ביקורות ספרים על הספר זוּלֵיכָה פוקחת עיניים

ספר מצוין, מומלץ לקריאה למרות שהוא קשה איטי ומפורט. הארועים והחיים שעוברת זליכה קשים מנשוא, אבל אישה קטנה זו שאיש לא העריך שתשרוד הצליחה להתגבר. אישה שנולדה לתקופה ולשבט בו הנשים הצעירות הן עבד לבית ולמשפחה. אולי כתוצאה מחיים קשים אלה היא פיתחה חוסן מיוחד שעזר לה לשרוד. הכתיבה מאד פרטנית מתוארים נופים, ריחות, מראות ואנשים כל אלה בונים תמונה מאד מפורטת של החיים והתקופה.... המשך לקרוא

אסתר

הדבר הראשון שיש לי לומר על הספר הזה חשוב מאין כמוהו - אל תקראו בגב הספר לפני שתקראו את תוכן הספר!!! העוול בפרטים שנמסרים שם הרבה פעמים חורה לי, אבל כאן אני מרגישה שממש חצו גבול שאסור שייחצה, ובמקום לפתות לקריאה הגב מוסר מידע שאפילו אינו מצוי בספר כלל. את הספר הזה על 488 עמודיו קראתי במהלך שבוע שלם (שכלל בתוכו חופשת פסח ועוד עיסוקי ילדים) שבו הייתי צמודה לספר הזה בלבד ברוב רגעי הפנאי. זה נדיר שאני נצמדת כך לספר אחד, אבל מה שיותר נדיר הוא התגובה הרגשית, הפיזית כמעט, שהספר הזה גורם לו. זוליכה גיבורת הספר נמצאת בין דפיו בכל עמקי מהותה, ולכל אורך שנותיה הטמונ... המשך לקרוא

בירה

זוליכה פוקחת עיניים הרקע: רוסיה הסובייטית. השנים בהם מתרחשת העלילה 1930-1945, תקופת שלטונו של סטלין ועליית הנאציזם, תקופה המכסה גם את מלחמת העולם השנייה שבה סטלין היכה בצבא גרמניה. מדיניותו של סטלין מתוארת בספרי ההיסטוריה על כל מאפייניה - רציחות, רעב המוני, הגליות למזרח, מחנות עבודה כפויה ועוד – מדיניות שהייתה אחראית למיליוני קורבנות בנפש. המספר המדויק אינו ידוע, ונתונים רשמיים לא פורסמו על ידי ממשלת ברית המועצות בשנים שלאחר מותו ב- 1953 משבץ. יש המעריכים את המספר בין שמונה לעשרים מיליון קורבנות. שלטונו של סטלין העמיד בספק את האמונה באדם. ברוסיה הסובייט... המשך לקרוא

טרי

בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, בהתאם להחלטת סטלין והפולטביורו הקומוניסטי, הוחל במה שיקרא לימים חיסול מעמד הקולאקים. קולאקים הוא הכינוי לאיכרים "האמידים" שחיו ברחבי ברית המועצות, ושלטענת הממשל הם חיבלו במאמץ הממשלתי ולא הסכימו להעביר את עודפי הדגנים שברשותם למדינה. הוחלט כי על הקולאקים לעזוב את מקום מגוריהם ולעבור לאזורים מרוחקים בסיביר ובהרי אורל, הדבר כמובן לא התקבל על ידי האיכרים בקלות, וכך בין השנים 1930-1940 נהרגו מאות אלפים, ולמעלה מ-2 מיליון אנשים הוגלו מבתיהם בשיירות אינסופיות לכיוון סיביר וצפון רוסיה, שם "יושבו מחדש" בחוות חקלאיות עצומות, שהו... המשך לקרוא

יוֹסֵף

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים כתבה גוזל יכינה , תרגום חמוטל בר-יוסף אחד הספרים הטובים שקראתי בהתרגשות ובנשימה עצורה! הסופרת המופלאה גוזל יכינה פוקחת את עיני הקורא ומכניסה אותו הישר אל העלילה. לתוך הסבל והעוני , זורקת אותו אל תוך הקור הנוראי שפוקד את האיכרים הפשוטים שהפכו לקורבנות אדם הנודדים בשם המהפכה. בספר אנו פוגשים שיירות אדם מזי רעב, ללא רכוש מוצאים בכח ממקומות הולדתם ומובאים ברגל וברכבות אל הערבות השוממות והקפואות של סיביר , אלו אנשים מבוגרים חסרי כל הולכים לחיות במדבר של קרח של מינוס 40 מעלות . הסופרת מצליחה לזעזע אותנו בס... המשך לקרוא

חיה

# זוליכה היא אישה טטרית נמוכה ורזה שנולדה לשיעבוד. היא היתה בת 15 כשבעלה – בן 45 – "נשא אותה לאישה" והביא אותה לביתו שתעבוד בפרך בכל עבודה, תטפל באימו המרשעת, תספוג הצלפות על שגיאות, תאפשר לו סקס ככל שיחפוץ, תסתום את הפה (לא מתווכחים עם גבר. ברור שהוא צודק). מעמדה היה קצת מעל הפרה וקצת מתחת לסוסה. בינתיים עברו כבר 15 שנה, היא ילדה ארבע תינוקות שאף אחת מהן לא הגיעה לגיל 3 חודשים. היא מאמינה באללה ובמולא, וגם בשלל אמונות טפלות, כיאה לאנאלפביתית (כמו שאר הנשים שם) שאמונותיה מתוּוכות באמצעות סיפורי עם ואגדות העוזרים להתמודד עם תנאי קיום קשוחים. הימים הם שנות ה... המשך לקרוא

yaelhar

הספר הוא תיאור חיים בלתי אפשריים שהתרחשו במציאות של שנת 1930 ברוסיה הסובייטית. זוליכה בת ה-30 ירוקת העיניים מתגוררת בכפר ונשואה 15 שנים למורטזה המבוגר ממנה ב-30 שנה!! חייה קשים ומפרכים, היא לא הצליחה להביא פרי בטן שישרוד חיים, והיחס כלפיה משפיל כמו הכינוי "תרנגולת רטובה עלובה" שהדביקה לה חמותה המרשעת. מורטזה בעלה החסון מתנגד לשיתופיות הנהוגה במדינה, והדבר עולה לו בחייו. אסור להתנגד. השלטון הסובייטי האכזרי מגדיר את כל המתנגדים למשטר השיתופי כ"אויבי המהפכה" , מנשל את בתיהם וכל רכושם, ומפנה אותם למקומות נידחים בסיביר הקפואה. שם הם משמשים ככוח עבו... המשך לקרוא

michalus

ספר מרתק, על גורלם של מיליוני בני אדם בבריה"מ שגורשו מבתיהם אל רחבי סיביר בימיו של "שמש העמים". סיפור העלילה כבר סופר בפרוטרוט על ידי אחרים. אישה טטרית קטנה שורדת בכוח לא יאומן את כל האירועים הקשים בחיי המגורשים. העלילה מושכת, עד כי, קראתיו, כמעט ללא הפסקה.... המשך לקרוא

יוסי נינוה

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים/ גוּזל יכינה איכשהו יצא ככה, שזהו הספר השני (לאחר "והיום איננו כלה") שאני קורא, בהפרש זמן קצר ושעלילתו מתרחשת במה שהיה פעם ברה"מ וגם בו, חלק מגיבוריו הראשיים, הם דווקא מוסלמים... הגיבורה הראשית כאן היא אותה זוּלֵיכָה והיא אישה פשוטה אנאלפביתית והיא חיה עם בעלה האיכר וחותנתה, שמתייחסים אליה כעין שיפחה, בכפר טטרי קטן באזור קזן. שניהם רודים ומתעללים בה והיא מקבלת הכל בהשלמה ובהכנעה... אלא שהזמן הוא בסביבות שנת 1930 , תחת שלטון סטאלין, ואז מתחילה המפלגה הקומוניסטית להילחם בקולאקים; כלומר באיכרים שיש להם אדמה ורכוש משלהם (סוסה ופרה ... המשך לקרוא

סדן

זהו ספר המתאר קורות חיים של אישה טטרית בתקופה שלאחר כינון ברית המועצות. אישה שגרה בכפר באורח חיים מסורתי שבו היא סובלת מדיכוי של בעלה וחמותה. לאחר מכן מתוארים חייה בדרך לגלות ובסיביר עצמה. זהו ספר שמעביר ביקורת קשה על מעמד האישה בחברה הטטרית וגם מציג את המאבק הפנימי שחוותה גוזילה ביציאה לדרכה החדשה. נושא נוסף הוא התהליכים שעוברת החברה הסובייטית שרומסת את העבר בדרך לסוציאליזם. הסופרת לא חוסכת ביקורת מהפקידות ומאנשי הביטחון אשר אחראים למותם של מיליונים בגלל החלטות שגויות ובגלל שחיתות. הדמויות בספר מורכבות, מעניינות . הסופרת דואגת שנכיר אותן לע... המשך לקרוא

אלי שוגון

עצמו עיניים. תדמיינו לכם שאתם חיים בברית המועצות בשנת 1930 לערך. תדמיינו לכם שאתם איכרים חרוצים ועמלים עם משקים משלכם ורכוש. תדמיינו לכם שיום אחד הצבא הרוסי מחרים לכם את הרכוש. תדמיינו לכם שהצבא הרוסי מוציא אתכם מהבתים. תדמיינו לכם שאתם עוברים מסע ארוך ומטלטל על פני קילומטרים רבים ברכבת, דחוקים עם עוד אנשים רבים כמוכם, עם הגבלות של אוכל ושתייה, חיים בתנאי מחיה בלתי נורמליים. תדמיינו לכם שאתם מגיעים לסיביר הקפואה, וצריכים לשרוד בתנאים לא תנאים במחנה שהוקם בחיפזון, ואפילו לא טרחו לקרוא לו בשם. תדמיינו לכם שאין לכם הרבה זמן לעצום עיניים ולדמיין לעצמ... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

שלג כבד יורד. רוח איתנה פורשת את חסותה ומטלטלת בכול, זורה גבישי קרח מפוררים בארובות העיניים ומקשה על הראייה. רוח שורקנית החודרת אל תוך האוזניים, מלחששת לתוך גופך ומבשרת רעות. הבל נשימה מהביל וקרחוני מעיד על שביב חיים מהבהב חלושות. גופים חבוקים במטרה בלתי אפשרית להתחמם. גוף אל גוף. נשים וגברים. עיניים מיואשות, טרודות, נשואות אל על ותפילה על שפתותיהם החיוורות. שלג סמיך, לבן דוקרני ממשיך להערם בכמויות. החשש להיקבר בעודם חיים מבצבץ בכל פינה, נעשה ממשי בכל דקה אשר עוברת. מזדחלת כנצח. ההכנות המפרכות אל מותם המתקרב הן מוחשיות. שרעפים אופפים את מוחם הקודח. ... המשך לקרוא

סקאוט

שם הספר בעברית: "זוליכה פוקחת עיניים". נשמע הרבה יותר טוב מהכותרת בסימניה...... המשך לקרוא

חיים דגן