת עם ג'ון מערכת נישואים של ידידות נטולת עניין מיני או ... המשך לקרוא

yaelhar

באחד הפסחים הקודמים קיבלתי באחת מקבוצות הווטסאפ הצעה חלופית לסיפור יציאת מצרים. הגרסה שהוצעה נכתבה בתרעומת (מוצדקת לגמרי) על הדרת הנשים מסיפור ההגדה, וביקשה להציג את "הסיפור האמיתי", כך לדברי הכותבת. עפ"י גרסה זו, את הבמה בסיפור צריכות לקבל מרים (אחות משה), יוכבד (אימו), בת פרעה ונשים אחרות, ואילו את נוכחותם של גיבורי סיפור יציאת מצרים הגברים ש"הסתובבו להן בין הרגלים" (כך במקור, כולל כל משמעות שניתן לגזור מביטוי זה) ורק יצרו תסבוכות ונזקים, יש להסיר כליל ובוודאי לשלול מהם את עיטור הצלחת היציאה מעבדות לחרות. הטקסט הנשי-מיליטנטי, שלא לומר מיזאנדרי, איכזב ... המשך לקרוא

מעוז

אני לא בטוחה מה להגיד. המילה "מאכזב" עוברת בראשי, אבל אני לא מרגישה מאוכזבת. אולי קצת מרומה, אבל לא מאוכזבת. זה קצת כמו שאתה מתחיל להכיר מישהו, ואתה חושב שהוא סך הכול בן אדם בסדר, מעניין ואולי קצת פזור דעת אבל לא בצורה שמדאיגה ממש, ואז אתה רואה את הפרצוף האמיתי שלו, וזה פשוט - לא כיף יותר. אתה לא רוצה להיות שם, אתה מתחרט על כך שבכלל נגעת באדם הזה, ואתה מתחיל להרגיש תחושת גועל שוברת לב כזאת... של - "אני לעולם לא אוכל להסתכל עליך שוב באותה צורה." אז ככה, ואין לי מושג למה הספר גרם לי להרגיש ככה. אנחנו עוקבים- רק עכשיו אני מבינה שאין לי מושג איך קוראים לאישה ה... המשך לקרוא

סייג'

מים ואש את אודליה הכרתי לפני שנים רבות, היא הייתה משוררת צעירה בתחילת דרכה, שהעריצה שירה ביטניקית אמריקאית, והצהירה באותה נשימה שהיא נשואה בנישואין פתוחים. אמירה שהייתה באותה עת נועזת. פעם העזתי ושאלתי אותה, אודליה, איך זה מסתדר לך להיות נשואה, ובמקביל לנהל מערכות יחסים סוערות עם גברים ונשים, אודליה שתקה לרגע, ואמרה לי תשובה שחשבתי שהיא שורה מתוך שיריה, זה מרגיש לי כמו שילוב של מים ואש. השנים חלפו, ולעתים אני עדיין הוגה באודליה שנותרה לגבי חידה לא פתורה. נזכרתי באודליה, שקראתי את ספרה המסעיר של ג'וליה מיי ג'ונאס, ולדימיר, המספר סיפור דומה, על מר... המשך לקרוא

רץ

את הספר הזה בחרתי לקרוא לאחר שקראתי ביקורת טובה עליו שכתבת שרון קנטור בעיתון שבעה לילות. הספר מספר על זוג מרצים בקולג' בארצות הברית. הבעל מואשם כי ניהל מערכות יחסים לא ראויות עם סטודנטיות. לאחר שעולה דרישה לסלק את הבעל מהקולג' עולה דרישה מאשתו להתפטר. האישה שהיא הגיבורה האמתית של הנובלה הזו מסרבת להתפטר למעשה מתעלמת מכל חוקי העידן החדש וטוענת שגם הנשים המעורבות בפרשה לא היו קטינות וגם להן יש חלק בפרשה. לקולג' מגיע זוג חדש הבעל ולדימיר הוא סופר צעיר בן 40 שנשוי לאישה דיכאונית. גיבורת הספר היא בת 58 והיא נמשכת לולדימיר הצעיר ממנה וחושבת איך תוכל להשיגו.... המשך לקרוא

rea

זוג מרצים בקולג' בארה"ב נקלע לסופה: שבע סטודנטיות מאשימות את הבעל בניהול יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות. יש דרישה מצד הנהלת הפקולטה להתפטרות או פיטורין של המרצה, ו.. גינוי מוצהר או התרחקות של אשתו. הסופה סוחפת את הזוג ומעמידה למבחן את היחסים ביניהם, היא מעלה דילמות של מהות העברה, ואם נעשתה בהסכמה והסטודנטיות בוגרות כיצד תחשב? במקביל עולה תמיד הבעיה של דעת הקהל מול הפרט. אם זאת הייתה המסגרת היחידה בסיפור, היה קל לגלוש למלודרמה כזאת או אחרת. אבל, הסופרת מיי ג'ונאס, בחרה בתבונה להביא את השפעת האירוע על משפחת המרצים, ג'והן ואשתו המספרת בגוף ראשון את השתלש... המשך לקרוא

אורי רעננה